גם אם לרגע נדמה כי העולם עצר מלכת בסגר שבו אנחנו נתונים, הרי שתאריך היעד לבחירות הולך ומתקרב, ונותרו פחות מחודשיים עד ליום ההצבעה. ברגעים הקריטיים האחרונים לפני מועד הגשת הרשימות, מעידים הסקרים על מה שעשוי לשנות את התמונה משני צדי המפה הפוליטית - ונבדקים תרחישי פיצול ואיחוד בין המפלגות השונות.

סקר מנדטים עדכני, שערך מכון פאנלס פוליטיקס בראשות מנחם לזר עבור התוכנית 'שבע תשע' ברדיו 103fm, מגלה כי פיצול אחד בימין מצליח לקבל ציון 'עובר' בציבור, כאשר מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' חוצה את קו אחוז החסימה עם 4 מנדטים.

תרחיש של חיבור פוליטי, שטרם יצא אל הפועל, בין מפלגת הישראלים של רון חולדאי למפלגת העבודה - מאתמול (א') בראשות מרב מיכאלי - מביא את הרשימה ל-7 מנדטים. זאת אל מול 4 מנדטים לישראלים כמפלגה עצמאית, ו-0 לעבודה בראשות מיכאלי, שממשיכה להיות מתחת לאחוז החסימה.

בראש טבלת המפלגות נרשמת הוכחה נוספת למגמה שנראתה בסקרים האחרונים: הליכוד שבה וזוכה לנתון גבוה - 31 מנדטים - במה שנראה כמו מגמת התחזקות עקבית של מפלגת השלטון בשבועות האחרונים. מפלגה נוספת שמתחזקת בסקרים היא יש עתיד של יאיר לפיד, שבסקר שלנו חוצה לראשונה את תקווה חדשה של גדעון סער ומגיעה ל-16 מנדטים. המפלגה של סער נחלשת ל-14 מנדטים ומגיעה למקום השלישי.

השינוי ביחסי הכוחות בין המפלגות בסקר הזה לא מתבטא בשאלה אחרת שנשאלה בו - באשר להתאמה לראשות הממשלה. בסקר הזה סברו 21 אחוזים כי גדעון סער הוא המתאים לתפקיד, בעוד 12 אחוזים בלבד מצאו כי לפיד הוא המועמד הראוי לראשות הממשלה. נתניהו, אגב, עדיין עומד בראש עם 32 אחוזי התאמה לתפקיד על פי הנשאלים.

חזרה למפת המנדטים: שאיפתו של נפתלי בנט להתמודד על ראשות הממשלה נראית רחוקה מתמיד, כאשר ימינה זוכה בסקר ל-11 מנדטים בלבד. הרשימה המשותפת שבה לשיאה השלילי מהתקופה האחרונה עם 10 מנדטים.

נתון מפתיע מגיע מהמפלגות החרדיות. בשיאו של משבר הקורונה, אל מול ביקורת חריפה כלפי שמירת ההנחיות בקרב הציבור החרדי, רושמות שתי המפלגות ש"ס ויהדות התורה נתון של 7 מנדטים כל אחת. מדובר בירידה של 2-1 מנדטים מקו 16-15 המנדטים שלו הן זוכות, כמעט באופן עקבי, בכל הסקרים. יהיה מעניין לעקוב אחרי נתון זה בסקרים הבאים ולהבין האם מדובר במגמה.

ממשיכים: ישראל ביתנו שומרת על כוחה עם 7 מנדטים, מרצ עם 5, וכחול לבן עם 4. עוד זוכות ל-4 מנדטים, כאמור לעיל, הציונות הדתית של סמוטריץ' והישראלים של חולדאי.

מתחת לאחוז החסימה עדיין צפוף, כאשר שלוש המפלגות הקרובות ביותר לחצות אותו הן המפלגה הכלכלית בראשות ירון זליכה (2.6 אחוזים), העבודה (2.4 אחוזים) ועוצמה יהודית (1.8 אחוזים). מפלגתו של משה יעלון, תל"ם, עם 0.2 אחוזים בלבד.

תרחיש ימינה בגוש נתניהו: שוויון מוחלט בין הגושים

מפת הגושים, על פי סקר זה, מקבלת תפנית: לראשונה, אפשר לזהות נקודת שבירה לגוש של מתנגדי נתניהו, שמגיע ל-60 מנדטים ללא ימינה. גוש נתניהו והמפלגות החרדיות מגיע בסקר זה ל-49 מושבים - מה שאומר שחיבור של נתניהו עם ימינה מייצר שוויון מוחלט בין הגושים. על פי הנתונים האלה, נראה כי לנתניהו יש סיכוי גדול יותר להקים ממשלה, כשמולו ניצב גוש המורכב ממפלגות שלא עתידות לשבת זו לצד זו באותה קואליציה.
שאלת השאלות נותרת, בתרחיש זה, מה תעשה ימינה. חיבורה לליכוד מגדיל, איפוא, משמעותית את הסיכוי להעניק את השלטון לנתניהו. מנגד, חיבורה לגוש בראשות יאיר לפיד או גדעון סער מקרב את האחרונים אל השלטון. כך או כך, היחלשותה של ימינה בסקרים האחרונים, וההנחה כי סמוטריץ' יישב בקואליציית נתניהו, לא מבטיחים כי לבנט תישמר הזכות להוות לשון מאזניים גם בסקרים הבאים.

בזמן הקצר שנותר עד להגשת הרשימות לכנסת, צפויים עוד שינויים - ברשימות ובמגמות. כיצד הסערה הפוליטית הזו תשפיע על הסקרים הבאים? נמשיך להיות עם האצבע על הדופק.

הסקר נערך, כאמור, אמש (א') על ידי מנחם לזר - מנהל פאנלס פוליטיקס. השתתפו בו 517 חברים בפאנל המשיבים של Panel4All לביצוע מחקרים על גבי האינטרנט. פנייה להשתתף בסקר נשלחה ל־2,958 חברים בפאנל. המשיבים בסקר מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל, יהודים וערבים כאחד - מגיל 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית היא 4.4 אחוזים.