בעקבות הפסקת האש בצפון, יו״ר ועדת הפנים ח״כ יעקב אשר יכנס בשבוע הבא ישיבה מיוחדת בוועדת הפנים על היערכות המדינה לשיקום הבינוי והתשתיות של יישובי הצפון וקידום תנופת הפיתוח בהם, בהשתתפות השר במשרד האוצר ח״כ זאב אלקין, ופרויקטור הצפון אלוף במיל' אלעזר מרום (צ'ייני) וראשי הרשויות בצפון.
הרגעים המפעימים של צלם ה'ניו-יורק טיימס' בחדרו של שר התורה
לפני כשנה פורסמה כתבה ב'ניו יורק טיימס' על הגר"ח קנייבסקי, התמונה בשער הייתה ייחודית והדהימה את כולם עד שיש מי שפקפקו באותנטיות שלה, אלא שעליה חתום אחד הצלמים המוערכים בעולם, שוחחנו איתו על הרגע אותו הגדיר כ'יחיד במינו' והפרשנות המפתיעה לתמונה
התמונה המיוחדת שצילם דן בלילטי בחדר שר התורה צילום: dan balilty
לפני קצת יותר משנה, בשיאו של משבר הקורונה ועל רקע הוראת שר התורה להשאיר את מוסדות הלימוד פתוחים בניגוד לעמדת המדינה, פורסמה בשער עיתון הניו יורק טיימס, תמונה של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, כחלק מכתבת פרופיל מרתקת.
ה'ניו יורק טיימס' מתאר בכתבה כי "עוזריו הקרובים ביותר סבורים כי אינו יודע את שמו של ראש ממשלת ישראל. הוא לומד את התורה במשך 17 שעות ביום, עם זאת, למרות ניתוקו לכאורה מחיי העולם, לאחר הוראתו להשאיר את מוסדות הלימוד פתוחים, הרב קנייבסקי הפך לאחד התושבים השנויים במחלוקת בישראל", נכתב בעיתון.
"הוא מאמין שהתורה מחזיקה את העולם, אומר יעקב קנייבסקי, נכדו בן ה-31 והמתווך הראשי של הרב עם העולם החיצון". מתאר הכתב, "בלי לימוד תורה אין לנו שום סיבה לחיות. זה כתוב בתנ"ך אם תפסיק ללמוד, העולם יתמוטט".
הכתבה סוקרה אז, בכל עיתוני הארץ, אולם מה שתפס את עיני רבים הייתה דווקא התמונה, בשער העיתון נמרחה דמותו של הגר"ח מתוך חדרו כשהחדר חשוך כולו אולם דמותו מוארת רבים חשבו כי מדובר בעריכת מחשב, אולם התמונה הינה מקורית, את התמונה צילם דן בלילטי, צלם וכתב בעיתון הניו יורק טיימס, ואחד הצלמים המוערכים בעולם.
התמונה הדהימה רבים, הרי מדובר במרן הגר"ח וביתו שמצולמים כל יום כל היום באלפי תמונות, ולראשונה התמונה הביאה משהו אחר, משהו כמעט שמיימי.
בעקבות פטירתו של הגר"ח זצ"ל התקשרנו ללוס אנג'לס לשיחה עם הצלם דן בלילטי לשמוע על מאחורי הקלעים של התמונה:
בהתחלה חששתי להפריע, מספר דן, ביקשתי בעדינות למקם את התאורה, כל סשן הצילום היה שלושים שניות, בהם הרב היה שקוע בלימודו, לא הצלחתי לתפוס רגע בו הוא מרים את העיניים, לאחר כמה שניות כבר נכנסו אנשים לבקש ברכה, וזה היה מדהים לראות איך כשהרב מברך אנשים הוא לוקח את זה בפשטות, הוא לא מטיל אימה או סמכות, הוא מברך בלי דרמה, בפשטות שאין כמותה... וזאת, בניגוד גמור לאיך שהאנשים ניגשים אל הרב ביראת כבוד.
הצלם, דן בלילטי, משתף אותנו, שאת התמונה הזאת צילם תוך כדי ימי צילום לכתבה אחרת בניו יורק טיימס על הקורונה בציבור החרדי, למענה צילם הרבה בירושלים, את ארגון "חסדי עמרם" וכדומה.
בירושלים, הוא משתף אותנו, יש יותר דרמה, האווירה יותר קשה, חשדנית במעט. אולם בבני ברק, בסביבת בית הרב יש תחושה נינוחה יותר, מקבלים כל אחד מכל מקום, למרות שמדובר בעיצומם של ימי הקורונה. הנכד, כך הוא מספר, קיבל אותי בסבר פנים יפות ונתן לי "להרגיש בבית" למרות היותי אדם חילוני מבחוץ.
כשנשאל דן על הפרשנות שלו לתמונה המדהימה, מה הוא רצה להעביר למתבונן דרך שינוי התאורה, דן הדגיש בהחלטיות, "הרב הוא האור, האור ביחס לעולם, האור ביחס לסביבה, האור בבית, אתה מרגיש שזו דמות רוחנית גבוהה".
למרות שניסינו לפרש בתמונה את העולם כ"חושך" או את הבית הפשוט כ"חושך", דן תיקן והדגיש, "לא התייחסתי בכלל אל החושך, התמקדתי באור בלבד", "הרב הוא האור, רוחנית, ומטאפורית".
דן אומר שכבר כשצילם את התמונה הרגיש שזה One of a kind רגע אחד מסוגו, ממש שמחתי לצלם את התמונה, אומר דן ומשחזר בהתרגשות את הרגעים המופלאים, כבר אז הרגשתי שאני מצלם אדם ייחודי שלא יהיה עוד כמותו, זה הצילום הכי מרגש, זה הצילום הכי נכון שלי. אם נדבר בשפה של בית הרב, חותם דן את השיחה, "היה ברכה בצילום הזה".
