הותר לפרסום: יונה בצלאל בריף, הפצוע הקשה ביותר במלחמה נפטר מפצעיו.
"חשבתי על הגרוע מכל": האב שילדו נחטף משחזר את רגעי האימה
האב שרכבו נגנב יחד עם בנו הפעוט בתוכו סיפר על רגעי האימה: "נתתי מכה חזקה על החלון וניסיתי לתפוס את האוטו, הגנב נתן גז וגלגל אותי על הכביש" | הרכב נמצא לאחמ"כ ע"י צה"ל בכפר פלסטיני במרחק 10 דקות נסיעה
כניסה לבנק הפועלים. אילוסטרציה צילום: דוד כהן, פלאש 90
אתמול דיווחנו כאן ב'בחדרי חרדים' על חשוד פלסטיני שגנב רכב ובתוכו תינוק שעמד בתחנת הדלק סמוך למחלף ניצני עוז. בתיעוד ממצלמות האבטחה נראה הגנב כשהוא מסתובב בסמוך לרכב, נכנס אליו לפתע ונמלט יחד עם התינוק כבן שנה וחצי. כוחות גדולים של משטרה וצבא הוקפצו לאזור, ובהמשך היום, בסיוע אמצעים טכנולוגיים, אותר הרכב בעיירה הפלסטינית פרעון שבאזור טול כרם.
אביו של התינוק שוחח הבוקר עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103fm ושחזר את רגעי האימה בהם חשב כי איבד את בנו, תחילה נשאל האב מה שלום התינוק, ואמר: "עכשיו הרבה יותר טוב, אחרי שמצאו אותו הרבה יותר טוב".
האב החל לשחזר את מאורעות היום: "חזרנו מטיול בצפון ועצרנו בכביש 6 להתרעננות. הילד נרדם אחרי כמה דקות שהוא קצת היה עייף. הילדים הגדולים רצו לאכול, להתרענן. גם גיסי היה איתנו בטיול וכל אחד הלך וקנה את האוכל שלו, אבל אני והילדים כל הזמן היינו ליד האוטו, שמרנו על האוטו כל הזמן. ברגע שהבן האמצעי רצה ללכת לשירותים, אז קראתי לאשתי שתהיה ליד האוטו ואני לקחתי את הבן שלי. לפי דעתי, הגנב העריך את זה שאני הנהג של האוטו או משהו כזה, וברגע שהוא זיהה שאני הלכתי, אז הוא ניצל את ההזדמנות הזאת ונכנס לאוטו".
לדבריו, "איך שחזרתי עם הילד שלי מהשירותים, פתאום קלטתי שהאוטו שלי יוצא מהחניה. חשבתי שגיסי מזיז את האוטו, לפעמים לוקח כמה שניות לעכל את זה שהאוטו זז לך", והוסיף: "פתאום תוך שניות נפל האסימון והבנתי שגנבו לי את האוטו והילד בפנים. התחלתי לרוץ, הגעתי לאוטו, ממש נתתי מכה חזקה על החלון וניסיתי לתפוס את האוטו. ברגע שהוא (הגנב) קלט את זה, הוא נתן גז, גלגל אותי על הכביש והמשיך לנסוע. צעקתי חזק שיש ילד באוטו, אבל לא נראה לי שזה עניין אותו באותו רגע".
המגיש שאל את האב האם נחבל: "כן, היד שלי, כנראה שברתי אותה. היו שם הרבה אזרחים טובים שעזרו לנו, כמה חבר'ה אופנוענים, שאחד מהם הסתבר שהוא שוטר, ניסו לרדוף אחריו ולתפוס אותו, ומלא אזרחים הרימו טלפונים, אם זאת שוטרת שדיברה עם כל מיני מחסומים וכאלה, כולם נרתמו והוקפצו ורק ניסו לעזור לנו כל הזמן".
עוד סיפר האבא: "ברגע שדיברנו עם פוינטר, הם אמרו לי שהם מקבלים אות מהאוטו והוא נמצא באזור טול כרם".
הרכב היה כל הזמן במעקב?
"כן, פוינטר היו על האוטו כל הזמן. הם היו בקשר עם הצבא, עם המשטרה, אבל ברגע שכבר מצאו את האוטו לא היה אף אחד. רק ראו את הילד בפנים והאוטו נטוש".
האב המשיך ותיאר את התחושות הקשות במהלך המרדף, "אתה חושב על הגרוע מכל, לא מעניין אותך כלום רק שימצאו לך את הילד. חולפים לך כל החיים מול העיניים באותו רגע ואתה חסר אונים כי אין לך מה לעשות, פשוט חסר אונים".
מתי הבנתם שיש סוף טוב לסיפור?
"כשהתקשרו אלי מהצבא, שלחו לי תמונה שלו גם, שהוא בתוך האוטו מחויך. פה נרגענו. האוטו ממש לא מעניין אותי, לא עניין אותי מלכתחילה האוטו, רק הילד".
האב ציין כי "מצאו את האוטו באיזה כפר ליד טול כרם. ראו אותו נטוש בצד. פוינטר ממש כיוונו את הצבא לאוטו, וכשהם פתחו את הדלת, הם ראו את הילד שם, כבר ער. הוא כנראה התעורר בדרך ואז באמת הגנב שם לב וברח".
