מבזקים

קלפי הרגשות שלנו - במשחק זיכרון: טורה של אפרת ברזל

חשבתם פעם, אילו הייתם משחקים משחק זיכרון על החיים שלנו, מה הזוג שהיה מתאים להרגשה של שבת קודש בבית • ריח של בוקר וכל המשפחה בבית, או לונה פארק ומערכונים של הגשש

חינוך ומשפחה17.7.2020 | 13:49

שולחן ערוך צילום: kingdom by merav

כשמוצאים זוג במשחק זכרון, המשחק הפשוט הזה של הילדים, זה עושה תחושה חיובית של: הנה, הנה אני בסדר, זכרתי איפה היה הקלף השני, אני רואה דרך קרטונים, או שסתם מזל קפץ עלי בפוקס, גם זה לכשעצמו משמח, תחושת עוצמה מקומית, הנה. זוג. מצאתי.

משחק הזכרון הקלאסי מהנה מספיק גם ככה אבל יש לו בשנים האחרונות גירסאות שידרוג. לא אוהבת את השידרוג, אם להיות כנה, אבל מי שואל אותי.

השידרוג אומר אל תחפש במשחק אותו כרטיס בדיוק כדי ליצור זוג, אל תעשה זוגות של פרה עם פרה, כבשה עם כבשה, בלון עם בלון,  שדרג עצמך ולמד תוך כדי משחק זוג מנצח שמעניק עוד תור  יהיה דבר עם הקשרו, נושא עם שיוכו.

למשל, אני לוקחת את הדוגמאות הבאות ממשחק זכרון שחברה מתוקה שלי מהקהילה היהודית באמסטלפן, שבהולנד הביאה לי מחנות מוזיאון ואן גוך בעיר, אין זוגות רגילים של קלפים אלא לימודי נושא שלמים ציור מסוים של רמברנט הוא זוג עם ציור אחר שלו, העיקר שאתה מזהה שזה אותו צייר,

הילדים שלי ישר תרגמו את זה לעברית,  עם מסילת ישרים ודרך ה' - זוג. עלי שור ועולם הידידות - זוג. לדרמן ואיצקוביץ' - זוג. אני רוצה לדבר על משחק קלפי הזיכרון של החיים.

לא קלפים טיפוליים, לא צריך, לפעמים אני חושבת שגם בקלפים פשוטים של 'מלחמה' אפשר לעבוד עבודת נפש.

אינה דומה התחושה של  קלף מלכה ביידי מול התחושה העלובה של שתיים לב אדום. שלא לדבר על תחושת 'יש לי ג'וקר' וכמה לפעמים דווקא הוא מעביר בי רטט חמוץ של רמאי זקן.

במשחק הזכרון של החיים יש זוגות.

זה נורא קשה לי להסביר עכשיו, בשביל מה נכנסתי לזה. לריחות של עכשיו יש זוגות. להעלבויות יש זוגות. לעלבון יש זוג. רגש מעכשיו הינו זוג של רגש שהכרנו פעם.

זכרון עבר, ממישהו שצעק עליך או העליב, הסביר לך כמה את לא שווה - עם איזה קלף הוא יתאים במשחק הזיכרון התיפקודי של החיים כעת? עם הקלף הזה של חוסר בטחון או דימוי עצמי נמוך?

עם מה יתאים הקלף של 'לא רוצה לדבר מול קהל',  אולי עם קלף הזכרון של מסיבת החנוכה בגן יונה, 'מעוז צור' מול כל האמהות בזיוף שגרם לכולן לצחוק? אגב, אני לא בטוחה שאם אחרי שכבר עשינו זוגות במשחק הזכרון לא כדאי להפוך אותו לשש בש ולהתחיל לפנות חיילים.

הרבה נשים שואלות, "אז מה יצא לי מזה שאני אדע מאיפה התפתחה ההתנהגות הזו והזו שלי, מה תעזור לי כאן מודעות עצמית", היא תעזור כדי לראות את הזוג בהסבר ההתנהגות היום, היא תעזור בבאר ההבנה, ולפעמים תאפשר זריעה באותה ערוגה ממש של קלף אחר, מנצח.

אם אני חושבת על שבת וזכרון ילדות, ריח של בוקר וכולם בבית, אני יכולה לעשות בקלות זוג עם שנים של ילדות בעולם חילוני, זוג עם טיולים בבניאס או לונה פארק של גני התערוכה, חביתה עם בצל ומערכונים של הגשש.

אבל כשאני חושבת על שבת שלי היום  והזוג שלה מהילדות, תראו כמה הזכרונות הנכונים בונים אותנו בבגרות, עולה בי דווקא הקלף של השבתות אצל קרובי המשפחה החרדים שלנו בלונדון הם אלה שעד היום מסמנים לי פירורים של אהבה כבר מהריח שהשבוע נותן מיום רביעי, זה שמדבר; שבת בדרך.

רוגע בשביל. שבת מרפאה את כולנו. ואת מי שלא, שיבדוק. עצוב היה לי לקרוא שפרויד, הפסיכולוג המהולל, זה הקרוי זיגמונד, זה שהשתלט על ממלכת הזכרונות, לא הרשה, כך הבנתי, לאשתו, מרטה, שגדלה בבית פרומרי לחלוטין, לא הרשה לה בליל שבת הראשון, אחרי הנישואין להדליק נרות שבת. וכך גם קדימה אל תוך החיים. מסכנה.

מבינה אותך זיגמונד, שבת זה באמת דבר עמוק שלא כולם זכאים לו. אמונה פשוטה ופרימיטיבית   מאור תמים של הנפש זה מהלך שבאמת דורש מאמץ, רוגע פשוט כזה של אנשים כאלה שמדליקים נרות כאלה, לבנים כאלה או משמן זית כזה, דורות כאלה, לוחות הברית כאלה, באושר כלום כזה,  שמחים לקראת דג סלמון טעים שכזה, שתיכף נשב כולנו יחד לאכול.

שבת שלום ומבורך אפרת ברזל

 

 

שתף כתבה זו