עמיחי שטיין: ג'ראד קושנר צפוי למלא תפקיד מרכזי בממשל טראמפ בכל הקשור למזרח התיכון - אבל לא צפוי להתמנות לתפקיד רשמי.
תוצאות הבחירות בלבנון: כל צד טוען שניצח
כשכל צד טוען שהוא ניצח בבחירות מסוימות, אז כנראה שאף אחד לא באמת ניצח וזוהי הכותרת המרכזית שיוצאת מהבחירות לפרלמנט בלבנון שהגיעו לקו הסיום. רועי קייס מומחה לעולם הערבי בפרשנות מתמצתת על הדרמה בבחירות בלבנון
נסראללה נואם לאחר תוצאות הבחירות צילום: צילום מסך
אלה היו בחירות יצריות במיוחד, קרב של ראש בראש אחרי ארבע שנים קשות במדינה שנמצאת על סף פשיטת רגל ויהיו שיגידו על סף מלחמת אזרחים שלישית. באופן די אירוני, תוצאות הבחירות לפרלמנט בביירות - לבנון. משקפות לא מעט את המצב העגום שאליו הגיעה המדינה שעד לפני עשרות שנים זכתה לכינוי השוויץ או הפריז של המזרח התיכון, מדינה מפוררת או ליתר דיוק מפולגת מתמיד.
איך שלא מסתכלים על זה, זאת הייתה אי הצבעת אמון של הציבור הלבנוני במערכת הפוליטית. שיעור ההצבעה קרס מ-49 אחוזים בבחירות ב-2018 ל-41 אחוזים. אלה שכן הלכו לקלפיות לא נתנו רוב לאף מחנה, או שכפי שאנחנו מפשטים זאת אצלנו, לא למחנה המזוהה עם חיזבאללה ולא למחנה המתנגד לחיזבאללה. רועי קייס מומחה לעולם הערבי ב'כאן חדשות' מתאר את המצב הפוליטי המסובך בלבנון.
נתחיל במחנה המזוהה עם חיזבאללה. עובדתית המחנה של חיזבאללה איבד את הרוב שהיה לו בפרלמנט מ-2018, רוב של 71 חברי פרלמנט מתוך 128 היושבים בבית המחוקקים בביירות. למחנה הזה יש, לפי החישובים של התוצאות, פחות מ-65 חברי פרלמנט. כשמסתכלים קצת יותר עמוק פנימה לתוצאות ובעיקר לספירת הקולות, מבינים שהסיעה של חיזבאללה עצמה עשתה את העבודה וחבריה אפילו קיבלו יותר קולות בבחירות האלה. בתנועת אמל השיעית של נביה ברי, רוב המועמדים קיבלו פחות קולות, אבל הם כן הצליחו לשמור על כוחם ולמעשה חיזבאללה ואמל עשו את העבודה (בערך 28 מושבים שניהם).
איפה היה העקב אכילס? גם אצל הנוצרים מארונים וגם אצל הדרוזים. אצל הנוצרים מארונים וזה היה די צפוי, הזרם הלאומי החופשי של ג'בראן באסיל, חתנו של הנשיא, לא הצליח לשחזר את ההישג שלו ב-2018, אבל גם כאן חשוב לומר שהוא הצליח לעמוד על הרגלים עם 18 מושבים ולהישאר גורם רלוונטי. עקב איכלס נוסף היה אצל הדרוזים, שם שני פוליטיקאים וותיקים מטעם חיזבאללה נבעטו החוצה, טלאל ארסלאן וויהאם והאב.
בנאום של נסראללה אתמול אחרי הבחירות הוא קודם כל הכריז שמבחינתו הוא ניצח כיוון שהמחנה שלו, כך לדבריו, קיבל מהציבור את רשת הביטחון הפוליטית והפרלמנטרית בעיקר בכל מה שקשור לנשק של חיזבאללה והלגיטימיות של הארגון אחרי קמפיין ארוך שנים שנועד לפגוע בארגון ובמשאביו.
אלא שפה הגיע האבל כי גם נסראללה הודה בפה מלא שאין לו כבר רוב כמו שהיה ב-2018: "אולי מה שקרה הוא לטובה שלאף מחנה אין רוב. ראינו מה קרה כשלנו היה רוב ב-2018 ומה קרה כשלמחנה השני היה רוב ב-2009 הציבור מצפה שנשתף פעולה". בתרגום חופשי, נסראללה רוצה להיראות כמי שמתגייס להוציא את העגלה הלבנונית מהבוץ, להתניע את ההליכים הנדרשים בזירה הפוליטית – הקמת ממשלה חדשה ובחירת נשיא.
