מקיף: תולדות חייו של הגר"ח קנייבסקי זצ"ל

שמשו של מרן הפציעה וזרחה בט"ו טבת התרפ"ח בפינסק אז בפולין לאביו הגדול מרן הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי 'הסטייפלער' זצוק"ל ולאמו מרת פעשא מרים שהיתה בתו של גאב"ד קוסובה ואחותו של מרן החזון איש זצ"ל.

עוד כשהיה מרן ילד רך בן שש הצליחה משפחתו בחסדי שמים לזכות ולצאת מתחת עולה וטומאתה של ברית המועצות הקומוניסטית הכפרנית ולעלות לארץ הקודש. בא' ניסן תרצ"ד הגיעו אל הארץ והתיישבו במושבה 'זכרון מאיר' סמוך לגיס הגדול החזון איש אשר עלה תקופה קצרה לפניהם.

בילדותו למד בתלמוד תורה 'רבי עקיבא' לימים תלמוד תורה מרכז, התלמוד תורה החרדי היחיד בבני ברק שם למד אצל המלמד הרב זלמן קוריץ. 

שמחת בר המצווה נערכה השמחה בהיכלה של ישיבת 'בית יוסף', האירוע נערך בשולחן צדדי עם 'לחיים' כאשר הסדר נמשך כרגיל בישיבה. בשמחה השתתפו ה'חזון איש', הרב מפוניבז' והגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל.

בנערותו למד בישיבת 'תפארת ציון' אשר נוסדה ונוהלה תחת הכוונתו של דודו הגדול מרנא החזון איש. באותה תקופה למד בהתמדה עצומה תוך שהוא שותה בצמא את דבריהם של רבותיו הגדולים ובראשם ראש הישיבה אב"ד ז'בינקה הגאון רבי אברהם יצחק גרשנוביץ זצ"ל. קשר מיוחד במינו היה לו עם מרן ראש הישיבה הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' זצ"ל מפיו קנה תורה ודעת במידה גדושה באותם ימים. רבו זה שעמד על תכונותיו האציליות והתמדתו העצומה, מידותיו הנפלאות ויראת השמים הטהורה שפיעמה בו פתח בפניו לרווחה את אוצרות רוחו והרעיף עליו מתורתו ללא שיעור ושיור.  קשר אמיץ זה נמשך רבות בשנים ומשך כל ימיו נהג מרן ברבו זה כבוד מופלא וחרד לכל מוצא פיו. גם בעת שהיה הוא עצמו מיחידי ומנהיגי הדור וכל העולם כולו חרד לכל מוצא פיו נשאר בטל ומבוטל לרבו באופן פלאי.

עם אביו הסטייפלער זצ"ל.

לאחר סיום לימודיו בישיבה קטנה עלה ללמוד בישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק אצל אביו שרצה ללמודו מסכת יבמות וכאשר סיימו את המסכת עבר ללמוד בלומז'ה בינהם עם הגר"מ מן זצ"ל, הגר"ש רוזובסקי ואחיו הגאון רבי יוסף זצ"ל לצד יבלחט"א הגרמ"צ ברגמן שלמד עמו בחברותא ועוד תלמידי חכמים. 

התחנה הבאה בנתיב העליה היתה מבצר התורה האדיר דישיבת 'לומז'ה' אשר בפתח תקווה. לאותו מבצר נאדר בקודש התקבצו ונאספו העידית שבעידית מקרב בני התורה ותלמידי החכמים שהיו בארץ הקודש באותה תקופה. צורבים צעירים ותאבי דעת קנו תורה ומוסר מפי הגאונים אשר כיהנו כרמי"ם בישיבה ומפי אריות התורה אשר הצליחו למלט את נפשם מאירופה הבוערת והמשיכו לשקוד על תלמודם בהתמדה מופלאה כמנהגם מימים ימימה. במקום תורה נכבד זה קבע העלם הצעיר את משכנו כשהוא הוגה בתורה בהתמדה שאין לה אח ורע. גם הותיקים והמבוגרים שבין הלומדים התקשו לזכור מתי ראו, אם בכלל, התמדה ושקידה שכזו. הוא השים לילות כימים ומבלי לאבד אפילו רגע קל מזמנו היה הוגה בתורה ללא הרף והפסק. כל רגע ורגע היה מחושב ומנוצל עד תום ללימוד התורה מתוך עמל בלתי מתפשר. כמו כן העידו כל מכיריו מאותם ימים על יראתו הקודמת לחכמתו. חותם של יראת שמים היה על פניו הטהורות וכל הליכותיו היוו סמל ודוגמה להנהגתו של בן תורה ובן עליה אמיתי. תפילותיו הזכות הצטיינו בדבקות עצומה וברצינות בלתי רגילה. תפילתו היתה המחשה מוחשית מאין כמותה למושג 'עומד לפני קונו' כאשר כל הסובבים רואים עין בעין את דבקותו העילאית כל אימת שעמד בתפילה. 

ביציאה מניחום אבלים אצל הגר"נ קרליץ זצ"ל עם אביו הסטייפלער זצ"ל.

