בן כספית על רדיפת הפרקליטות נגד פלדשטיין: ענת קם, שהואשמה באותו סעיף בדיוק כמו פלדשטיין, כולל סעיף הכוונה, קיבלה בסוף עיסקת טיעון, סעיף הכוונה לפגוע בבטחון המדינה הוסר והיא ישבה שנתיים. זה גם מה שיקרה עם פלדשטיין, פלוס מינוס.
צעד אגרסיבי: בנק ישראל העלה את הריבית ל-0.75%
בנק ישראל הודיע כי החליט על העלאת הריבית לשיעור של 0.75%. מדובר בהעלאה שנייה בתוך פחות מחודשיים. זהו הנתון הגבוה ביותר זה 11 שנה, מאז שנת 2014 | העלאה תשפיע באופן מיידי על נוטלי המשכנתאות שיאלצו להחזיר יותר וכן על הנמצאים במינוס בבנק
פרופ' אמיר ירון צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע היום (שני) על העלאת הריבית במשק ב-0.4%, זאת לאחר שבחודש שעבר היא עלתה בשיעור של 0.25%. הריבית כעת תעמוד על 0.75%, מדובר בהעלאה אגרסיבית יחסית - לאחר שההערכות היו כי הריבית תעלה ב-0.25%. ואולם ככל הנראה בבנק המרכזי מודאגים מהאינפלציה, שעומדת על 4%, והחליטו לרסן אותה גם במחיר של זעזוע מסוים בשווקים, והגדלת הסיכון למיתון.
המשמעות של העלאת הריבית בישראל - ההחזרים החודשיים על משכנתאות והלוואות שנטלו אזרחים יעלו וכך גם ההשפעה על מי שמחזיק במינוס בבנק. מהצד השני, אפיקי החסכונות ישתלמו יותר בעקבות המהלך. ההחזר החודשי של אדם שמשלם משכנתה בגובה מיליון שקל צפוי לעלות בכ-100 שקלים בחודש.
המטרה העיקרית של העלאת הריבית היא לרסן את הלחצים האינפלציוניים, וכן להרתיע משקיעים משוק הדיור. לא מעט ביקורות הושמעו באחרונה כלפי בנק ישראל על כך שהחל לפעול מאוחר מדי, ואינו עושה די בכדי להוריד את מחירי הדירות, העלאת הריבית תייקר משכנתאות והלוואות אחרות, ולפי מומחי המשכנתאות, עלולה להביא לגל של מחזורי משכנתאות.
מדוע מעלים את הריבית?
בבנק ישראל חוששים מעליית האינפלציה בחודשים האחרונים – תהליך של עליית מחירים הבא לידי ביטוי במוצרים ושירותים שונים. לא מדובר בעלייה דרמטית, אולם בבנק ישראל החליטו שלא לחכות ולהשתמש כבר כעת בכלי השמור להם לרסן את עליית המחירים – הריבית.
איך זה עובד? ריבית גבוהה יותר מעלה את מחיר הכסף (למשל ההלוואות מתייקרות). כך בהתאם, יותר קשה לרכוש מוצרים ושירותים ולכן הביקוש להם יורד. כתוצאה מכך גם המחירים יורדים. למעשה מדובר בסוג של מעגל שאמור ליצור לכאורה השפעה על מחירי המוצרים.
מה זה באמת עושה? להעלאת הריבית יש כאמור השפעות רבות, אחת מהן למשל היא התחזקות השקל.
העלאת ריבית על השקל הופכת אותו ליותר אטרקטיבי בעיני המשקיעים. בדרך זו היא עשויה לגרום להתחזקות השקל מול המטבעות המובילים. למעשה כבר בשעות האחרונות, מאז הודעת בנק ישראל על העלאת הריבית, ניכרת התחזקות של השקל מול הדולר והאירו.
להתחזקות הזו יש יתרונות וחסרונות - תלוי מאיזה צד של המטבע מסתכלים. אפרופו "חגי הקניות" של נובמבר, שקל חזק הופך את הקניות מעבר לים לזולות יותר. כך גם כל המוצרים הנקובים במטבע זר כגון כרטיסי טיסה, חבילות נופש וכדומה. גם המוצרים המיובאים אמורים לחוות הוזלה, אם כי להוזלה הזו לוקח זמן עד שהיא מתגלגלת לצרכן, אם בכלל מישהו בדרך לא משאיר לעצמו את המרווח.
