מיכאל שמש: נתניהו בהצהרה של 9 דקות על תיק ההדלפות ועל אלי פלדשטיין: אין סיכוי שהיה פוגע בביטחון המדינה.
מחצית מהישראלים המתינו יותר מחודש לרופא וויתרו
51% מהישראלים ויתרו על טיפול במערכת הרפואה הציבורית, הסיבה העיקרית לפנייה לקבלת טיפול במערכת הרפואה הפרטית בשנתיים האחרונות: ההמתנה הממושכת לתורים בשירותי הבריאות הציבוריים
מעבדה. אילוסטרציה צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90
ממצאי סקר שנתי של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, העוקב אחרי דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות, מצביעים על כך שאמנם יש שביעות רצון גבוהה מתפקוד מערכת הבריאות בנושאי רפואת משפחה, רפואה יועצת, רפואה מרחוק ורפואה דחופה, אך שיעור ניכר מהישראלים ויתרו על שירותי הבריאות הציבוריים ופנו לקבל אותם במערכת הפרטית.
32% ממשתתפי הסקר שפורסם באתר 'doctorsonly' המבקרים אצל רופא יועץ דרך קופת החולים דיווחו שהמתינו יותר מחודש לביקור; שיעור גבוה של ממתינים חודש ויותר נמצא עבור רופאי גסטרואנטרולוגיה (51%), רופאים כירורגיים (43%) ורופאי עור (42%). 51% ויתרו על הטיפול במערכת הציבורית עקב המתנה ממושכת ופנו לקבל אותו במערכת הפרטית. 12% ויתרו על ייעוץ, טיפול רפואי או תרופות בגלל התשלום הנדרש.
62% מן המרואיינים לסקר הביעו רמת ביטחון כלשהי שיקבלו את הטיפול הטוב והמועיל ביותר עבורם ממערכת הבריאות הציבורית אם תחול הידרדרות ניכרת במצב בריאותם; 42% הביעו רמת ביטחון כלשהי בכך שהמערכת הציבורית תכסה את עלויות הטיפול בהם במצב כזה. 75% סבורים שיש צורך בהפעלת קשרים כדי לקבל טיפול טוב ומהיר יותר.
שיעור המרוצים הגבוה ביותר בירושלים – 72% ממשתתפי הסקר, והנמוך ביותר בדרום הארץ - 62%. 88% מן המרואיינים דיווחו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מקופת החולים באופן כללי, לעומת 90% בסקר בשנת 2018. בדרום, בירושלים ויו"ש שיעור המרוצים והמרוצים מאוד מקופות החולים הוא הנמוך ביותר 84% (בכל אחד מהם) ובתל אביב וחיפה השיעור הגבוה ביותר - 91%.
שיעור שביעות הרצון מזמינות המענה האנושי של קופת החולים הוא הנמוך ביותר (62%). שיעורי שביעות הרצון הגבוהים ביותר היו משירותי המעבדה (95%), ממתקני קופת החולים (94%), מן האחיות (94%) ומיחס רופאי המשפחה (93%). 95% ממי שביקש התחייבות קופת החולים בשנה שקדמה לסקר קיבל אותה – 87% בקלות, 70% שבקשתם סורבה ופנו לקבל את השירות באופן פרטי.
בסקר הנוכחי נמצאה עלייה בשיעור המרואיינים שחשו מצוקה נפשית בשנה שקדמה לסקר, מ-20% ב-2018 ל-24% בשנת 2021. שלושה מכל ארבעה שחשו מצוקה נפשית דיווחו כי לא נשאלו על כך על ידי רופא המשפחה שלהם.
בשנה שקדמה לסקר, 55% מן המרואיינים פנו לקופת החולים דרך אתר האינטרנט או היישומון של הקופה עם שאלה רפואית או בקשה לאישורים, מרשמים, הפניות או התחייבות. פנייה דרך האתר או היישומון חסכה ל-91% מהם את הצורך לבקר במרפאה. שיעור פניות נמוך יותר מן הממוצע נמצא בקרב אנשים עם מוגבלות (43%), גברים (52%), חרדים (39%), ערבים (36%) ובני 65 ומעלה (39%).
44% השתמשו בשירות ביקור טלפוני, ביקור וידיאו או צ'אט עם גורם רפואי או טיפולי כלשהו בשנה שקדמה לסקר. עבור 90% מהם השימוש בשירות מרחוק ייתר את הצורך בביקור במרפאה. שיעור נמוך יותר של משתמשים נמצא בקרב גברים (36%), ערבים (35%) ובני 55 ומעלה.
הסקר, שפורסם כאמור ב'doctorsonly', אסף נתונים מהשנתיים האחרונות ומתמקד בנקודת המבט של מבוטחי קופות החולים, מומן בסיוע משרד הבריאות ולווה בוועדת היגוי שחבריה נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, ארגוני חולים והאקדמיה. הסקר נוהל על ידי ד"ר מיכל לרון, רינה מעוז ברויאר ושרביט פיאלקו. בסקר רואיינו 2,536 אישה ואיש בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית). שיעור ההיענות - 52%.