לימודו התאפיין כאמור בהתמדה נדירה אולם גם הלימוד עצמו היה מיוחד במינו. הבחור הצעיר למד תורה לשמה באופן הנעלה ביותר. לימודו הזך היה כל כולו לשם מי שאמר והיה העולם ומשכך היה הלימוד ביגיעה עצומה תוך מיצוי וריכוז כל הכחות כפשוטו- הן כחות הגוף והן כחות הנפש. בכל סוגיה  וסוגיה שלמד היה חותר ועמל בכל כחותיו להגיע לאמיתה ותכליתה ולהבין את עומק מסתוריה. חז"ל אמרו כי מיום שחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד וכך נראה היה לימודו של מרן באותם ימים וגם לרבות כל ימי חייו. לא היה לו בעולמו מאומה אלא את התורה שלמד וכל כולו היה נתון בד' אמות של הלכה בלבד. כל אוצרות תבל וחמודותיה לא תפסו אצלו מקום באשר כל מעייניו היו נתונים לתורה הקדושה ועמלה. באותם ימים אפופי הוד הסתופף בצילם של ענקי הרוח שסביבו ושתה בצמא מבארות תורתם וחכמתם. הוא ינק רבות מאותו גאון וצדיק מחשובי תלמידיו של הכהן הגדול בעל החפץ חיים זיע"א הלא הוא הגה"צ רבי אליהו דושניצר זצוק"ל אשר כיהן כמשגיח הישיבה באותם ימים. רבות קיבל ממנו מרן בדרכי העליה והיראה וכל ימיו היה מזכיר בסילודין את אותם הדברים ששמע מפי קדשו. לימים היה מרן אף זה אשר נכנס בעובי הקורה, ערך את כתביו של המשגיח והוציאם לאור עולם בספר 'נחלת אליהו'.

כמו כן היה קשור מאוד למרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצוק"ל אליו נקשר בעבותות אהבה ורבות קיבל ממנו בתורה וביראה. גם הרב הגדול הכיר בתלמידו הצעיר כי עדיו לגדולות והרעיף עליו מלוא חופניים מאור תורתו. מאז נקשר במרן הרב שך זצ"ל ואחרי הסתלקותו של אביו הסטייפלער בליל שבת פרשת עקב נכנס לחדרו של אביו ואמר לסובבים "אשרינו שיש לנו את מי לשאול את הרב שך", כך גם בהנהגת 'דגל התורה' נענה לבקשת הרב שך להגיע לכינוסים שהתקיימו. 

בימים של הקמת תנועת עץ – 'דגל התורה', היווה מרן שר התורה כאחד ממובילי המערכה, מרן ראה בכך חובה אישית להתייצב לימין רבו הגדול מרן ראש הישיבה בעל האבי עזרי הגראמ"מ שך זצ"ל, אותו ראה כמורו ורבו המובהק מתקופת לימודיו בישיבת לומז'א, מרן היה משתתף בצעד חריג ועומד בראש כל הכינוסים של הקמת התנועה, בתקופה בה כמעט לא נטל חלק בפעילות ציבורית.

בלב כולם חרוטים דבריו המפליגים שהשמיע מרן ראש הישיבה זצ"ל אודות גדלותו של מרן שר התורה, שכאמור מרן היה תלמידו מתקופת לימודיו בישיבת לומז'א. בימים שלאחר הקמת 'דגל התורה' השתתף מרן זיע"א בכינוס בחירות שהתקיים ברחובה של עיר ברחוב בן יעקב בבני ברק. בעת משאו של מרן ראש הישיבה זיע"א, "אין לי כח לדבר, אני רק נטפל לדבר מצוה, ב"ה יושבים כאן גדולים, גדולי ישראל, אפשר הכי גדול מה שיש לנו בעולם, בהלכה ובכל דבר, איזהו תלמיד חכם זה ששואלים אותו בכל מקום ואומר". "דרך ארץ שיהיה בשבילו".

כל עולמו מורכב אך ורק מתורה ועמלה. דוגמה לדבר ניתן היה לראות במשלוח המנות המיוחד אותו הגיש לרבו הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל באחת השנים. מרן, יחד עם החברותא עימו למד הגאון רבי בערל ויינטרויב זצ"ל, הגישו לרבם כמשלוח מנות גליונות ועליהם חידושים והערות בכל מסכת ומסכת ממסכתות הש"ס. השמועה על משלוח המנות המקורי נפוצה חיש מהרה בקרב בני הישיבה והדבר עשה רושם רב על רבם ועל כל בני הישיבה ומרן הרב שך זצ"ל נהנה מאוד מהמשלוח המקורי. גם עם דודו החזון איש השתעשע רבות בתורה והרבה גופי תורה קנה מפיו כשהוא עושה אוזנו כאפרכסת לבל יאבד אף הגה היוצא מפי קדשו. רבים מחידושי תורתו של החזון איש משוקעים בתוך ספריו על כל מקצועות התורה ואלפי הנהגות ופסקים שונים שראה ושמע במחיצתו נמצאו ברשותו כתובים בכתב ידו אם כי לא יצאו לאור על ידו מטעמים כמוסים.

בציון מרן הרב שך זצ"ל. צילום: שוקי לרר

בפרק האיש מקדש

עם הגיעו לפרקו בא מרן בברית הנישואים עם בתו הבכורה של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל. שידוך זה חיבר בין בתים מפוארים ומרוממים אלו וגדולי ישראל מכל החוגים האצילו את ברכתם לבני הזוג ולמחותנים החשובים כי בית זה הנבנה כעת ימשיך את שלשלת הזהב המפוארת וכי מבית זה תצא תורה והוראה לישראל. ואכן, הברכות החמות וזכות האבות הגדולים עמדה להם ואכן היה הבית לבית שמגדלין בו תורה ותפילה וברבות הימים הפך להיות תל תלפיות - תל שכל פיות פונים אליו. והיה כל מבקש ה' בין מבקשי תורה ויראה ובין מבקשי ברכה, עצה ודעת תורה נכונה כולם פנו אל בית זה ויצאו כשהם מצוידים בתשובה בהירה והדרכה ישרה.

את השידוך הציע דודה של הרבנית בת שבע אסתר ע"ה הגאון רבי אליעזר פלצ'ינסקי זצ"ל שכיהן אז בישיבת סלבודקה, ואכן מרן הרב אלישיב הגיע לסלבודקה לתהות על קנקנו של הגר"ח ולאחר שהתייעץ עם החזון איש נסגר השידוך. 

שמחת האירוסין התקיימה בליל ל"ג בעומר תשי"א בהשתתפות הסבא הגדול רבי אריה לוין זצ"ל חמיו של הגרי"ש. החתונה התקיימה בז' כסלו תשי"ב באולם הצבי בפתח תקווה, מסדר הקידושין היה ראש הישיבה ורב העיר הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל. 

