עלייה מטרידה במקרי שבץ מוחי בקרב צעירים

שבץ מוח הינה מחלה בעיקר של הגיל המבוגר, אבל לא באופן בלעדי ובשנים האחרונות אנו רואים עלייה מטרידה גם במקרי שבץ בצעירים יותר. פרופ' אוריאל איתן, מומחה לנוירולוגיה ושבץ מוח, ומנהל המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי רבין(בלינסון והשרון) מסביר על המחלה, הסיכונים, דרכי הטיפול והמניעה.

קיימים שני סוגי שבץ:

1. הסוג הראשון הוא שבץ שנגרם על רקע חסימה בכלי דם במוח - החסימה יכולה להיווצר באופן מקומי בכלי הדם או להגיע בצורה של תסחיף ממקור אחר, כמו הלב או אחד מעורקי הצוואר. החסימות בעורקי המוח מהוות את הסוג העיקרי של שבץ, בערך 85%.

2. הסוג הפחות שכיח, אך הקטלני יותר, הינו השבץ המורגי, או דמם תוך מוחי הנגרם על רקע קרע בכלי דם קטן המדמם לתוך רקמת המוח. שתי הסיבות העיקריות לדמם תוך מוחי הן יתר לחץ דם ממושך ולא מאוזן או שקיעה של חלבון בשם עמילואיד על דופן כלי הדם שגורמת לכלי הדם להיות שבירים ופריכים יותר ובעלי נטייה לדמם.

התסמינים של שבץ מוח מופיעים בד"כ באופן חד ופתאומי ומכבדים את האנטומיה של המוח, כלומר; יכולים להשפיע על חצי גוף או חצי פנים. התסמינים השכיחים כוללים חולשה או שיתוק בפלג גוף, הפרעות תחושה בפלג גוף, צניחה של זווית הפה, קושי בדיבור שיכול להתבטא בהגיה של המילים או קושי למצוא את המילים ולבנות משפט, או אפילו קושי בהבנה השפתית. סימנים נוספים עלולים לכלול הפרעת ראייה פתאומית, כפל ראייה, סחרחורת סיבובית וחוסר יציבות בהליכה.

המסר החשוב ביותר הינו שבכל מקרה של חשד לאירוע מוחי יש להתפנות באופן מיידי, עדיף באמבולנס, לחדר המיון, וזאת משום כי את הטיפולים העשויים לשנות את מהלך המחלה ניתן לתת רק בשעות הראשונות. שני הטיפולים כוללים תכשיר ממיס קרישי דם(tPA) שניתן ישירות לתוך הוריד והטיפול השני, הניתן במקרים סלקטיביים, הוא צינתור מוח, שבו שולפים באופן מכני את הקריש הדם ופותחים את החסימה על מנת לחדש את זרימת הדם למוח.

חשוב לדעת - ככל שנקדם את מתן הטיפול, גבוה יותר הסיכוי שמצבו של החולה ישתפר, והוא עשוי להישאר ללא נכות. כיום יודעים, על בסיס מודלים של חיות מעבדות, שבכל דקה שהמוח נותר ללא אספקת דם(זילוח), מתים 2 מיליון תאי עצב. דוגמא זו מלמדת על החשיבות העצומה של הפינוי המהיר, האבחון והטיפול.

אחרי הטיפול המיידי, יעשה בירור מעמיק כדי להבין מהו המנגנון שגרם לאירוע המוחי – האם יש לחולה היצרות או חסימה בכלי דם בצוואר, האם הוא סובל ממחלה לבבית כגון הפרעת קצב שכיחה בשם פרפור עליות שגרמה לשליחה של תסחיף למוח או האם יש לו מחלה של כלי דם קטנים במוח על רקע גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, עישון וסוכרת. על ידי איפיון מנגנון השבץ ניתן להציע טיפול מותאם ולמנוע את הישנותו.

המשימה של הנוירולוגים: לא לתת לשבץ להכות פעמיים

המשימה שלנו היום היא לא לתת לשבץ להכות פעמיים. כלומר למנוע באופן כמעט מוחלט שבץ חוזר באמצעות טיפול רפואי מיטבי הכולל מדללי דם מסוגים שונים, סטטינים להורדת כולסטרול ושמירה על כלי הדם המוחיים, איזון גורמי סיכון וסקולריים ואמצעים התערבותיים נוספים. באופן טבעי, כנוירולוגים, אנו מטפלים בחולים שכבר עברו אירוע מוחי, ולכן אנחנו עוסקים במניעה שניונית ולא ראשונית של שבץ. מטרה נוספת הינה שיקום החסרים הנוירולוגים עקב השבץ על ידי ריפוי בעיסוק, טיפול עם קלינאי תקשורת, פיזיותרפיה וכולי.

שבץ בצעירים

בשנים האחרונות יש עלייה מטרידה במקרי שבץ באוכלוסייה צעירה, כלומר מתחת לגיל 60. לא ברור לנו האם מדובר בעלייה אמיתית במקרי השבץ בגלל גורמי סיכון שכיחים, אורח חיים יושבני והיעדר פעילות גופנית, או בגלל שאנו יודעים כיום לאבחן את השבץ בצורה יותר טובה הודות לבדיקות הדמיה משופרות כגון MRI.

הסיבה השכיחה ביותר לשבץ בקרב צעירים היא דיסקציה בכלי דם בצוואר, כלומר פגיעה מכנית בדופן כלי הדם, לרוב על רקע טראומה קלה או טריוויאלית כמו חבלה לצוואר או וויפלאש מתאונה(צליפת שוט). הדיסקציה עלולה לגרום לקרע בדופן כלי הדם, להיווצרות קריש דם ושליחה של תסחיף למוח.

במקביל עושים בירור לסיבות יותר איזוטריות ופחות שכיחות, כמו נטייה לקרישיות יתר בדם, דלקת בכלי הדם במוח או זיהומים שונים המערבים את מסתמי הלב. החיפוש אצל צעירים יסודי יותר, מאחר ומחפשים סיבות שהן פחות שכיחות. גם מחלת הסרטן היא גורם חשוב לאירועים מוחיים, מאחר והיא מעלה את קרישיות הדם ועלולה לפגוע במסתמי הלב.

כיצד נזהה שבץ מוחי

כאשר קיים חשש לשבץ מוחי, אחד הכלים החשובים שיכולים לסייע לסביבה, הוא מבחן FAST:

• בקש מהאדם לחייך. אם החיוך שלו מעוות, או שאינו שווה בין שני צידי הפנים – קיים חשד לשבץ מוחי.
• בקש מהאדם להרים את שתי ידיו לפנים, אם ניכר קושי בהרמת אחת הידיים, או שהיד צונחת ולא ניתן להחזיקה למשך 10 שניות לפחות, ייתכן שמדובר בשבץ מוחי.
• דיבור שאינו תקין, האדם בולע מילים, צליל הדיבור שלו השתנה או שאינו מוצא את המילים.
• כמה זמן עבר מאז שהתחילו התסמינים? כאמור ישנה חשיבות מכרעת להגיע כמה שיותר מוקדם לקבלת טיפול.