מבזקים

מרתק: סרטון הממחיש את חייו של חכם ה"בן איש חי" • צפו

רבי יוסף חיים מבגדאד, המכונה ה"בן איש חי" על שם ספרו, נולד בכ"ז באב ה'תקצ"ה בבגדד, היה מגדולי האחרונים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהודי ארצות המזרח • צפו בסרטון מרתק על חייו 

יהדות1.9.2020 | 22:05

הבן איש חי צילום: מתוך הסרטון

היום י"ג אלול תש"פ חל יום ההילולא ה-111 של רבי יוסף חיים מבגדאד, המכונה ה"בן איש חי". רבי יוסף חיים בן רבי אליהו מבגדאד, כונה כך על שם ספרו. (כ"ז באב התקצ"ה - י"ג באלול התרס"ט) היה מגדולי האחרונים, מקובל, דרשן, מנהיג, מחבר ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות המזרח. בעל כוח פסיקה עצום בהלכה וידע עצום בהלכה, בנגלה ובנסתר.

חכם יוסף חיים נולד בבגדאד בכ"ז באב ה'תקצ"ה, לחכם אליהו בן רבי משה חיים, רבה הראשי של בגדאד בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים. דודו היה חכם עבדאללה בן משה חיים.

את ראשית לימודיו התחיל בתלמוד תורה אצל דודו, חכם דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק.

בגיל 14, למרות גילו הצעיר, התקבל לבית המדרש לרבנים "מדרש בית זלכה" בראשותו של חכם עבדאללה סומך, והיה לתלמידו המובהק. מסופר כי אביו, חכם אליהו, התכתב בשאלות הלכה עם רבי חיים פלאג'י, רבה הראשי של האימפריה העות'מאנית.

אביו ידע על גדלות בנו בתורה והתייעץ עמו באחת השאלות ששלח אליו רבי חיים פלאג'י. יוסף חיים הבן שלח תשובה מפורטת בשמו, ולאחר מספר ימים שלח גם אביו תשובה. רבי חיים פלאג'י השיב לחכם אליהו שבנו הקדימו כבר והוא עתיד להיות ענק בתורה.

ה'בן איש חי' היה מגדולי תלמידיו של רבי עבדאללה סומך. כאשר היה כבן שבע שנים, נפל לתוך באר עמוקה וניצל בנס. בהיותו בבור נדר שכאשר ינצל יקדיש את כל חייו ללימוד התורה.

כשנפטר אביו, קיבל עליו להנהיג את קהילת בגדאד. מנהיגותו לא התבטאה בקבלת משרה רבנית רשמית, אלא בכך שכל השאלות הקשות בהלכה היו מובאות אליו ובכך שהיה דורש בפני הציבור.

 

סרטון חייו של הבן איש חי. קרדיט: בחגוי הסלע

רבי יוסף חיים כתב למעלה מ-200 חיבורים אך רק 53 מהם יצאו לאור. חיבורים אלו עוסקים בכל מקצועות התורה ומשקפים את ידיעותיו הרבות במדע, ברפואה, באסטרונומיה, בפיזיקה ובכלכלה. למרבה הצער, חיבורים רבים נגנבו מביתו לאחר פטירתו בימי השבעה וחלק נשטפו בשיטפון שהציף את בגדאד.

ה'בן איש חי' הזכיר תדיר את ארץ הקודש בדרשותיו ודאגתו לשלומם של היושבים בה הייתה רבה. הוא נהג לשלוח את ספריו לדפוס בירושלים ובכך לעזור בפרנסת אנשי ירושלים. כמו כן הקפיד כי כל הכספים אשר נאספו בקופות ארץ ישראל אכן יגיעו ליעדם על ידי שלוחי דרבנן מארץ ישראל, ותמך רבות מכספו ואף שידל נדיבים מבני קהילתו לבנות בארץ ישראל. בהשפעתו תרם הגביר יוסף אברהם את כל הונו להקמת ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים.

בשנת ה'תרס"ח נסע חכם יוסף חיים לכפר כפיל שבעיראק, להשתטח על קבר יחזקאל הנביא, ושם חיבר את ספרו "מראות יחזקאל". כעבור יותר משנה יצא שוב לקברו של יחזקאל הנביא אך לא הגיע למחוז חפצו, בדרכו ליד הכפר גץ תקפה אותו מחלה, וביום י"ג באלול ה'תרס"ט, נפטר.

בחדרי חרדים

שתף כתבה זו