ההזמנה לחתונה של שר התורה 

סיני ועוקר הרים

לאחר נישואיו שקד מרן על התורה באותה התמדה מופלאה כמאז מקדם כשהוא קובע את מקומו תחילה כאברך בלומז'א ולאחר מכן בכולל חזון איש. תחילה התגוררו ברחוב בלוי 5 בבני ברק ולאחר מכן ברחוב אור החיים ובשנת תשט"ז עברו להתגורר ברחוב רשב"ם בשיכון חזון איש.  

התמדתו לא ידעה גבולות ואט אט החלו סיפורים אודות התמדתו, גאונותו ובקיאותו הנדירה עושות להן כנפיים. תלמידי חכמים נשואי פנים שחו זה לזה בהערכה סיפורים ששמעו  אודות אותו צורב צעיר שכבר פקיע שמיה בהיכלי התורה. הוא לא הניח חלק מחלקי התורה אותו לא למד על בוריו וכולם שווים היו לטובה.

שליטתו בכל חלקי התורה היתה מוחלטת על כל פרטיה ודקדוקיה. נהירין היו לו שבילי ב' התלמודים על כל מפרשיהם הראשונים והאחרונים. בקיא נפלא היה בהלכה למן קדמוני הראשונים ועד להכרעות האחרונים בכולם שלט שליטה ללא מצרים. גם במדרשים היה בקיא מאין כמוהו ומלבד המדרשים המוכרים לא הניח מללמוד ולהתעמק באף לא אחד מן המדרשים אשר אינם מוכרים אלא למתי מעט. בקיאותו הנדירה בשילוב עם הבנתו המעמיקה הפכו אותו ליחיד בדורותיו ולתל תלפיות אשר כל תלמיד חכם שחיפש מראה מקום לא ידוע פנה אליו. כל מחבר ספר או מלקט בתר ליקוטי ידע כי עליו לרשום את כל המקורות אותם הוא מחפש ולסור אל מרן אשר יענה לו על אתר ויציין לו היכן נמצא כל אחד ואחד ממראי המקומות המבוקשים.

סיפור מופלא סופר אודות בקיאותו של מרן שסייעה בידו לעמוד על פשרה של הנהגתו של אחד מגאוני התורה. היה זה לפני שנים רבות כששהה רבה הנערץ של אנטוורפן הגאון רבי חיים קרייזווירטה זצ"ל בארץ הקודש. הוא נשא דברים ברבים בכמה וכמה הזדמנויות והציבור התמוגג לשמע דרשותיו ושיעוריו שהיו מלאים חריפות ובקיאות שדעת זקנים נוחה מהן. רבים מן השומעים שמו לב להנהגה שנראתה כתמוהה. מדי כמה רגעים היה מרטיב את אצבעו בלחלוחית פיו ומחווה בידו תנועה כאילו הוא הופך דף בספר הפתוח לפניו המה ראו כן תמהו. אולם מרן עמד על סוד הדבר והסביר כי בכל פעם שהזכיר אותו גאון, שנודע למשגב בבקיאותו האדירה, גמרא או מאמר חז"ל היתה צורת הדף ניצבת מול עינו והיה כביכול מקריא מתוך הספר הפתוח לנגד עיניו. והיה אם תוך כדי ה "קריאה" הגיע לסוף העמוד והיה צריך להפוך את הדף היה מלחלח את אצבעו ומחווה בידו כמי שהופך את הדף לגודל שקיעותו בדברים...

בד בבד עם בקיאותו העצומה המשיך כל ימיו בשקידתו העצומה והמופלאה שכמותה לא נראתה. חייו היו קודש לתורה ועמלה עד שהיו הוא ותלמודו מקשה אחת. פרשה בפני עצמה קובעת לה שמחתו בתלמודו אשר הלכה וגאתה וכל ימיו נהרו פניו והאירו באור יקרות משמחת התורה שהיתה משוש חייו.

בלימוד במדרגות ביתו. צילום: שוקי לרר

 סיפר אחד מחשובי הת"ח כי נכנס לביתו של מרן והנה רימזו לו בני הבית להתקרב ולהביט אל תוך החדר בו הגה מרן בתורה. הת"ח עשה כן והנה הוא רואה לתדהמתו את מרן מרקד ומפזז באמצע החדר. התברר כי מרן היה שקוע בסוגיה משך שעות ארוכות. לאחר עמל רב עלה בידו לחדש מהלך חדש בסוגיה ולגודל שמחת התורה שגאתה ופעפעה בקרבו נשאו אותו רגליו במחול רווי אושר ואהבת תורה.  

שקיעותו בתורה הייתה מן המפורסמות. נביא כאן סיפור אותו סיפר מרן בעצמו תחת אחד השיחים וממנו נשכיל דבר. לפני שנים רבות הגיע אליו ראש ישיבה חשוב וביקש ממנו להלוות לו סך מאה ל"י. מרן מנה לידיו את הסכום המבוקש והוא חתם על שטר חוב כדת וכדין. זמן קצר לאחר שעזב את הבית שב אליו ואמר כי מנה את הכסף ומצא שם רק חמישים ל"י. מרן סיפר כי פנה אל הגאון רבי גדליה נדל זצ"ל שכיהן כרב שיכון חזון איש ושאלו כדת מה לעשות. רבי גדליה השיבו כי מעיקר הדין חייב ראש הישיבה את כל הסכום הנקוב בשטר ואז שאל את מרן האם בעת שמנה את הכסף דיבר בלימוד. התברר כי רבי גדליה בחכמתו קלע אל המטרה וכי בעת נתינת ההלוואה התנהלה ביניהם שיחה בעומק הלימוד. כשמוע הרב את הדברים פסק כי יש כאן ריעותא שהרי כשסופרים כסף לא מדברים בלימוד כמ"ש "אל תרגזו בדרך".

