ירושלים: הכי הרבה חרדים, הכי הרבה יהודים, הכי הרבה ערבים

לקראת יום ירושלים מפרסם הבוקר (חמישי) מכון ירושלים למחקרי מדיניות את הדו"ח השנתי ה-36 של "השנתון הסטטיסטי לירושלים 2022", המציג תמונת מצב מקיפה של בירת ישראל. מהדו"ח עולה כי אחד מתוך עשרה ישראלים הוא ירושלמי והבירה ממשיכה לשמור על מעמדה כעיר הגדולה במדינה בפער ניכר ועל פי נתונים לא סופיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2021 מנתה אוכלוסיית ירושלים 965,100 תושבים, גידול שנתי של 1.5%.

בסוף שנת 2020 מנתה אוכלוסיית ירושלים 951,100 תושבים, פי שניים מאוכלוסיית תל אביב. בתל אביב, העיר השנייה בגודלה בישראל, התגוררו 800 463 תושבים; בחיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל, התגוררו 700 ,283 תושבים; בראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה, התגוררו 100 ,256 תושבים; בפתח תקווה, העיר החמישית בגודלה, התגוררו 500 ,250 תושבים; בבאר שבע, העיר השמינית בגודלה, התגוררו 600 ,210 תושבים. 

בשנת 2020 אוכלוסיית ירושלים היוותה %10 מאוכלוסיית ישראל. האוכלוסייה היהודית היוותה %8 מהאוכלוסייה היהודית בישראל, והאוכלוסייה הערבית היוותה %19 מהאוכלוסייה הערבית בישראל. חלקה של אוכלוסיית ירושלים מתוך אוכלוסיית ישראל יציב, ועומד על %10%-11 משנות ה-70 של המאה ה-20, כלומר – שיעור גידול האוכלוסייה בירושלים דומה לשיעור הגידול בישראל כולה.

בדומה לערים מטרופוליניות אחרות בישראל ובמדינות אחרות בעולם, מאזן ההגירה של ירושלים הוא שלילי, וההפרש בין מספר העוברים לגור בעיר לבין העוזבים אותה עמד בשנת 2020 על 7,800 איש. 38% מהעוזבים את ירושלים עברו ליישובים אחרים בסביבת ירושלים.

בשנת 2021 היה מאזן ההגירה שלילי באופן חריג, ובנתונים ארעיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא עמד על 10,900 איש. בשנת 2020' 11,000 תושבים חדשים עברו לגור בירושלים מיישובים אחרים בארץ ו-18,800 תושבים עזבו את ירושלים ועברו לגור ביישובים. אחרים כמעט כל המהגרים לירושלים וממנה הם יהודים.

"המעבר של תושבים מירושלים (העיר הראשית) ליישובי המטרופולין אינו ייחודי לירושלים והוא מאפיין ערים גדולות, אם זו תל אביב או הערים המרכזיות בעולם," ציין יאיר אסף-שפירא, ראש צוות מידע ונתונים במכון ירושלים למחקרי מדיניות ועורך "השנתון הסטטיסטי לירושלים". "ניתן לראות במגמה זו התפתחות טבעית של העיר, ולכן נדרשת גם בניית תשתית שתוכל לשרת את תושבי המטרופולין כגון דרכי גישה ותחבורה נוחות, יצירת מקומות עבודה ועוד."

ירושלים היא עיר מעורבת ובשנת 2020 התגוררו בה 570,100 יהודים, שהיוו 61% מכלל תושבי העיר, ו־366,800 ערבים (353,800 מוסלמים ו־12,900 נוצרים), שהיוו 39% מכלל תושבי ירושלים. חלקה של האוכלוסייה היהודית בעיר ירד מ־74% בשנת 1967 עד ל־61% בשנת 2020. במקביל, חלה עלייה בחלקה של האוכלוסייה הערבית מ־26% בשנת 1967 ל־39% בשנת 2020.

לגבי אופי הזהות הדתית, בשנת 2021 התגוררו בירושלים 257,000 חרדים, שהיוו 45% מהאוכלוסייה היהודית בירושלים (ו־28% מכלל האוכלוסייה בעיר). הדתיים היוו 23% (130,000 תושבים) והמסורתיים והחילונים היוו 29% (166,000: 79,000 ו־87,000 בהתאמה). בנוסף, מתגוררת בעיר אוכלוסייה של אנשים ללא סיווג דת (כ־3,500 תושבים). בשנת 2020 עמד מניין התושבים הערבים בעיר על 366,800.

בשנת 2020 שיעור הריבוי הטבעי (ההפרש בין מספר הלידות למספר הפטירות) של האוכלוסייה היהודית בירושלים היה גבוה מזה של האוכלוסייה הערבית בעיר (22.9 ו-20.9, בהתאמה). העלייה בשיעור הריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה היהודית נובעת מעלייה בשיעור הילודה בקרב אוכלוסייה זו, ובעיקר בקרב האוכלוסייה הדתית והחרדית.

רמת החיים

עם זאת, ירושלים היא אחת הערים העניות בישראל: יותר ממחצית מהילדים בעיר חיים מתחת לקו העוני. בשנת 2020 חיו מתחת לקו העוני 38% מהמשפחות בירושלים, 43% מהנפשות ו־53% מהילדים.

