"ישראלים הונו אותי במאות מיליונים": האוליגרך התלונן במשטרה

איש העסקים הישראלי ארקדי גאידמק, שינחת הלילה (רביעי) בישראל, הגיש תלונה ביחידת ההונאה של מחוז תל אביב נגד שלושה אנשי עסקים, שני ישראלים ואזרחית זרה, שלטענתו עקצו אותו. במכתב התלונה, שאותו הגיש סנגורו של גאידמק עו"ד ניר יסלוביץ, נטען כי "החשודים לא בחלו בשום אמצעי על מנת להונות את גאידמק". על פי הדיווח ב'חדשות 12', במשטרה צפויים לזמן את גאידמק למסור עדות נוכח היקף התלונה והסכום המצוין בה. 

האירועים בגינם התלונן גאידמק התרחשו לפני יותר מעשור, בתקופה שבה הסתבך עם הרשויות באירופה. באותה תקופה עבד גאידמק מול אנשי העסקים המדוברים, ולטענתו הם "ניצלו את מעמדם והאמון שניתן בהם כדי להטעות אותו, תוך זיוף, מצג שווא, הסתרה ועורמה. כל זאת, על מנת לגזול ולגנוב סכומי עתק – המגיעים לכדי מאות מיליוני דולרים".

גאידמק וסנגורו מבקשים מהמשטרה לחקור את אנשי העסקים, ובתלונה ארוכה ומגובה במסמכים פירטו את השתלשלות האירועים. "נבקש למצות את הדין עם החשודים, לנוכח העובדה שעסקינן במעשי מרמה והונאה בסכומים רחבי היקף, מה שמלמד על עוצמת הפגיעה במתלונן ועל היקף המסוכנות הנשקף מהחשודים - שלא בחלו בשום אמצעי על מנת להונות את המתלונן", כתבו.

עו"ד ניר יסלוביץ מסר בתגובה: "בכוונת מר גאידמק למצות את כל ההליכים החוקיים העומדים לרשותו, לרבות בפן הפלילי, כדי שימוצה מלוא חומרת הדין נגד כל מי שלטענתו גזלו לכאורה את כספו, בדרכי עורמה והונאה. אני סמוך ובטוח שמשטרת ישראל תחקור עד תום את התלונה שהוגשה על ידי מרשי, ותפעל למיצוי הדין כנגד החשודים".

על פי הדיווח ב'גלובס', לפני כחודש הגיש גאידמק בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאכוף פסק בוררות מ־2014 שנתנה לשכת המסחר הבינלאומית (ICC) בשווייץ. התביעה עשויה לסמן את כוונת גאידמק לשוב לנהל הליכים בישראל נגד מי שלטענתו חייבים לו כספים.

גלמור וגאידמק הורשעו ב־2012 בפרשת בנק הפועלים, ומאז ניהלו כמה סכסוכים משפטיים. ב־2011 נחתם הסכם פשרה, שלפיו גלמור ישלם 205 מיליון שקל לגאידמק. לאחר החתימה, הצדדים ניהלו הליך בוררות בשווייץ, שבו הצדדים העלו טענות בנוגע לחוב. פסק הבוררות קבע ב־2014 כי הסכם הפשרה בתוקף.

גאידמק טוען כי גלמור שילם 65 מיליון דולר מתוך 205 מיליון דולר שנקבע בהסכם, וחייב לו את יתרת הסכום. הוא מבקש לאכוף את פסק הבוררות בישראל כדי להשיג את יתרת החוב הנטען.

הסכם הבוררות נדון בבית משפט בארץ במסגרת הליך שפתח גאידמק ב־2015 ונדחה ב־2018. באותו הליך, גאידמק ביקש להכריז על גלמור פושט רגל בשל החוב בסך 140 מיליון דולר. הוא טען כי גלמור, כשהיה נאמן לנכסיו, מעל בנאמנותו, "תוך שהוא מנסה לגמול, לחמוס, לגנוב את נכסיו ולהתכחש לחובות כלפיו"; וכי הוא הבריח נכסים כדי להתחמק מתשלום.

השופטת חנה פלינר מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את הבקשה וחייבה את גאידמק לשלם לגלמור 250 אלף שקל. "הליכי פשיטת רגל אינם מהווים ‘קיצור דרך’ לבירור סכסוך אזרחי", קבעה. השופטת קבעה כי פסק הבוררות אינו אופרטיבי, וכי מדובר בניסיון לקצר את המחלוקת ביניהם שלא מתאימה לפשיטת רגל.

עו"ד נבות תל־צור, המייצג את גלמור יחד עם עורכי הדין טל שפירא ושחר מילצ'ן, מסר: "הבקשה פורסמה בתקשורת לפני שנמסרה לנו. על פני הדברים מדובר בבקשת סרק מופרכת נוספת, לאחר שהתביעה הכספית של גאידמק נגד גלמור נדחתה בפסק הבוררות בשווייץ, בקשה של גאידמק לתיקון פסק הבוררות נדחתה, ותביעה שהגיש נגד גלמור בישראל בשנת 2018 בהסתמך על פסק הבוררות נדחתה גם היא, תוך חיוב גאידמק בתשלום הוצאות בסך 250,000 שקל".

מעו"ד ניר יסלוביץ, המייצג את גאידמק יחד עם עו"ד אורי חורש, נמסר: "הבקשה לאישור פסק הבוררות מהווה הצהרה חדה וברורה של מרשי, לפיה הוא יעשה כל שלאל ידו על־מנת שנחום גלמור ישלם למרשי את החוב המדובר והנטען בסך כולל של 140 מיליון דולר, וזאת בהתבסס על הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים, בגינו התנהל הליך בוררות בשווייץ".