בכולל חזון איש. צילום: שוקי לרר

סיפור מופתי אשר סופר פעמים רבות ברטט בבתי המדרש בדחילו ורחימו כדוגמה לסיוע המופלא לו זוכים עמלי התורה. היה זה בעת שעסק בהלכות חגבים ועמל בכל כחו ללבן את הסוגיות החמורות הנוגעות להלכות סבוכות אלו אשר עליו הדפיס את ספרו 'קרני חגבים'. גם לאחר כל המאמצים היה מין מסוים אשר נותר לוטה בערפל ומרן הסתפק בכמה פרטים שהעיבו על הבנת הענין לעומקו ולאשורו. והנה באחד הימים נוחת חרק על שולחנו של מרן ומתחיל לטייל אנה ואנה. מרן רצה להפריחו מעל השולחן אלא שאז הביט בו וראה כי חרק זה הינו לא אחר מן החגב שאותו כל כך רצה לראות. החגב נשאר על השולחן רגעים מספר עד אשר ראה מרן את כל שביקש לראות ואז נעלם ופרח לדרכו ויהי לפלא.

פועל ישועות בקרב הארץ

מאז החל מרן זצוק"ל לקבל קהל לעצה וברכה החלו המונים צובאים על דלתותיו. אותם שנכנסו אל הקודש פנימה טעמו וראו כי טוב. נשיאתו בעול עם חברו והשתתפותו בצערם של ישראל היו מופלאות. השואלים ראו בחוש עד כמה הוא מצטער בצערם וכמה מעיק עליו סבלם וכאבם. כאן גליה רבינו לדרעיה וחשף את זרוע קדשו. הוא העניק לפונים אליו עצות בכל תחום ונושא ועד מהרה התפרסם הדבר בכל קצווי תבל כי ישועות שלא כדרך הטבע וניסים מופתיים הינם בני בית קבועים ומצויים תמידין כסדרן בבית הצנוע שברחוב רשב"ם. בכל הארץ יצא קוום וסיפורי מופתים שלא יאומנו סופרו חדשות לבקרים על ידי בעלי המעשה.

בתורות הארוכים שהשתרכו מחוץ לבית ניתן היה לראות יהודים מכל גווני הקשת שהתקבצו ובאו להימלך בעצת קדשו. זקנים עם נערים תלמידי חכמים ופשוטי עם ניצבו והמתינו יחדיו לרגע בו יחצו את מפתן החדר הצנוע וישטחו את שאלתם בפניו. מגוון נושאים עצום היה נפרס בפניו מדי יום והכרעות קשות וסבוכות הוכרעו ברגעים ספורים כאשר השואלים מקבלים את דבריו ככתובים וכמסורים. כל שואליו ידעו כי דבריו נובעים ממקום עליון וכי הכרעתו היא הכרעת התורה הקדושה וכל אשר אמר היה כתורה מסיני. החל מבחורים צעירים שנמלכו בדעתו בנוגע למקום לימודם, עבור דרך שאלות סבוכות בעניני עסקים שהציבו בפניו אנשי עסקים, שאלות והכרעות רפואיות הרות גורל- כולן נחרצו בדעתו הרחבה וכל שואליו יצאו עם הכרעה ברורה ובהירה לכל ספקותיהם ושאלותיהם.

מן המפורסמות שאינן צריכות לראיה הייתה העובדה כי כל מי שנמלך בעצת קדשו ראה מופתים גלויים וכל הכרעה שיצאה מפיו אפילו אם לא הייתה מובנת בשעתה הובנה היטב לאחר זמן וניתן היה לראות למפרע כמה גדולים הם דברי חכמים.

אין ספור חולים מסוכנים שסבלו מכל מיני חוליים קשים ר"ל נרפאו לחלוטין מכח ברכותיו. לעיתים היה זה בכח ברכת קדשו ולעיתים היה נותן סגולה מסוימת לעשות. רבים ידעו לספר על מקרים שנראו חשוכי מרפא ר"ל שהובאו לפניו והוא ציווה עליהם לשתות מיין הסיומים המיוחד והמסוגל לישועות שהיה בביתו כשתוך זמן קצר נעלם החולי לבלי שוב ויהי לפלא. רבים מבין הסובלים מבעיות שונות נתבקשו על ידו לקבל קבלות שונות כשהוא מבטיח להם כי חלף ההתחזקות בשמירת התורה והמצוות יזכו להיוושע בכל המצטרך להם.

בדרכו חזרה ממנחה בלדרמן לביתו 

מרן נשא על שכמו את משא העם בחמימות מיוחדת וניתן היה לראות את אהבת ישראל המיוחדת אשר באה לידי ביטוי במסירות הרבה בה התמסר לכל הפונים אליו על חשבון זמנו היקר מפז ובצער הרב שחש בכל עת  ששמע על צרתן של ישראל. הוא עשה כל שביכולתו כדי להקל מעל הסובלים ולא שת ליבו לכל קושי וטורח.

סיפר גיסו יבדלחט"א הגאון רבי יצחק זילברשטיין רבה של רמת אלחנן כי באחד מערבי שבתות עת למד בחברותא עם מרן הגיע לפניו מידע על שידוך אשר היה עשוי להתאים עבור בחור יתום. הימים היו ימי החורף  הקצרים בהן נכנסת השבת בשעה מוקדמת ביותר. מיד לאחר הלימוד התפלל מרן מנחה ולאחריה הלך בעצמו לבית האלמנה כדי להציע לבנה היתום את השידוך המדובר. בני הבית לא ידעו את נפשם מתדהמה כשעל מפתן הבית נראתה דמות קדשו של מרן אשר הטריח עצמו לביתם שעה קלה לפני שבת וקיים בעצמו 'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה".

