בעקבות הפסקת האש בצפון, יו״ר ועדת הפנים ח״כ יעקב אשר יכנס בשבוע הבא ישיבה מיוחדת בוועדת הפנים על היערכות המדינה לשיקום הבינוי והתשתיות של יישובי הצפון וקידום תנופת הפיתוח בהם, בהשתתפות השר במשרד האוצר ח״כ זאב אלקין, ופרויקטור הצפון אלוף במיל' אלעזר מרום (צ'ייני) וראשי הרשויות בצפון.
מיוחד: הצדיק שהביא את הגר"ח קנייבסקי לארץ הקודש
בגיל שש בלבד עלה שר התורה עם אביו הסטייפלער לארץ הקודש. ככלות ימי השלושים להסתלקותו שופך יענקי פרבר אור על האישורים שהשיג מייסד ומקים ישיבת נובהרדוק בארץ הקודש. וגם: האם שר התורה אכל שרויה בחג הפסח?
הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בצעירותו צילום: באדיבות המצלם
ככלות ימי השלושים להסתלקותו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל אנחנו שופכים אור על חלק בלתי ידוע בחייו של מרן שר התורה זצ"ל, כאשר הוא ואביו מרן הסטייפלער זצ"ל עלו לארץ הקודש.
מי שעזר וסייע להגעתם היה הרב מתתיהו זאב חיים שטיגל זצ"ל, שהיה המייסד וראש ישיבת "בית יוסף" בבני ברק. הוא זה שזכה לארגן את הגעתו של הסטייפלר ובנו רבי חיים זצ"ל לארץ ישראל.
הרב שטיגל שהיה נחבא אל הכלים כל ימיו זכה וישיבת 'בית מתתיהו' נקראת על שמו, הוא נולד בעיירה אוסטרוב במחוז לומז'ה שברוסיה הצארית והוא חי בין השנים 1960 - 1866.
בגיל 11 היגרו הוריו מפולין לרוסיה, והוא נכנס ללמוד בישיבת נובהרדוק. הוא היה אחד מתלמידיו הקרובים ביותר של הגאון רבי יוסף יוזל הורוביץ זצ"ל, הסבא מנובהרדוק, שם הוא פגש לראשונה את הסטייפלר, והתרשם ממנו מאד.
מאז נעוריו עסק הרב מתתיהו בהקמת ישיבת נובהרדוק. הוא סייע בהקמת ישיבות בית יוסף בחרקוב, צביהל ומעזריטש.
כבר בשנות ה-20, עוד לפני עלייתו ארצה, הגה את הרעיון להקים ישיבה במושבה בני ברק שהוקמה באותה תקופה. הוא שוחח על כך עם האדמו"ר מסקרנביץ זצ"ל, שהיה רבה של מייסד בני ברק הרב יצחק גרשטנקורן ז"ל, אולם יישום התוכנית לא יצא לפועל אז ונדחה עד לעלייתו לארץ ישראל.
בינתיים הפך הסטייפלער לראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק. בקיץ 1931 עלה הרב שטיגל לארץ ישראל יחד עם עמיתו הרב דוד בלייכר. שני הרבנים הקימו את הישיבה בבני ברק בסמוך להגעתם לארץ ישראל. בראשית דרכה שכנה הישיבה אז בבית הכנסת הגדול במרכז בני ברק. זמן קצר לאחר מכן חזר הרב בלייכר לפולין, והרב שטיגל המשיך לנהל את הישיבה לבדו.
הרב שטיגל מילא את תפקיד ראש הישיבה, אך בהצעת מרן ה'חזון איש' זצ"ל הטיל זאת בשמחה על מרן הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי - הסטייפלער אותו הכיר מישיבת נובהרדוק.
אולם בתחילה לא הייתה תשובה מהסטייפלר האם הוא יסכים להגיע לארץ ישראל. ככל הנראה, המכתב נשלח לישיבה בפינסק, והתלמידים – שלא רצו לאבד את ראש הישיבה שלהם, הסתירו את המכתב מהסטייפלר, עד שדאגו שהמכתב יגיע אליו ישירות.
