מקור בחמאס ל׳ערוץ 12׳: ״לא נפסיק את האש גם כשחיזבאללה יעשה כך״.
500 בתי כנסת בתל אביב: תיעוד שלא הכרתם
העיר תל אביב יפו היא עיר לכולם, כולל דתיים וחרדים, צוות צילום ותחקיר מטעם עיריית תל אביב, יצאו לתעד את החיים הדתיים והחרדים בעיר. את התוצאות אתם רואים כאן לראשונה באתר
תל אביב עם 500 גבאי בית כנסת צילום: שניר קציר
בשבועות האחרונים הסתובבו בעיר המגיש עודד הרוש, והבמאי ערן ב.י בתל אביב, וצילמו את היופי והאופי היהודי של תל אביב, הצוות תיעד שני גבאים של בתי כנסת הקיימים בעיר מקום המדינה, אולי אפילו קצת לפני.
האחד הוא יקיר לענס, גבאי בית הכנסת של חסידות בעלזא בעיר. יקיר הוא גבאי תל-אביבי, במלוא מובן המילה. לאחר תפילת שחרית, הוא מתפנה לעבודתו כמשגיח כשרות בעיר.
לענס תועד באופניו החשמליות עובר בין המסעדות ובעלי העסקים. את קופות הצדקה של החסידות הם מנהלים דרך מערכת דיגיטלית. ואת כל זה תוך שמירה על אורחות החיים של כלל תושבי העיר ועוד בשינקין. חיים ביחד ובהרמוניה, כפי שהאדמו"ר הנהיג כאשר הגיע מאירופה לעיר בזמן מלחמת העולם השנייה.
השני היה יוסף פוזיילוב, גבאי בית הכנסת הבוכרי בשכונת התקווה. את בית הכנסת הקימה הקהילה הבוכרית עוד מלפני קום המדינה וזאת אחרי שרצו להתפלל בנוסחים משלהם ולא בנוסח התימני שהיה בבית הכנסת הסמוך. הם מתחזקים כקהילה את בית הכנסת ממש בעצם ושומרים על מסורת עתיקה.
יוסף פוזיילב גבאי בית הכנסת הבוכרים: צילום שניר קציר
שני הסיפורים הללו, ממרכזה של העיר ומדרומה, מציגים לנו את המגוון הרחב בעיר וכיצד יכולים כולם לחיות בעיר באחווה ורעות. נתון מדהים שנאמר בפרק הוא שבעיר תל אביב יש כמעט 500 בתי כנסת, ייתכן שעקפו את בני ברק, שכנתה.
בפרק השני שאותו נחשוף בימים הקרובים מוצג איתי גבאי, בעל גלריה לאומנות ביפו. איתי מתגורר עם כל משפחתו אולי באזור הכי קשה בתל אביב לחרדים, יפו. דרכו אנחנו נחשפים למגוון האפשרויות לחיים משותפים בעיר, שכן ביפו מתגוררים חילונים, דתיים, חרדים, ערבים נוצרים ומוסלמים. דרך סיפור משפחתו אנחנו יכולים לראות עד כמה הם מצליחים לחיות ככה בשיתוף ולא בקהילה סגורה ועדיין שאורחות חייהם הדתיים לא יפגעו.
איתי גבאי בגלריה ביפו תל אביב: צילום שניר קציר
איתי נשאל על-ידי הרוש האם הוא מוגבל באומנות שלו עקב היותו חב"דניק חרדי. תשובתו סיפרה את כל הסיפור התל-אביבי במקשה אחת: גבולות אפשר גם להרחיב ולא לפרוץ.
זאת הפעם הראשונה בה עיריית תל אביב מציגה את החיים הדתיים בעיר ועושה זאת מבלי להסתתר. המסר שהעירייה רצתה להעביר הוא שניתן לחיות יחדיו כולם, בעיר שמקבלת אותך בדיוק כפי שאתה.