סיפר אחד מגדולי הת"ח כי נכח פעם בבית מרן כשנכנס אל הבית יהודי ומרן קיבלו בחמימות מרובה, בירכו ברכה לבבית וכיבדו בצורה יוצאת מגדר הרגיל. שאל אותו ת"ח את הגר"ח מה פשר הקירוב הרב שהוא נוהג באותו יהודי והוא השיב לו כי אותו יהודי הוא אחד מתוך שמונה אחים אשר אינם מתנהגים בדרך התורה והמצוות ואילו הוא התגבר על כל פיתויי העולם הזה וזכה לשוב בתשובה שלמה. בברכתו בירכו מרן כי יזכה לשמונה בנים שיהיו כולם תלמידי חכמים. והנה, מספר בעל המעשה, עקבתי אחרי קיום הברכה ואיתי כי ברכתו של מרן התקיימה במלואה ואכן יש לו שמונה בנים אשר כל אחד ואחד מתוכם צמח וגדל להיות תלמיד חכם מובהק מכח אותה ברכה.

בלימוד בחדר הספרים. צילום: שוקי לרר

סיפר רופא בכיר לבני משפחתו של מרן על פלא נורא לו נחשף. בגופו של יהודי קיננה מחלה נדירה ביותר אשר יצרה חורים של ממש בעצמותיו ר"ל והביאה אותו למצב נורא ואיום. הוא דרש ברופאים וחיזר רבות על פתחיהם אולם אף אחד מבינהם לא יכול היה להועיל לו ואף לא להצביע על סיבת ושורש המחלה הקשה. בצר לו פנה היהודי אל מרן אשר גער בו בתקיפות ואמר לו כי החורים בעצמותיו באו עליו משום שגם בתפילותיו ובלימודו נפערו חורים גדולים והבטיח לו כי אם יתאחו החורים בתפילותיו ובלימודו הרי שגם החורים שנפערו בעצמותיו יתאחו ויעלמו כלא היו. היהודי נדהם לשמע הדברים שהיו דברי אמת וקיבל על עצמו קבלה נמרצת ונחרצת כי למן אותו היום והלאה לא יפסיק מלימודו ותפילתו בשיחה בטלה. הרופא הנרגש העיד כי בתוך זמן קצר חלפה המחלה כלא היתה וכל החורים נעלמו כלא היו ויהי לפלא.

ראוי לציין כי בעוד מרן זצוק"ל מהווה כתובת עבור רבבות אלפי ישראל היו אלפי אלפי נשים ונערות פוקדות במקביל את הבית כשהן מחלות את פניה של רעייתו הרבנית הצדקנית ע"ה. הרבנית היתה מקבלת המוני נשים מדי יום כשכל אחת ואחת מהן זוכה למאור פנים נדיר וכולן חשות כמה הן אהובות ויקרות אצלה. גם אצלה נראו ישועות רבות ומופתים רבים עברו מפה לאוזן. דברים ידועים בקרב בני המשפחה היו דבריו של אביה הגדול מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ח אשר התבטא ואמר כי לתפילותיה וברכותיה כח מיוחד במינו ומשמים הקנו לה כח זה בגין צדקותה וקדושתה הנשגבות. כמו כן ידוע כי הובטחה מפיו של חמיה זצוק"ל כי ברכותיה יעשו רושם ויתקיימו. היא היתה מקשיבה בסבלנות נדירה לצרותיהן ולבטיהן ומעודדת אותן תוך שהיא מנחה אותן להתחזק באמונת אומן ברה וזכה ולבטוח בהשי"ת המנהיג את עולמו בחן בחסד וברחמים. אין ספור בתים ומשפחות חייבים לה את כל חייהם. כמו כן גמלה חסדים וצדקות בכל עת כאשר היא מנצלת את כל קשריה למען היטיב עם נזקקים ושבורי לב שתינו בפניה את צערם ומחסורם.

עשרות ספרים אין קץ

במהלך ימי שני חייו הספיק מרן לחבר ולהוציא לאור עולם יבול בלתי נתפס של חיבורים תורניים רבים המקיפים את כל מקצועות התורה ללא כל גוזמא.  אין אנו מתיימרים להקיף את כל אותם חיבורים במסגרת זו ונמנה כאן את חלקם בלבד. החל מימי בחרותו ועד לשנות זקנה ושיבה כולן היו שוות לטובה ובכולן חובר היה חיבורים מחוכמים. רבים מן החיבורים נתחברו על ידו מאחר וראה צורך ממשי וחוסר בקיומו של ספר ברור ושווה לכל נפש באותו תחום תורני ומשכך חגר את מותניו ונטל את המשימה על שכמו.

כך למשל היה עם ספרו הגדול שונה הלכות המחזיק שלושה כרכים בהם מסוכמות בתמצית כל הלכות חלק אורח חיים על פי פסקי המשנה ברורה והכרעות החזון איש. אין זה ליקוט וקיצור גרידא אלא חיבור המהווה מלאכת מחשבת אשר עוררה ענין של ממש בקרב גדולי הת"ח ויושבי על מדין. לאורך החיבור הוא מביא גם הערות וסתירות רבות בדברי המשנה ברורה מהכא להתם ודן בהם קצרות. כמו כן ישנן הלכות רבות אשר לא נמצאות על המקום אלא מובאות בדברי הפוסקים במקומות אחרים ובשונה הלכות צוינו כולן על מקומן. כמו כן יש בספר קונטרס נרחב הדן הדק היטב בהלכות עירובין על כל פרטיהן ודקדוקיהן. קונטרס זה הפך להיות לחם חוקם של לומדי מקצוע נכבד זה ולא מש מעל שולחנם. הספר הראשון שכתב מרן היה ספרו "ישוב הדעת" ההולך ומיישב את קושיותיו של אביר המפרשים המהרש"א. את ספרו זה כתב מרן והוא נער בן שש עשרה (!) אלא שהדפסתו נדחתה משך זמן רב.

