חדשות 12: המשטרה פתחה בחקירת התאונה במחלף שורש שבכביש 1, בה הייתה מעורבת גם ניידת משטרתית.
מזהיר מהשלכות: דו"ח בנק ישראל על 'בועת ההייטק'
על-פי דו"ח אותו מפרסם בנק ישראל, מגזר ההייטק בישראל מעסיק כעשירית מכלל השכירים במשק, וחלקם של העובדים המגזר העסקי עומד על 15%. השכר הממוצע בהייטק בשנה שעברה עמד על 26 אלף שקל ויש חשש שהוא יגרום לשאיבת בעלי מקצוע אל תוך הענף ויגרור מחסור חמור בכוח אדם בישראל
הייטק צילום: unsplash
בנק ישראל מקדיש חלק מרכזי בדו"ח השנתי שפרסם היום (שלישי) לשבח את תרומתו של מגזר ההייטק לצליחת ישראל את משבר הקורונה, אך מזהיר מפני ה"מחלה ההולנדית", דחיקת תעשיות אחרות בגלל ייסוף השקל, 'גניבת' כוח אדם איכותי ופגיעות במקרה שההייטק הישראלי יפסיק להיות אטרקטיבי כך מדווח העיתונאי טל כספין באתר 'דבר'.
בדו"ח מציינים חוקרים בנק ישראל כי מגזר ההייטק חשוב מאד למשק הישראלי, ופעילותו תרמה מאד להצלחת המשק לעמוד במשבר הקורונה. מספר המועסקים והמשרות הפנויות בהייטק גדל מהר יותר מאשר שאר המשק, והמגזר התאפיין בגיוסי הון גדולים, שמשקפים את הגאות בביקוש למוצריו ושירותיו. כיום מעסיק המגזר קצת יותר מעשירית מסך השכירים, והשכר הממוצע בו גבוה פי 2.2 מהשכר הממוצע במשק.
רוב העלייה מרוכזת ב'ליבת ההייטק', תפקידים הדורשים מיומנות גבוהה. בדו"ח מציינים כי מצב זה עלול לגרום לתחרות גדולה בין ההייטק למקצועות אחרים במיומנות גבוהה, מה שעלול לפגוע בענפים אחרים במשק. פוטנציאל הגידול של ההייטק איננו גבוה, בגלל המחסור בכוח אדם שמתאים לכך. הביקוש לכוח אדם מיומן מביא גם למספר מתפטרים גבוה בהייטק (בשנים 2018-2019 כ-10% התפטרו לעומת 3-4% שפוטרו) בגלל ביטחון של המתפטרים שימצאו עבודה חדשה בקלות.
פעילות ההייטק מרוכזת מאד באזור המרכז ובתל אביב בעיקר. שליש מחברות ההזנק (סטארט אפ) נמצאות בתל אביב, וברמת גן בירושלים שאחריה ברשימה רק 6% כל אחת.
המחלה ההולנדית היא מצב בו הצלחה יוצאת דופן של מגזר אחד מייצא דוחקת החוצה ענפים אחרים, וכך פוגעת בכלכלה המקומית הופכת אותה לפגיעה יותר. במקור המושג מתייחס למציאות אוצרות טבע ונקרא על שם השפעת גילוי שדה גז גדול על הכלכלה ההולנדית, אבל הוא רלוונטי לכל תחום מייצא.
בדו"ח, כך על פי הדיווח באתר 'דבר' בוחן בנק ישראל את האפשרות שההייטק יחולל מהלך דומה בכלכלה הישראלית. הגורם המרכזי ביותר בו ההייטק פועל בכיוון זה, לפי הדו"ח, הוא התחזקות השקל (ייסוף). אם ענף אחד גורם להתחזקות לא פורפורציונלית של שער המטבע, הדבר עלול לגרום לתעשיות אחרות שמכוונות לייצוא, שמוכרות במטבע זר ומשלמות את ההוצאות שלהן בשקלים, לרווחיות פחות, וכך למנוע מהן להתקיים. גם היבוא הופך לזול יותר, ומקשה על יצרנים מקומיים לעמוד בתחרות.
בעיה נוספת שיכולה להיווצר היא התחרות על כוח אדם מיומן: המשכורות הגבוהות בהייטק עלולות ליצור לחץ גדול יותר על השכר, ולהקשות על חברות אחרות למשוך כוח אדם איכותי. לפי הדו"ח, עדיין אין עדויות לבעיה זו, אבל ייתכן שהדבר קורה לנוכח ההתרחבות המהירה במספר המועסקים בתחום.
חשש אחר הוא שהמגמה ביחס להייטק הישראלי תתהפך, מה שיהפוך את התלות בו לבעייתית. בדו"ח מציינים כי הביקוש לטכנולוגיה עילית לא צפויה לקטון, אבל הביקוש לתחומים בהם ישראל מתמחה עלול לקטון.
ההמלצה המרכזית של בנק ישראל היא להגביר את ההשקעה בהכשרת כוח אדם, מתוך הבנה שזו המגבלה המרכזית על התפתחות ענף זה. ההכשרה איננה מתמצה בהסבה מקצועית, אלא בהשקעה ארוכת טווח לשיפור מערכת החינוך בישראל על מנת שתקנה את המיומנויות הדרושות לענף.
