צומת הדרכים של אלקין והשינוי האסטרטגי של יאיר לפיד // ארי קלמן

האסטרטגיה של לפיד ומה חיפש נציגו במשרדי 'דגל התורה'

על שולחן השבת במעונו של האדמו"ר מגור בערד התעוררה שאלה הלכתית, מה דינם של בקבוקי היין ששלח ראש עיריית ערד ניסן בן חמו כמחווה לקבלת פנים לאדמו"ר שהגיע לעיר אחרי שנים שבהן התנהל מאבק עיקש בין החסידים לראש העיר, איש 'יש עתיד'. השינוי שהחל בערד עושה את דרכו גם לירושלים, ליחסים בכנסת בין הנציגים החרדים לנציגי 'יש עתיד' שגם העומד בראשה הבין כי בלי החרדים כנראה לא יגיע אף פעם לכס ראש הממשלה.

כמו לפיד, גם בנט מעוניין באמת בכניסת החרדים לממשלה, לא מאהבת החרדים אלא מאינטרס פוליטי, בדיוק כמו האינטרס הפוליטי של בנימין נתניהו, הדעה בין האחים הפוליטיים חלוקה, איך וכיצד לנתק את החרדים מהשותפות עם נתניהו, יש הסוברים כי יש להכות בחרדים חזק כדי שיבינו את ההפסד, ויש הסוברים כי יש להתנהל מולם בכפפות משי.

נראה שלפיד נוקט בעמדה השנייה, לא עוד התבטאויות נגד החרדים, לא עוד יוזמות מתריסות, השיח ביניהם מתנהל גם מתוך כוונה להביא לשת"פ בעתיד, באחד מימייה האחרונים של כנס החורף הגיע חבר הכנסת גפני לפגישה בחדרו של יאיר לפיד, פגישה רשמית בניהם לא התקיימה מעולם.

בנוסף יצוין כי מי שעמד בחוד החנית לאי שותפות פוליטית כלשהי עם לפיד, היה ח"כ יעקב ליצמן. שבחודש הקרוב יסיים את הקריירה הפוליטית ארוכת השנים ויעזוב את הכנסת. יתכן שלפיד חש שהקרקע בשלה לשינוי כיוון מצד החרדים ומצדו.

מי שהוביל אחרי הבחירות את השינוי ב'יש עתיד' וחידד את ההבנה כי החרדים נדרשים כדי להגיע לשלטון הוא שר הרווחה מאיר כהן, איש שמחובר למסורת, שגם בימי ממשלת האחים בנט-לפיד שהוקמה ב-2015, הוא היה אורח בלא מעט ישיבות עם החרדים. כהן מנסה לפעול גם כעת, בחול המועד האחרון התארח במשרדי 'דגל התורה' בבני ברק, על עוגיות כשרות לפסח הוא דיסקס במשך שעה ארוכה עם משה גפני בנושאים הפוליטיים.

המטרה של גפני - ניתוק מנתניהו

ב'דגל התורה' כבר עושים את הצעד הראשון; הניתוק מנתניהו. המסרים שמשמיעים גפני, מקלב ופינדרוס כי יש להקים ממשלה עוד בכנסת הנוכחית וכי בחירות לא בהכרח ישנו את המצב הפוליטי, באה רק כדי להקדים את המאוחר ולהסביר ביום שהם יתנתקו מנתניהו כי זה נעשה מאחר ונתניהו כבר לא יחזור לשלטון ולא נותרה להם ברירה ועליהם להתנתק ממנו כדי לדאוג לציבור בוחריהם מתוך הקואליציה ובמוקדי ההשפעה.

גפני הוא לא היחיד שמעוניין ברגע הזה שהחרדים יחזרו להיות שחקן משמעותי בכנסת ולא רק שותפים בבלוק של נתניהו, אין אדם במערכת הפוליטית שמצפה ומייחל לרגע שנתניהו יפרוש מהחיים הפוליטיים יותר מאריה דרעי שמתחרה מול נתניהו על כעשרה מנדטים שחלקם יחזרו אליו ביום שנתניהו יפרוש מהחיים הפוליטיים.

המתנגדים לגפני לא מתלוננים על תוכן הדברים, את המשפט "נתניהו כבר לא יחזור לשלטון", אפשר לשמוע לא רק בלשכות של הח"כים האשכנזים, אך על העיתוי חלוקים, בעוד הליכוד וש"ס מעוניינים לפרק את הקואליציה, ב'דגל התורה' דווקא מעוניינים לפרק את האופוזיציה. ואל תטעו, 'דגל התורה' יספגו את הזעם על הניתוק מנתניהו, אך ש"ס לא יהססו לקצור את הפירות ולהיות הראשונים שיחתמו לאחר הבחירות עם בעל הסיכויים הגבוהים יותר להקים ממשלה, יהיה מי שיהיה, כי אפילו לליברמן הם מוכנים לסלוח כפי שהתבטא באחרונה אריה דרעי - שחור על גבי עיתון.