בלימוד עם בנו הגדול בספר 'שונה הלכות' 

הספר הראשון לעלות על מזבח הדפוס היה ספרו המקיף 'קרית מלך' ובו יצא מרן לציין מקורות לדברי הרמב"ם ביד החזקה. כידוע, מאמצים רבים השקיעו נושאי כליו של הנשר הגדול לציין את המקורות מהם שאב את פסקיו והכרעותיו וגם הרמב"ם עצמו באחת מתשובותיו כותב מפורשות כי הוא מתנחם על כך שלא סידר חיבורו באופן שיוכל הלומד והמעיין לדעת מהיכן שאב את הדברים. גם לאחר עבודתם הכבירה של נושאי הכלים נותרו עדיין מקומות רבים בהם ניצבו הלומדים נבוכים וגיששו אחר מקורם של הדברים. בחיבור זה ציין מרן לאלפי מראי מקומות מכל רחבי התורה אותם דלה בבקיאותו הנדירה. כמו כן ציין לפסוקים אותם מזכיר הרמב"ם ולא זו בלבד אלא אפילו את המקומות שציין וכתב "כמו שנתבאר" או "כמו שיתבאר" טרח וציין להיכן הדברים אמורים. ספרו זה נדפס לראשונה בשנת תשי"ח עת היה מרן כבן שלושים ואף זכה להתעטר בהסכמה מאת אביו הגדול. המסכתות הקטנות שבש"ס (מסכתות- עבדים, כותים, גרים, ציצית, תפילין, מזוזה, ספר תורה) זכו אף הן לעדנה עת נטל מרן על שכמו את המשימה הכבדה לחבר עליהן חיבורים מקיפים אשר יכילו חידושים וביאורים. ואכן, משך השנים ראו אור פירושיו על כל אותן מסכתות אשר מהווים יצירה מופתית שבה מפורשים הדברים בצורה ברורה ובהירה וכן נידונים בהרחבה רבה כל הנושאים המובאים במסכת. אותן מסכתות אשר כמעט ולא היו מוכרות הפכו ללחם חוקם של הלומדים וכל המבקש מעיין באחד מנושאים אלו ימצא לפניו שולחן ערוך בכל טוב וכל מיני מעדנים.

חיבור נוסף המהווה יצירת מופת הוא ה 'דרך אמונה' אשר נתחבר על סדר הרמב"ם  בהלכות זרעים במתכונת דומה למתכונת ה 'משנה ברורה'. בחיבור זה מופיע ביאור בשם דרך אמונה ולצידו ביאור ההלכה כאשר גם מקומו של 'ציון ההלכה' לא נפקד. מאז יצאו לאור ספרים אלו מהם יסוד ומהם פינה לכל העוסק בליבון הלכות חמורות אלו. עם השנים חיבר גם את ספרי 'שערי אמונה' על משניות סדר זרעים תוך משא ומתן נרחב בדברי מפרשי המשנה הרמב"ם והר"ש סיריליאו.

בשנים מאוחרות יותר שב והניף מרן את ידו וכמעשהו בראשונה בחיבורו 'דרך אמונה' עשה שנית והפעם על סדר קדשים. חיבור זה זכה לשם 'דרך חכמה' והיווה גם הוא כקודמיו בשורה של ממש לעולם התורה כולו ובפרט לעוסקים בסדר קדשים.  קשה להקיף את המכלול העצום של חיבוריו הרבים אשר כל אחד ואחד מהם יכול לפרנס מאמר שלם בפני עצמו. במרוצת השנים יצאו לאור גם ביאוריו של מרן על הירושלמי אשר התקבלו גם הם בחיבה רבה בקרב הלומדים. חיבור נפלא זה הקל על הלומדים ופתח בפניהם את הלימוד במקצוע זה אשר מאז ומתמיד היווה קושי של ממש. כל כרך אשר יצא מן הדפוס נחטף בשקיקה רבה והפך לנכס צאן ברזל בהיכלי התורה ובשערים המצוינים בהלכה. גם ספרו הגדול על התורה שבכתב 'טעמא דקרא' השאיר רושם עצום בעולם התורה. הוא מפרש את הפסוקים ודרשות חז"ל תוך שהוא משתמש בבקיאותו העצומה לבאר את הדברים באופנים מחודשים.

הגר"ח חותם על מכתב "לא לסמוך למעשה"

בשעתו סיפר הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל כי הראה את הספר מיד עם צאת המהדורה הראשונה (אשר עליה נוספו עם השנים כהנה וכהנה כיד ה' הטובה עליו) למרן הגר"י אברמסקי זצ"ל אשר הגיב לאחר העיון בו כי ספר שכזה מסוגל לחבר רק חד בדרא כמרן הגר"ח. מרן, אשר הדברים הגיעו לאוזניו, הגיב בביטול ואמר כי מסתמא התכוון לאותם דברים אשר הביא בחיבורו בשם דודו ואביו שהרי כל היתר 'הם דברים פשוטים'...

מדור מיוחד קובעים לעצמם אלפי אלפי תשובותיו שהשיב לשואליו בכל חלקי התורה ואשר נדפסו באין ספור ספרים, חיבורים ושאר במות תורניות נכבדות. שנים רבות היה מקבל מרן המוני מכתבים ובהם שאלות בכל חלקי התורה ממש. רבים חיפשו מקור לאמרה השגורה בפי העם, למאמר חז"ל אותו לא הצליחו לאתר או למנהג שרבים נהגו בו ומקורו נותר לוטה בערפל. מרן בטובת עינו היה עובר על כל אותם מכתבים ואף משיב לשואליו דבר. למרות הטרחה המרובה שבמלאכה זו דבר יום ביומו לא הפסיק ממנהגו זה כשהוא מפיץ בדרך זו את דבר ה' ומאיר עיניהם של ישראל בתורה. מתוך מכתבי תורה אלו שבה ומשתקפת קומת הענקים של מרן אשר השיב במילים ספורות ותמציתיות על כל שאלה. ברבות הימים יצאו ממכתבים אלו ספרים רבים בהם ליקטו השואלים את השאלות והתשובות והוציאום לאור עולם. מחברים רבים עיטרו את ספריהם בתשובות מרן לשאלותיהם אם בכתב ואם בע"פ וכל חידוש שיצא מפיו או מקולמוסו נבלע בשקיקה על ידי כל שומעיו.

