קרן בצלאל: נשיא ארה"ב ביידן: "הוצאת צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבין-לאומי נגד מנהיגים ישראלים היא מקוממת. אני רוצה להבהיר שוב: בניגוד למה שבית הדין מנסה לרמוז - אין השוואה - בין ישראל לחמאס. אנחנו תמיד נעמוד לצד ישראל נגד האיומים על ביטחונה".
מחקר חדש מגלה: הסיבות להסתבכות עם הוצאה לפועל
מחקר חדש של רשות האכיפה והגבייה, שבחן את השפעת משבר הקורונה על כניסתם של חייבים חדשים למערכת ההוצאה לפועל, מצא כי 31% מהחייבים החדשים העידו כי הסיבה העיקרית שנוצר להם חוב בהוצאה לפועל היא בשל התנהלות כלכלית לא נכונה ו-15% מהם הצביעו על משבר הקורונה כסיבה להיווצרות החוב
מחקר חדש של רשות האכיפה והגבייה, בחן את השפעת משבר הקורונה על כניסתם של חייבים חדשים למערכת ההוצאה לפועל: מטרת המחקר היתה כאמור לבחון כיצד השפיע משבר הקורונה על תנועת החייבים בהוצאה לפועל, בדגש על החייבים החדשים, תוך השוואה לקבוצות שונות של חייבים.
ההנחה עם תחילת העבודה, כי משבר הקורונה הביא לפתיחת תיקים חדשים כנגד חייבים שלא היו בעבר חייבים בהוצאה לפועל. לצורך כך, נבחנה כמות החייבים החדשים אשר נוספה בעת משבר הקורונה ובכללה חייבים אשר היו בעבר חייבים בהוצאה לפועל וחזרו בתקופה זו.
תקופת המחקר, אשר נבחרה לבחינת ההשפעה של המשבר הכלכלי, החלה ב-1 ליולי 2020, כחודש ימים מעת היציאה מהסגר הראשון, והיא נמשכה עד לסוף שנת 2021. המחקר נבנה משני חלקים: האחד, תיאוריה סטטיסטית של תנועת החייבים במערכת ההוצאה לפועל והשני סקר טלפוני שבוצע על החייבים החדשים.
במסגרת המחקר נבחנו שלושה דפוסי חייבים: חייבים קיימים, חייבים חדשים וחייבים חוזרים.
נמצא, כי רבע מהתיקים החדשים אשר נפתחו בתקופת משבר הקורונה, נפתחו לחייבים חדשים בממוצע חוב של כ-3000 ₪. מרבית החייבים החדשים והחייבים החוזרים החזיקו תיק אחד בממוצע. עוד הסתבר, כי כמחצית מהחייבים החדשים אשר נכנסו בתקופת המשבר, כבר יצאו עד לסוף שנת 2021 ממערכת ההוצאה לפועל .
נמצא, כי מנקודת מבטם הסובייקטיבית של החייבים החדשים ותפיסתם את החוב, מרבית מהתיקים אשר נפתחו לחייבים החדשים נפתחו על ידי בנקים וחברות עסקיות, ומרבית מהחובות נפתחו בשל חובות פרטיים (כשל אישי) ולא חובות עסקיים.
כשליש (31%) מהחייבים החדשים העידו, כי הסיבה העיקרית שנוצר להם חוב בהוצאה לפועל היא בשל התנהלות כלכלית לא נכונה ורק 15% מהם הצביעו על משבר הקורונה כסיבה להיווצרות החוב.
עם זאת, כ-65% מהנשאלים השיבו לסקר הטלפוני, כי משבר הקורונה השפיע במידה רבה עד רבה מאוד על פתיחת ההליך. לעומת זאת, 29% מהחייבים שנשאלו, השיבו כי משבר הקורונה השפיע במידה מועטה או בכלל לא על כניסתם להליכי הוצאה לפועל.
למעלה מ-70% מהחייבים החדשים העידו, כי החוב אף העיב עליהם ברמה היומיומית, ואלו מביניהם שפנו לנושה על מנת שיסייע להם להגיע להסדר, טענו כי הנושה לא גילה רצון לסייע, על אף המשבר.
מבדיקת הנתונים נמצא, כי המסתבכים העיקרים בתקופת המשבר, היו דווקא חייבים קיימים וחייבים חוזרים. כמות התיקים שנפתחו כנגד החייבים הקיימים היתה הגדולה יותר מבין סוגי החייבים, ואחוז התיקים שהם הצליחו לסגור היה נמוך. כתוצאה מכך גם האפשרות של חייב קיים לצאת ממערכת ההוצאה לפועל ולסגור את חובותיו היתה הנמוכה ביותר. באשר לחייבים חוזרים, נמצא כי פחות מ-10% אחוז מהחייבים הללו הצליחו בסוף שנת 2021 לצאת ממערכת ההוצאה לפועל.
לעומתם, כמחצית מן החייבים החדשים, אשר נכנסו לראשונה למערכת ההוצאה לפועל בתקופת משבר הקורונה, ולהם נפתחה כמות תיקים גדולה יחסית למספרם, לא נותרו כחייבים במערכת ההוצאה לפועל כבר בסוף שנת 2021.
המסקנה העיקרית העולה מהמחקר היא, שמשבר הקורונה לא הביא להסתבכות יתר של חייבים במערכת ההוצאה לפועל, לפחות לא בתקופת המחקר. העלייה הקטנה בכמות החייבים החדשים בתקופה זו, היתה בלתי מורגשת, מאחר ומרבית החייבים הללו יצאו ממערכת ההוצאה לפועל בתוך כשנה. החייבים החדשים יצרו חובות ממוצעים של כ-26,000 ₪ ומחציתם אף חובות נמוכים מ-3000 ₪. מאחר וסכומי החובות של החייבים החדשים היו נמוכים מהחובות אשר יצרו החייבים הקיימים והחוזרים, והואיל ומדובר בדפוס של חייבים אקראיים, היה קל יותר לחייבים החדשים לצאת ממערכת ההוצאה לפועל בתוך זמן קצר יותר.