תביעת ענק נגד המנכ"ל לשעבר: "מעל באמון"

פרקליטות המדינה וחברת נתיבי ישראל הגישו לבית המשפט המחוזי ת"א-יפו כתב תביעה נגד מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר שי ברס, בסכום של כ-900 אלף ש"ח לטובת המדינה. בכתב התביעה צוין, כי "הנתבע כמי שעומד בראש החברה וכתוצאה מיוזמתו ועל בסיס הנחיותיו, גרם להוצאת כספים מיותרת מקופת המדינה".

התביעה הוגשה על רקע פרשה מסועפת ומורכבת בתחום השחיתות הציבורית, הכוללת מספר רב של פרשיות משנה. חקירה משטרתית רחבת היקף שהפכה לגלויה בשנת 2015, חשפה התנהלות פלילית שיטתית ושחיתות עמוקה לכאורה שהייתה נהוגה בנתיבי ישראל, משך למעלה מעשור, תחת כהונתם של מספר מנכ"לים ובמעורבות מגוון גורמים לרבות מנהלים, שומרי סף, יועצים, ספקים ונותני שירותים. בעקבות זאת, הוגשו מספר כתבי אישום בתחום השחיתות הציבורית, כנגד עובדי החברה בעבר וספקים של החברה.

עניינה של תביעה זו הוא בפרשיית משנה, אשר במסגרתה פעל מנכ"ל לשעבר שי ברס, להעסקתו של ישראל יהושע- בעליה של חברת סגולה לישראל ניהול וקידום פרויקטים בע"מ, בפטור ממכרז, בהוראתו שלו, זאת מבלי שנמצאה הצדקה או תכלית ממשית להעסקתו ובניגוד מוחלט לטובת החברה. על פי כתב התביעה, במסגרת תפקידו כמנכ"ל החברה, פעל שי ברס בניגוד עניינים מובהק תוך פגיעה בחברת נתיבי ישראל, בכך שהורה לכפופים לו להתקשר עם ישראל יהושע, מקורבו של מי שקדם לו בתפקיד מנכ"ל החברה, אלכס ויז'ניצר, זאת מבלי שהיה כל צורך מקצועי בשירותיו ומבלי ששירותים אלו נדרשו על ידי מי מהגורמים המקצועיים בנת"י, אשר היה אמור לעבוד באגף שבניהולם.

בכתב התביעה צוין, כי כתוצאה מהתנהלותו של ברס, הוזרמו כספי חברת נתיבי ישראל, אשר מתוקצבת באופן מלא על ידי המדינה, בסך מאות אלפי שקלים, לכיסה של חברת סגולה לישראל ובעליה, ישראל יהושע, כתמורה על עבודה אשר לא רק שלא היה בה כל צורך, אלא גם לא בוצעה הלכה למעשה ולמצער בוצעה עבודה שולית וזניחה לצורך מראית העין בלבד ותו לו.

לעמדת המדינה, במעשיו ומחדליו, הפר שי ברס, מכוח היותו עובד ציבור, את חובת האמונים כלפי הציבור וכלפי נת"י- מכוח תפקידו כמנכ"ל. "ברס מעל באמון שניתן בו ופעל בניגוד מוחלט לטובת החברה, כאשר הורה לכפופים לו להתקשר עם סגולה לישראל וישראל יהושע, מבלי שיהיה בשירותיהם כל צורך מקצועי ומטעמים זרים לטובת החברה", צוין בכתב התביעה.

עוד נטען, כי ברס הטעה את הכפופים לו והציג מצג שווא בדבר הצורך בשירותיו של יועץ לקידום נושאים אסטרטגיים, בעוד שבפועל לא צורך זה היה המניע לקידום העסקתו של יהושע על ידי החברה, אלא שיקולים שונים בתכלית. הצגת המצג הכוזב, גרמה להטעיית ועדת המכרזים של נת"י, אשר על בסיס אותו מצג כוזב, אישרה התקשרות עם היועץ ללא צורך בשירותיו.

מכתב התביעה עולה, כי החברה בראשותו של ברס וכתוצאה מיוזמתו והנחיותיו, כללה את העלויות העודפות של העסקת יהושע במסגרת עלות הפרויקטים אותם תקצבה המדינה ובכך קיבלה החברה מהמדינה כספים ביתר שלא נדרשו באמת לצורך הפרויקטים אותם מתקצבת המדינה, בסך של כ- 898,848 ₪.

בכתב התביעה, הפנתה המדינה לפסיקה, בה אישר בית המשפט העליון את השימוש שעושה המדינה בהליכים אזרחיים לצורך התמודדות עם תופעת השחיתות השלטונית, הגנה על הקופה הציבורית וקידום המינהל התקין וקבע שאין כל מניעה לעשות שימוש במשפט האזרחי למטרות אלה לצד סוגי הליכים אחרים שהמדינה נוקטת בהם.

לפני כשנה, בעקבות פניית היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה ופרקליטות מחוז ת"א לישראל יהושע וחברת סגולה במכתב התראה לפני תביעה אזרחית, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, במסגרתו השיב ישראל יהושע לקופת המדינה חלק מהתקבולים.

כתב התביעה הוגש ע"י עורכי הדין אסנת דפנה וענבל טואף מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, אריאל אררט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) ועו"ד ירון זפט, היועץ המשפטי של חברת נתיבי ישראל.