ההנהגה הציבורית

בכ"ז בחשוון תשע"ח, בשעה 23:30. זה היה לילה שגרתי ברחוב רשב"ם 23, הגר"ח יושב והוגה בתלמודו, עובר כהרגלו עם מעטפה אקראית על דפי הגמרא, שורה אחרי שורה במהירות, בצמא אדיר, כאילו זו הפעם הראשונה.

אבל הלילה הזה השתנה מכל הלילות. האורח שניצב בפתח, ח"כ משה גפני, כבר ביקר בחדר הזה עשרות פעמים, בעיקר לבקשת ברכות אישיות. "הוראות ציבור", אמר לו שר התורה בעל הבית כמה וכמה פעמים, "יש לשאול רק את ר' אהרן לייב" (-מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל). וזה לא שגפני לא ניסה. אוהו כמה שהוא ניסה. אבל התשובה תמיד הייתה דומה. רבי חיים התחמק מהשאלות ומיד שקע שוב בלימודו. אלא שבלילה הזה נפל דבר. מרן הגראי"ל שכב אפוף ייסורים במיטת חוליו, ולראשונה נראה היה שהספינה החרדית מיטלטלת ללא קברניט. גפני, שכבר עשרות פעמים שמע שאין לו מה לנסות לשאול הוראות בענייני ציבור ברחוב רשב"ם - מחליט לנסות שוב.

רגעים ארוכים של שתיקה משתררים בחדר. למעלה משמונים שנה הצליח הגר"ח קנייבסקי להתחמק מהנהגת הדור. למעלה משמונים שנה, שכל רגע בהם מוקדש ללימוד תורה ביגיעה. אלא שעכשיו עומדת על הפרק שאלה ואין את מי לשאול.

את הלחישה ההיא, איש לא הבין בשעת מעשה. איש מבני הבית גם לא העז לדבר עליה. הגר"ח האזין לשאלה כשראשו עדיין רכון בתוך הגמרא, ואז, כאילו משא כבד הוטל על כתפיו בפתע פתאום, הרים אט אט את ראשו. "דור דור ודורשיו", לחש שר התורה את דברי חז"ל, "דור דור ומנהיגיו". לראשונה, מזה שמונים שנה, עול נוסף מוטל על כתפיו של הגר"ח חוץ מעול תורה. הגר"ח מזדקף ובמילה אחת מקבל על עצמו את גזירת ההשגחה העליונה, לשאת בעול הציבור ולהכריע בנושאי הנהגה.

כינוס מועצת גדולי התורה במעונו. צילום: שוקי לרר

פחות מחודש חלף. ערב חנוכה תשע"ח. הציבור החרדי בעולם התעורר לרגעי שקיעה. מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, עלה בסערה השמימה. הצוואה המפעימה מתפרסמת. אלפים מתקשים להחניק את הדמעות. נראה היה שתהיה הלווייה קטנה ומצומצמת. תחושת האבל הייתה כפולה ומכופלת.

אלא שעוד לפני צאת הלוויה, יוצאת הוראה מבית שר התורה, המלמדת על הוראות חדשות ומדויקות כיצד יש לנהוג ואיפה אין למחול על כבודו של הגראי"ל. עוד לפני סתימת הגולל, ניתן היה לחוש שכבר זרחה שמש חדשה.

ובכל זאת, אם בענייני הלכה והוראה, כולם חרדו למוצא פיו של הגר"ח, עדיין התחושות היו קשות. התחושה היתה כי יחד עם גופו הטהור שנטמן שעות לפני הדלקת נר ראשון של חנוכה, נטמנה גם מפלגת 'דגל התורה' ומפעלותיו העצומים בדמות רשתות הכוללים בארץ.

הרגשה של חושך ואפילה פשטו אצל כל ליטאי מצוי. היום זה נראה מעט מוזר, הרי הגר"ח כבר נמצא פה מאז הקמת 'דגל התורה' לפני למעלה משלושים שנה, למה שמישהו יחשוב שלא יהיה המשך. אבל אז, אף אחד לא באמת האמין שהוא יסכים ליטול עליו את אדרת ההנהגה. היה ברור שאם זה יקרה, זה הולך להיות משהו היסטורי בפרספקטיבה של דורות. אבל אף אחד לא העז לחלום שזה צועד לשם. כל דרדק ידע שעד פטירת מרן הגראי"ל, הגר"ח כמעט לא הסכים להשיב לשאלות ציבוריות, "תשאל את רב אהרן לייב", הוא היה נוהג לפטור כל עסקן. למעט בנושא אחד, שבו הוא היה חד כתער והשיב מיידית, בנושא כבודו של רבי אהרן לייב.

ביציאה מבית החיים. צילום: שוקי לרר

ואז זה קרה. מאחד לשני נודע הדבר, הגר"ח החל להשיב לשאלות ציבוריות. ראשון היה זה הגר"י אפרתי, חבר וועדת הרבנים של דגל התורה, שאמנם, מאז פטירת הרב אלישיב הוא מקפיד לפקוד את ביתו של רבי חיים מידי שבוע, אבל עד אז זה היה רק עבור שאלות הלכתיות בזרעים. כעת, הוא הגיע עם שאלה ציבורית בנושא חוק מסוים שאמור לעבור למחרת בכנסת.

"רב'ה, רב אהרן לייב נפטר, אין את מי לשאול, ומחר ההצבעה בכנסת, הח"כים שואלים מה לעשות?!", כך הרב אפרתי לגר"ח. שתיקה בחדר למשך מספר שניות. את המתח אפשר לחתוך, זו לא רק השאלה הספציפית הזו שמונחת על כף המאזניים, עתיד ההנהגה של כלל ישראל ייחרץ בתשובה זו.