הצד השני של המטבע הוא היצואנים. אלו משלמים משכורות והוצאות שונות בשקלים כאן בארץ, אבל את ההכנסות הם רושמים בדולר או באירו. עליה בערך השקל או במילים אחרות ירידה בערך הדולר, מפחיתה את ההכנסות שלהם, כאשר מציאות כזו מתרחשת לאורך זמן וההתחזקות השקל הופכת למגמה, העסקים שלהם עלולים להיפגע ולכך יש השלכות גם על העובדים.
ריבית המשכנתא בדרך למעלה
העלאת הריבית במשק משפיעה באופן ישיר על ריבית המשכנתא הניטלת במסלול הפריים (הלוואה לא צמודה בריבית משתנה), ומביאה לכך שהלווים ישלמו יותר. ריבית הפריים היא למעשה הריבית המשמשת את הבנקים לתמחור הלוואות ופיקדונות ומחושבת על פי הריבית במשק בתוספת 1.5%. כך בעקבות העלאת הריבית, תעמוד ריבית הפריים על 1.75% במקום 1.6% כיום – והמשמעות היא שנוטלי המשכנתאות ישלמו יותר מדי חודש.
גם אם ההשפעה הישירה על הריבית על המשכנתא רלוונטית למסלול הפריים, באופן עקיף היא תשפיע כנראה גם על המסלולים האחרים. המציאות מראה כי כאשר עולה הריבית במסלול הפריים, הבנקים נוטים להעלות את הריבית בכל המסלולים.
יש לציין כי להעלאת הריבית בהקשר זה יש גם השפעה נוספת - היא מפחיתה את הביקושים למשכנתאות. ההנחה היא שמי שנמצא כבר בשלב כזה או אחר של נטילת משכנתא יזדרז להשלים את המהלך וייתכן אף שבחודש-חודשיים הקרובים נראה עלייה בלקיחת הלוואות. אך תוך זמן קצר רבים מאלו שהתלבטו ועוד טרם החליטו אם לקחת הלוואה, יעדיפו להמשיך ולהמתין על הגדר.
האוברדרפט (המינוס בבנק) וההלוואות מתייקרים
השינוי כלפי מעלה בריבית הפריים לא מסתכם רק בהשפעה על המשכנתא. למעשה כל סוגי ההלוואות שנלקחו במסלול לא צמוד בריבית משתנה וזה רוב ההלוואות הצרכניות, צפויות לעלות במעט. ה"הלוואה" הבולטת במסלול זה היא המינוס שלנו. אולי אנחנו לא מסתכלים על זה כך וחבל, אבל האוברדרפט הוא הלוואה לכל דבר. זו הלוואה יקרה במיוחד ועכשיו היא תהיה עוד יותר יקרה.
מלבד המינוס, כאמור, גם שאר ההלוואות הצרכניות (במסלול פריים) יעלו בין אם מדובר בהלוואה בנקאית, מחברת כרטיסי האשראי, או מחברת מימון חוץ בנקאית אחרת.
אולי נחמה מועטה ניתן יהיה למצוא בריבית הניתנת על הפיקדונות הלא צמודים בבנקים בהם הפק"מים. אלו סובלים כיום מריבית אפסית וזו תשתפר במעט.
כיצד תשפיע הורדת הריבית על השקעות בשוק ההון?
כל מי שעוקב אחרי הנעשה בשווקים בארץ ובעולם, עד לטלטלות הגדולות שמתרחשות בחודשים האחרונים, בעיקר בהובלת הבורסות בארה"ב.
לפחות בתיאוריה, העלאת ריבית אינה טובה לשוק המניות. עליית הריבית על הפיקדונות מייצרת אלטרנטיבה וגורמת כביכול למשקיעים לצאת מההשקעות בשווקים ולהעדיף ריבית מובטחת בפיקדונות. אלא שזה כאמור בתיאוריה. כפי שאנחנו רואים, לשוקי המניות יש התנהגות שלא תמיד ניתן להסביר ובטח לא לנבא.
עיקרי ההסבר על העלאת הדברים פורסמו בעבר ב'כלכליסט'.