בקרב האוכלוסייה החרדית בירושלים, %45 מהנפשות חיו מתחת לקו העוני. זהו אחוז גבוה במקצת בהשוואה לתחולת העוני בקרב האוכלוסייה החרדית בישראל – %41

בשנת 2020 ,אחוז הנשואים בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים (%64 )היה נמוך לעומת האוכלוסייה הערבית (%69). אחוז הגרושים היהודים בירושלים (7%)היה גבוה מאחוז הגרושים הערבים (3%), ואילו אחוז האלמנים והרווקים היה דומה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים 6% אלמנים ו-24% רווקים ובקרב האוכלוסייה הערבית 5% רווקים ו-23% נשואים.

הירושלמים מתחתנים בגיל צעיר יחסית: 49% מבני 20-34 בירושלים היו נשואים, בהשוואה ל-41% בישראל, 25% בתל אביב ו-40% בחיפה. גיל הנישואים הצעיר ואחוז הנשואים הגבוה קשורים לחלקם הגדול של דתיים, חרדים ומוסלמים באוכלוסיית העיר. בקרב האוכלוסייה היהודית בקבוצת הגיל 20-34 ,חלקם של הנשואים בירושלים היה גבוה יחסית: 47% מבני קבוצת גיל זו בירושלים היו נשואים, בהשוואה ל-41% בישראל, 43% בחיפה ו-25% בתל אביב. בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים, 51% מבני קבוצת הגיל 20-34 היו נשואים. זהו שיעור גבוה בהשוואה לאחוז הנשואים בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים 47% ובקרב האוכלוסייה הערבית בישראל 43%.

הדו"ח הוגש על ידי יו"ר הוועד המנהל של מכון ירושלים למחקרי מדיניות דן הלפרן, מנכ"ל המכון ד"ר דוד קורן וראש צוות מידע ונתונים במכון ועורך "השנתון הסטטיסטי לירושלים" יאיר אסף-שפירא לנשיא המדינה יצחק הרצוג.

הנשיא אמר לאחר קבלת המסמך כי "הנתונים בשנתון מראים כיצד גם כשכולם מדברים על המילים המפחידות 'הגירה שלילית', עדיין המטרופולין הירושלמי חזק מאד, ובסופו של יום באמת יש פיסת ירושלים לכל אחד. כיום כולם יודעים - ירושלים היא עיר עתיקה אבל מתנהגת ומשתנה כמו עיר צעירה ותוססת. חלק מהנתונים שבדו"ח השנה מדאיגים יותר, כמו הנתונים הנוגעים לרמת העוני, לפערים בין מגזרים שונים בעיר, ולמצבה הסוציואקונומי של ירושלים ביחס לערים אחרות בישראל. אבל, ירושלים היא עיר חזקה מאד. אין ספק שהגיוון הירושלמי מעצים ומצמיח את העיר הזאת, על אף האתגרים שהוא מביא איתו".

שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין הוסיף: "שנתון ירושלים המוגש ביום חגה של העיר, חושף בשורות רבות על עתידה של בירת ישראל. אנו מבססים את ירושלים כעיר מטרופולין עם גידול משמעותי במספר החברות והעובדים המגיעים לעיר בכל יום. משרד ירושלים ומורשת בראשותי פועל ליישום החלטות ממשלה משמעותיות שמטרתן לחזק את המטרופולין, לפתח ענפי תעסוקה איכותיים ומתקדמים ולמיצובה של העיר כמרכזית בכלל היבטי החיים. בתכנית החומש הקרובה, אותה נאשר בישיבת הממשלה המיוחדת ל-55 שנים לאיחוד ירושלים, בכוונתנו להפוך את ירושלים לבירת הביוטק והסטארטאפים בישראל. ישנן עוד מטרות רבות - אך אנו עמלים כל העת לשלב בין ירושלים העתיקה, בירת ישראל הנצחית של מדינת ישראל- לירושלים מתקדמת למאה ה-21".

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, ציין כי "ירושלים נמצאת בעיצומה של מהפיכה. את הניצנים אפשר כבר לראות. אין זה רק שינוי קוסמטי או עניין של נוף. אנו נספק דיור בכל הרמות לתושבי העיר ולבאים אליה, ונמשיך לפעול להפיכתה לדבר הבא ולמוקד משיכה לעסקים בתחום ההיי-טק. המהפכה כבר מתחוללת, ואת ניצניה אנחנו רואים גם בדו"ח הזה - אנחנו נהיה לא רק המטרופולין השני בגודלו בישראל, אלא גם המשובח שבהם".

ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, סיכם: "אני שמח ונרגש להגיש בפעם הראשונה מאז נכנסתי לתפקידי כמנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות את ה'שנתון הסטטיסטי לירושלים 2022'. הדוח מציג תמונת מצב רחבה ומעמיקה על ירושלים ויחד עם שאר מחקרי המכון, מהווה מסד ידע מרכזי המסייע לעירייה ולממשלה בטיוב תהליכי קבלת ההחלטות וגיבוש המדיניות ביחס לירושלים ולהבנת המורכבויות והרבדים השונים שהעיר מגלמת, וזאת במטרה להביא לשיפור איכות חיי כלל תושבי העיר."