והנה, אחרי שניות אחדות, שואל מרן: "מה יקרה אם הח"כים יימנעו?", הרב אפרתי, שעדיין מתקשה לעכל ולהפנים את משמעות הדברים, צולל מיד אל נבכי הסוגיה ושוטח בפני מרן את הצדדים, ומקבל תשובה חיובית. "שיצביעו בעד". הרב אפרתי קיבל תשובה חיובית. הציבור החרדי כולו קיבל תושבה חיובית.

מאז אותו יום הגר"ח הכריע במאות נושאים, גדולים כקטנים, ארציים ומקומיים, כלליים ואישיים. כשמכנה משותף אחד לכולם, התשובה תמיד תהיה ברורה, קולעת וחדה כתער. לעולם לא יהיה מקום לשאלות.

לצד כל זאת היה שר התורה זה שהחזיק את עולם התורה בשנים האחרונות היה זה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שנכנס אל הגר"ח וניסה לרתום אותו להצלת רשת מוסדות 'עטרת שלמה'. עלה רעיון גאוני. ר' שלום בער ביקש את הסטנדר שעליו יושב הגר"ח ולומד. סורוצקין הבין את הפוטנציאל הכלכלי הנדיר. בסופה של מכירה פומבית, ניצלה רשת הכוללים לתקופה נוספת. אבל זה לא היה מספיק.

מאז, היה רבי חיים לגדול מגייסי התרומות בכל הזמנים. מדובר כמובן בסיפור המצ'ינג – גיוס ההמונים. שיטת ההתרמה הזו, נראית כאילו נתפרה במיוחד לימי הנהגתו של רבי חיים. הוא הרי כמעט לא יוצא מהבית ולא משוחח בטלפון עם נדיבים, הוא רק יושב ועוסק בתורה, אבל מה אפשר לעשות שנכנסים בזה אחר זה ראשי רשתות הכוללים לצד ראשי הישיבות וזעקתם בפיהם "רבינו, צרכי עמך מרובים ואין הקומץ משביע את הארי", בדיוק לצורך זה נולד המצ'ינג. בשביל שמילה כתובה של רבי חיים, או צילום וידאו קצר עם בקשתו וברכתו לתורמים וההמונים הוזילו מהונם לטובת המגבית.

זה התחיל עם בית החולים "מעייני הישועה". ההמשך – הוא סיפורו של חורף תשע"ט. "עטרת שלמה", של ר' שלום בער סורצקין. ר' חיים נרתם וחמישים מיליון שקל גייס רבי חיים עבור רשת זו.

אחריהם הגיעו רשת הכוללים "יששכר באהליך", שמגבית זו גילתה שיאי רגשות חדשים בקרב העם, למראה דמעותיו הטהורות של רבי חיים שזלגו למשמע מצב האברכים. שיאה של המגבית היתה שנסיעתו ההיסטורית של רבי חיים למירון. לרשת זו גייס רבי חיים 35 מיליון שקלים, והציל אותה מקריסה. בין לבין עשרות ישיבות פתחו מגבית אצל הגר"ח וגייסו אותו למען יגייס להם כמה מיליונים טובים. 

במגבית לעטרת שלמה

ה'מופתים' שהחלו להתגלגל במגביות הללו, מזכירים תקופות חסידיות קדומות. לפתע אין לך אברך ליטאי שלא מספר כמה סיפורי 'מלווה מלכה' שאירעו בביתו של רבי חיים. כולם מבטיחים ונושעים. תורמים ומתברכים.

בתקופת מערכות הבחירות ערך שר התורה מסעות שכונו 'לאורו' שהדליקו את הציבור כולו כמדורת אש. הגר"ח נסע בגילו המופלג לעצרות רבבות בצפון, בדרום, בבני ברק ובירושלים. השיא היה בתמונת האחדות המרגשת שהרעידה לבבות, בה נראו הגר"ח לצד האדמו"ר מגור במרכז בימת הכבוד בעצרת הירושלמית.

הגר"ח אף הביא לאחדות ברבנות בני ברק. לאחר פטירת הגרמי"ל לנדא זצ"ל, הכריע רבי חיים כי יש למנות לרבנות העיר שני רבנים, ליטאי וחסידי שיכהנו זה לצד זה במשותף.

בערב חג הסוכות תשפ"א נדבק שר התורה בנגיף הקורונה, בעולם היהודי כולו העתירו לרפואתו ובתחילת חודש חשוון  הודיע ד"ר אורי רוגובסקי, הרופא שטיפל בשר התורה בכל החודש שבו נדבק, עדכן כי הגר"ח קנייבסקי הבריא מנגיף הקורונה בו נדבק. במהלך כל החודש נזקק הגר"ח קנייבסקי למחולל חמצן ביתי ומצבו ידע עליות ומורדות. כל אותו הזמן המשיך הגר"ח בסדר יומו הרגיל ובתפילות שהתקיימו בביתו לאלו שהחלימו מהנגיף. כשנדבק הרב בנגיף, הציע הגר"ח שילמדו מסכת ברכות ויאמרו עשרה פרקי תהילים (אנשים ונשים) לרפואתו השלמה

זכה שר התורה זצ"ל והותיר אחריו דור ישרים של מאות צאצאים, ובראשם את בנו הגדול הגאון רבי אברהם ישעיהו קנייבסקי ראש כולל 'ארחות יושר', הגאון רבי שלמה ראש ישיבת 'קרית מלך', והגאון רבי יצחק שאול. בנותיו הרבנית לאה קולדצקי אשת המגיד מישרים הגר"י קולדצקי, הרבנית רות צביון אשת הגר"י ציביון, הרבנית ברכה ברוורמן אשת הגר"ז ר"י 'דרך אמונה', והרבנית דינה אפשטיין אשת הגרא"ד מר"י 'תורה בתפארתה', וכן חתנו הגאון רבי שרגא שטיינמן ר"י 'ארחות תורה'. אחותו הרבנית ברזם שתחי'.