לירן תמרי: אקדח נגנב הבוקר מגבר שהגיע למקווה בשכונת מאה שערים. משטרת ירושלים מנהלת מצוד ומנסה לאתר את החשוד.
עיתון סעודי: הפלסטינים חוששים מהתוכנית הישראלית
לאחר הדיווח בישראל כי ירדן וישראל שוקלים להקים מאגר מזון לשעת חרום, הפלסטינים פחות התחברו לכך, ונזהרים מתוכנית אגירת מזון ותבואה אזורית בשיתוף ישראל. "אם ישראל תתמודד עם בעיה בייבוא חיטה ודגנים, הרשות הפלסטינית תסבול בהכרח"
חיטה. אילוסטרציה צילום: pixabay
לפני מספר ימים דווח ב'בחדרי חרדים', כי ירדן וישראל שוקלות להקים מאגר אזורי משותף למאגרי מזון וחיטה על רקע המלחמה באוקראינה, מאחר ואוקראינה ורוסיה שתי מדינות המספקות חיטה, נמצאות במלחמה, והיצוא ייפגע.
רועי קייס דיווח ב'כאן חדשות' כי עבדאללה מלך ירדן הציע את הפרויקט במהלך פגישתו עם הנשיא הרצוג החודש שעבר. הפרויקט עדיין בשלבי תכנון מוקדמים, אבל ישראל, ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית יכולות להיות חלק ממנו וכל מדינה שסובלת ממחסור במזון תוכל לשאוב מהמלאי.
עם זאת, כמה אנליסטים הזהירו כי הערים הפלסטיניות עשוית "להפיק תועלת מועטה" מהסדר כזה, כי אין להם את התשתית המתאימה הנדרשת לאחסון קמח חיטה. מאגרי קמח החיטה עלולים להיגמר תוך שלושה שבועות, כך על פי ארגון הצדקה אוקספם, שמנהל פעילות אצל הפלסטינים, ועלות מרכיב המזון זינקה בכמעט 25% כתוצאה מהמלחמה באוקראינה.
"משקי בית פלסטינים נפגעים קשות מעליית מחירי המזון העולמיים ורבים נאבקים לספק את הצרכים הבסיסיים שלהם", אמר שיין סטיבנסון, מנהל ארגון אוקספם בשטחים ובישראל. הוא האשים את ישראל במצב התבואה. "ההסתמכות על יבוא והאילוצים הנכפים כתוצאה מהכיבוש הצבאי המתמשך של ישראל, אלימות מתנחלים ותפיסת קרקעות מחזקים את משבר המזון".
העיתון הסעודי Arab News מציין, כי הרשות הפלסטינית צריכה לייבא 95 אחוז מהחיטה שלה, אך אין לה שום תשתית לאחסון מזון ולכן היא נאלצת להסתמך במקום זאת על המגזר הפרטי הפלסטיני ומתקנים ישראלים. בינתיים, ישראל מייבאת מחצית מהתבואה והדגנים שלה מאוקראינה. על פי תוכנית המזון העולמית, משבר המלחמה באוקראינה הביא לעליית מחירי דגנים ומוצרי מזון אחרים בשטחים הפלסטיניים. נאמר כי עלות קמח החיטה עלתה ב-23.6%, שמן תירס ב-26.3%, עדשים ב-17.6% ומלח שולחן ב-30%, ולכל אלה יש השפעה משמעותית על כוח הקנייה של הפלסטינים.
מהארגון נמסר כי רוב המשפחות בעזה קונות מזון באשראי ואוכלות מזון באיכות נמוכה יותר בכמויות קטנות יותר. ככל שהמחירים עלו הם צמצמו ברכישות של מזון יקר יותר כמו פירות, בשר ועוף, שהם מרכיבים חיוניים לתזונה בריאה.
מאזן סינוקרוט, יו"ר ארגון המזון הערבי, אמר כי הפלסטינים לא יכולים להסתמך על ישראל בכל הנוגע למזון בשעת חירום. סמיר חוליילה, סגן שר הכלכלה הפלסטיני לשעבר, אמר ל-Arab News: "הרשות לא מייבאת חיטה ישירות מאוקראינה מכיוון שהיבוא מתבצע בכמויות גדולות. לכן, היבוא מתבצע דרך ישראל, מה שמעלה את המחיר ונותן ליבואנים הישראלים הגדולים יכולת שליטה על המחיר.
הוא הוסיף: "מה שנאמר בדו"ח אוקספם הוא נכון, שכן חיטה וקמח זמינים לפלסטינים בחנויות של סוחרים פלסטינים. אבל זה רק כשיש מלאי תבואה בישראל, אבל אם ישראל תתמודד עם בעיה בייבוא חיטה ודגנים, הרשות הפלסטינית תסבול בהכרח".
חוליילה הביעה דאגה מהצעת המלאי האזורי הירדני-ישראלי, משום שהיא מתייחסת לרשות הפלסטינית ככפופה לישראל ולא כאל ישות עצמאית. הוא אמר שזה צריך להיות הסכם משולש, לא עסקה דו-צדדית, כי צרכי הרשות הפלסטינית לפעמים שונים מהדרישות של ישראל. "אנחנו חייבים להיות צד עצמאי לכל הסכם ולא צד קשור", אמר ל-Arab News.
לאחר הפרסום ב'כאן חדשות'. ארגון אוקספם קרא לקהילה הבינלאומית לאמץ בדחיפות עמדה כלכלית ודיפלומטית משותפת ומתואמת המאתגרת את המדיניות המגבילה של ישראל ומאפשרת לפלסטינים להשקיע בייצור מזון מקומי ובפיתוח תשתיות.