ב'דגל התורה' מאמינים כי הדרך לפרק את הממשלה לא עוברת באיום כי הבחירות מעבר לפינה, "ההפך זה מחזיק אותם מלוכדים", מסבירים שם.  לדבריהם, הדרך לפרק אותם היא על ידי פתיחת מו"מ מדומה עם שותפות הקואליציה, 'תקווה חדשה', או איילת שקד ואפילו 'יש עתיד', כדי לזעזע את הקואליציה ואז אחרים ימהרו לפרוש וכך גם יהיה ניתן להקים ממשלה חלופית עוד בכנסת הנוכחית.

הדילמה של אלקין, יו"ר סוכנות או יו"ר כנסת

איש השחמט, מי שידע לנתב משברים פוליטיים רבים ירד לאחרונה מהראדר וקולו כמעט ולא נשמע בתקשורת או באזכורים פוליטיים. שר השיכון זאב אלקין (תקוה חדשה) שהתרחק עוד בטרם פרשה עידית סילמן וסימנה את סוף דרכה של הממשלה זעם על התנהלות ראשי הקואליציה ולקח צעד אחורה, כעת, בעוד האזרחים ממתינים לצעד הבא, ניצב אלקין מול התלבטות קשה, העתיד של תקווה חדשה אינו מזעיר לא בסקרים ולא במציאות והוא צריך לבחון את המשך דרכו, למרות שהוא מאמין שהממשלה יכולה לגרד עוד כמה חודשים ולשרוד אבל הסוף כבר בדרך.

ח"כים חרדים שביקשו מיו"ר תקווה חדשה גדעון סער לסייע להם להשפיע על יועז הנדל, למנוע את רפורמת הסלולר שמעו ממנו בימים האחרונים כי אין לו השפעה על הנדל, בין הייתר כי האחרון החליט להיפרד מ'תקווה חדשה' ובבחירות הבאות ירוץ במסגרת פוליטית אחרת רביעית במספר. סער יצטרך לקבל החלטה על עתידו הפוליטי, שמא איחוד עם בנט שלא יוכל להביא את כל חבריו למפלגה או איחוד עם לפיד / ליברמן.

אלקין יאלץ לקבל הכרעה, האם לפרוש לתקופה מהחיים הפוליטיים ולנצל את הימים שהממשלה עדיין שורדת וראשיה מבקשים לשמור על כל אחד בקואליציה, להגיע לראש הממשלה בנט ולראש הממשלה החליפי לפיד ולדרוש להתמנות לתפקיד בכיר בזירה הציבורית ולחזור לכנסת בעוד כמה שנים כשהפוליטיקה "כן ביבי או לא ביבי" תיעלם, אלקין למשל יכול להיות מועמד ראוי לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית.

מנגד, אלקין יכול להגיע לליכוד ולדרוש תפקיד בולט ומשמעותי ולהיות האצבע ה-61 שתביא לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה, כך שהקואליציה תתפרק ותבוא הזדמנות להקים ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית, אז אלקין יכול לבקש מ'הליכוד' למשל את תפקיד יושב ראש הכנסת, תפקיד משמעותי שמתאים לאלקין כמו כפפה ליד.

הכירו את הגיסים שיכריעו את הכף, בחירות או ממשלה, ואיזו

חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסמה סעדי, מי שמובילים בפועל את 'הרשימה המשותפת', גם חולקים קרבה משפחתית כגיסים וגם אלה שמחזיקים את גורל ישראל בידיהם, האם מעדיפים בחירות או לסחור עם הממשלה? אף אחד לא יודע מה קורה בארוחות המשפחתיות שלהם, אך השניים יקבעו האם לתת לנתניהו את האצבעות שלהם לפיזור את הכנסת או יתנו ללפיד ולבנט את אצבעותיהם כרשת ביטחון לעבור את כנס הקיץ ואולי אף להגיע להעברת תקציב ולהתקרב לרוטציה.

בסל השיקולים של ה'גיסים', הערכות על אחוזי הצבעה נמוכים במגזר הערבי בבחירות שיבואו ועל רקע השותפות של רע"מ בממשלה, איש לא יודע איך היא תשפיע על המגזר הערבי, מחד זו הזדמנות ללכת לבחירות עוד בטרם רע"מ רשמה הישג אמיתי שאולי יביא לה קולות נוספים. מאידך, אולי הם יכולים להצטרף בעצמם לפסטיבל ולגרוף גם הם הישגים לטובת המגזר שלהם.

נסכם: הממשלה כבר מחוסרת הכרה, האם יהיה זה אלקין שיחתום על קביעת המוות, או שמא גפני וחבריו יהיו אלו שיבצעו בה החייאה ויחזירו אותה לחיים.