מיכאל שמש: נתניהו בהצהרה של 9 דקות על תיק ההדלפות ועל אלי פלדשטיין: אין סיכוי שהיה פוגע בביטחון המדינה.
"רעש של לעיסת מסטיק היה מוציא את הילד מדעתו"
חוש השמיעה נמצא במחקרים כחוש הראשי שמעורר את התגובה האנושית. פרט זה שופך אור על השיטה המהפכנית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ומבוגרים, באמצעות איזון הרגישות השמיעתית והחושית • על כך ועוד בכתבה שלפניכם
לעיסת מסטיק צילום: unslash
מחקרים רבים מגלים בשנים האחרונות כי רגישות שמיעתית מהווה טריגר מרכזי בהפרעות קשב וריכוז. בעוד מבוגרים יודעים לשלוט על תגובותיהם, בקרב ילדים עלולה התופעה להוביל לתחושות כעס, תסכול ואף תוקפנות. במקרים רבים מתברר כי ילדים מקור הבעיה אצל ילדים הסובלים מהפרעות קשב, הינה ברעשים המציקים להם, לפעמים ללא ידיעתם כלל. להלן ננסה לסקור מעט את התופעה ולהציג את הפתרון שצובר תאוצה.
רעשים שפשוט אי אפשר לסבול
אם גם אתם לא מסוגלים לשמוע מישהו לועס מסטיק לידכם, מתרחקים ממישהו שמכחכח בגרון כי הרעש מטריף אתכם ומוצאים את עצמכם יוצאים מהכלים כאשר מישהו נושם בקול- אתם לא לבד. ולא רק שאתם לא לבד- יש למצב הזה גם שם שאולי כבר נתקלתם בו- מיסופוניה. לפי ההגדרה מיסופוניה היא רגישות יתר שמביאה למצב של סלידה מרעשים ספציפיים. כ-15% מכלל האוכלוסייה סובלים ממיסופוניה ברמה כזו או אחרת כאשר ישנן יותר נשים שסובלות מגברים שסובלים.
סלידה מרעשים ספציפיים:
מצב של מיסופוניה לא רק גורם לסלידה מרעשים ספציפיים אלא לתגובה נוירולוגית ונפשית לאותם רעשים- רגשות עזים, תחושות קשות, מחשבות שליליות ואף הימנעות ממצבים חברתיים ותגובות תוקפניות. בעוד מבוגרים יודעים לזהות וגם לומר מה מפריע להם ואף להימנע מכך- ילדים סובלים הרבה יותר שכן לא תמיד הם יודעים לזהות את הרעש הספציפי שמפריע להם או להסביר מה הם מרגישים ומדוע הם מגיבים כך.
אותם רעשים וצלילים שיכולים לעבור לאדם אחד "ליד האוזן" והוא כלל לא יבחין בהם, או יבחין בהם אך הם לא יעוררו בו דבר, יכולים לגרום לסובלים ממיסופוניה לחוות הרגשה של 'יציאה מהכלים'.
רעשים יום יומיים כגון- לעיסה, הקלדה, כחכוח בגרון או שיעול, טפטוף של מים, תיקתוק של השעון, ליקוקים או נשימות עמוקות יכולים לגרום לתגובה שנעה בין כעס ועצבנות לבין פאניקה והרצון לברוח מהר מהמקום.
הרעשים המטרידים ביותר:
ב2014 פורסם מחקר בארצות הברית בו נבדקו מספר רעשים בכדי לבדוק איזה רעש נחשב כרעש שמהווה טריגר למי שסובל ממיסופוניה וכמה סוגי רעשים יש לאותם אנשים במשותף.
המשתתפים במחקר קיבלו רשימה של רעשים וצלילים ולידם היו צריכים לסמן האם הוא מהווה טריגר או לא, להלן חלק מהנתונים מתוך אותו מחקר:
- הרעש שנחשב לגורם הגירוי הרעשי והוא שעורר הכי הרבה תגובות הינו- רעש של אכילה ורעש של לעיסה.
- רוב הרעשים שסומנו כגירויים עיקריים קשורים לפה ולאף- כגון נשימות, ליקוקים, רחרוחים ונחירות.
- בנוסף לטריגרים שמיעתיים נתון נוסף שהיה משותף למשתתפים במחקר היה רעש של תנועות כגון הקפצת הרגל או היד (הוגדרו כתנועות עצבניות וחסרות סבלנות) שהינם גם טריגרים ויזואליים.
מבחינת חמשת החושים, לא מפתיע שחוש השמיעה נמצא כחוש הראשי שמעורר את התגובות כאשר יותר מ 95% מהמשתתפים במחקר ציינו אותו ככזה. אחריו צוין חוש הראייה עם 68% מהמשתתפים שציינו אותו כמהווה גירוי ולאחריהם חוש הריח, חוש הטעם ומגע.
בקרב משתתפי המחקר, ואצל הסובלים ממיסופוניה באופן כללי נמצא שישנם לפחות 2 טריגרים עיקריים שמעוררים אצלם תגובות, כאשר המספר יכול להגיע בקלות לעשרה טריגרים ואף יותר. חשוב לזכור שאותם רעשים שרוב האנשים כלל לא שומעים או לא מייחסים להם חשיבות יכולים לגרום לאדם אחר לתגובות עצבניות, כועסות ולהתנהגות אימפולסיבית ולא נעימה שכל מטרתה עבורו היא להפסיק את אותו הרעש.
לאור כל הנתונים הנזכרים פותחה השיטה המהפכנית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בשם 'נוירומוטריקה' המשפרת את הקשב בקרב ילדים ומבוגרים, באמצעות איזון הרגישות השמיעתית והחושית.
שיטת הטיפול היא למעשה רעיון פשוט אך גאוני: על ידי השמעת רעשים במספר תדרים שונים, הילד לומד אט אט להתרגל לרעשים שגרמו לו להפרעות הקשב וכך גם לאזן את הויסות החושי במוחו.
לאחר מפגשים בודדים כבר ניתן לראות שינוי ניכר בהתנהגות של הילד, על ידי פתירת הבעיה מהשורש אשר מחזירה אותו לתלם ללא שום תופעות לוואי.
לבדיקת התאמה וייעוץ ללא עלות השאירו פרטים>>>