בחודש אב תרצ"ג השתקע החזון איש בבני ברק, לאחר הגעתו מסר מרן ה'חזון איש' שיעורים בישיבה, עד לבואו של גיסו מרן הסטייפלר זצ"ל.
הרב שטיגל ארגן אשרות עלייה עבור הסטייפלר וכל משפחתו, כולל הרב חיים קנייבסקי שהיה אז בגיל 6. הוא גם השיג אשרה לעוד מאה תלמידי ישיבה. משפחת קנייבסקי עזבו בפורים שנת 1934. במהלך הנסיעה ובמהלך ההפלגה למד הסטייפלער את כל ספר שמות עם בנו הגר"ח שהיה אז כאמור בן שש בלבד.
בנו הצעיר של הרב מתתיהו הוא הרב מאיר שטיגל, מחבר סדרת הספרים "שומר אמת" ורב ישיבות חמד לצעירים כיום בבני ברק. חתניו הם: הרב רוזנטל - ראש כולל הרמ"א ומחבר סדרת ספרי "מטה אהרן" על מסכתות הש"ס השונות.
על פי המסופר בספר "בית אמי" על חיי הרבנית בת שבע אסתר קנייבסקי ע"ה, שכתבה הרבנית צביון בתו של הגר"ח זצ"ל. יהודי שלמד עם הגר"ח בצעירותו, זוכר כיצד היה משחק במשחקים לספור כמה פעמים בש"ס יש את שמות התנאים והאמוראים.
בהגיע הגר"ח לגיל מצוות, שמחת בר המצווה התקיימה בהיכלה של ישיבת 'בית יוסף'. ודאי סבורים אתם כי הספסלים והסטנדרים נערכו כיד המלך. אך לא כך. האירוע היה שולחן צדדי עליו הונחו מזונות ויין לפני המשתתפים, בו בזמן נמשך הסדר לימוד בהיכל הישיבה כרגיל.
הגר"ח קיבל חמישה עשר ספרים, מה שמלמד על מספר המשתתפים. היו שם סידור, חומש, שני סטים של משניות, עוד ספרי קודש בודדים וגם מילון אנגלי שנתן שכן, והגר"ח מיהר לזורקו, הסטייפלער שידע לעשות הכול במו ידיו, טרח ליצור מקום לספרים, הוא נטל ארגז תפוזים עשוי עץ, הוסיף מדף באמצעו, והנה היה לרבי חיים ארון ספרים מושלם. במשך השנים הוסיף ארגז על ארגז, וכולם התמלאו בספרי קודש.
אף כי הסטייפלער חינך את בנו ובנותיו כפי שנהגו בליטא, הוא עצמו לא שינה ממנהג אבותיו. בני המשפחה התפללו בנוסח אשכנז, אולם הוא עצמו התפלל בדרך כלל בנוסח האר"י ז"ל.
בחג הפסח הקפיד על אי-אכילת מצה שרויה, כמנהג בית אבותיו, אבל לבני משפחתו התיר לאכול זאת. משום כך השתמשו בפסח בשלושה סוגי כלים: האחד לסטייפלער, שלא אכל שרויה, השני לאחת הדודות שאכלה שרויה, אבל לא אכלה מצות מכונה. והשלישי לילדים - שאכלו גם שרויה וגם מצות מכונה.
בשנתו האחרונה עשה הסטייפלער 'התרת נדרים' כדי להתיר שרויה אף לעצמו, משום שחששו כי יקשה לו ללעוס את כזית המצה וייאלץ להשרותה במים. אך למעשה, לא הוצרך לכך ולא אכל שרויה עד סוף ימיו.
כמו כן, היה הסטייפלער חוגר אבנט (גארטל) בשעת התפילה, כמנהג אבותיו, אם כי יש לציין שאף ה'חזון איש' נהג כן. וכך גם מרן שר התורה הגר"ח נהג כך, אלא שהיה חוגרו תחת הפראק.
תמונה נדירה: מרן שר התורה חגור בגארטל
