צילום: מגזין העולם החרדי

ברוך דיין האמת: מבית החולים מגיעה הידיעה על פטירתו של המשפיע החסידי החב"די הרה"צ רבי ישראל יוסף זלמנוב זצ"ל מקרית הבעש"ט-פ"ת נו"נ לאדמו"רי בית ווארקא והוא בן 81 שנים היה בפטירתו.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי ההודעה המצערת הגיעה למשפחה תוך כדי מעמד הברית לנינו, נכד לבנו האדמו"ר מאפאלא חתנו של האדמו"ר ממודז'יץ, בנו של רבי שמואל אלי' זלמנוב חתן של הגר"מ הלפרין מביתר, במקום נערכה התייעצות בין האדמו"רים, זקני הרך הנולד, מאפאלא, ממודז'יץ ומאמשינוב על השם הראוי להינתן לרך הנימול. 

באמירת הברכות על ידי האדמו"ר מאמשינוב ניתן השם 'ישראל' לאחר שלסבא חתנו של האדמו"ר מאמשינוב הרב הלפרין קוראים 'יוסף'. 

האדמו"רים בהתייעצות קודם הברית איזה שם לתת לרך הנימול. צילום: שוקי לרר

המשפיע החסיד רבי ישראל יוסף זלמנוב נולד בוורשה הפולנית בט"ז מנחם אב תרצ"ט - חודש בדיוק לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, לאביו הרה"ח ר' שמואל ז"ל - בנו של החסיד ר' פייבל זלמנוב הי"ד, מגדולי חסידי חב"ד, ומי ששימש כ'חוזר' אצל הרבי הרש"ב, ידיד נעורים להרבי הריי"צ עמו למד בקביעות בנעוריו, ולימים משפיע בוורשה ובעל תוקע אצל הריי"ץ.

ר' פייבל הגיע ממשפחה חבדי"ת שורשית אביו ואבי אביו ולמעלה היו מחשובי חסידי חב"ד. חותנו של ר' פייבל הי' החסיד הנודע ר' ייז'ע (יוסף) גורעוויטש מוורשה הי"ד חתנו של ר' זלמן דאקשיצער -מגדולי חסידי ה'צמח צדק'. כאמור, ר' ישראל יוסף נולד בשנת תרצ"ט, ובהיותו תינוק פרצה המלחמה. בהשתדלות הריי"צ קיבלה המשפחה ויזה אמריקאית ובדרך לא דרך הצליחו לצאת את עמק הבכא ולהגיע לארה"ב.

כשהרבי הריי"צ נפרד מהחסידים קודם צאתו את וורשה, נכנס רבי שמואל זלמנוב להיפרד, עם בנו הפעוט. הרבי נטל את ישראל יוסף התינוק בזרועותיו, בכה ארוכות ואמר: "יש לי חלק בו, שפכתי הרבה דמעות עליו", ובירך שיזכו להתראות שוב.

רבי שמואל, שהיה מנאמני ביתו ומקורביו של הריי"צ, נרתם עם בואו לארה"ב בשנת תש"א לכל ענייני חב"ד, והתמנה ע"י הריי"צ לכמה וכמה תפקידים. הוא הי' בן בית קרוב מאד, ובנו ישראל יוסף הצעיר גדל ונכח בבית הרבי הרי"צ ב-770, כ'ילד שעשועים' של הרבי - כמו שהתבטא עליו לאחרונה בפני בני משפחתו - ידיד נעוריו, האדמו"ר מנאראל שליט"א.

רבי ישראל יוסף צמח והיה ל'חסידישע ביינדל' - מושג חסידי - מאז ומעולם. הוא סבב בין זקני החסידים כמו רבי שמואל לויטין, רבי יוחנן גורדון, רבי ישראל דז'ייקובסון ןעוד וינק מתורתם ומחכמתם רבות, והם מצדם הרעיפו עליו ממשנתם עוד ועוד, כיוון שראו בו כלי ראוי לקבל ברכה. את משנת חסידותו השלימו רבותיו בת"ת (ישיבת ליובאוויטש) שהיו מזקני חסידי הדור הקודם כמו רבי אברהם יוסף פסח שהיה מהנוסעים לגור אל ה'שפת אמת' כאברך, או רי"ד קאסטל שהיה מזקני חסידי סלונים.

מקומו כבן בית אצל הריי"צ בשילוב היותו של אביו מקורב מאוד גם לאדמו"ר האחרון מליובאוויטש זצ"ל, הביאו לכך שבמנחם אב תשי"ב, כשנכנס אביו רבי שמואל להזמין את האדמו"ר לבר המצווה שלו, אמר לו הרבי כי אל שמחת בר המצווה לא יגיע, אך אדרבה, יקבל נער בר המצווה עלייה בו ביום בבית מדרשו ולאחר התפילה ייכנסו ל'לחיים' בחדרו - מאורע חריג מאוד בחב"ד המוכיח על הקרבה היתרה שרחשה לרבי שמואל זלמנוב.

למרות שהיה חסיד חב"ד מובהק, היה ר' ישראל יוסף הצעיר מחזר אחר מעיינות החסידות בחצרות באבוב, קלויזנבורג, סאטמר, אצל דודו האדמו"ר מצאנז ואצל עוד רבים מצדיקי וחסידי ארה"ב, ובשנים המאוחרות יותר למד וקיבל גם מזקני החסידים במונטריאול ובארה"ק.

בשנת תשכ"ב הקים את ביתו עם בת הרה"ח ר' לייבל קליש ז"ל, בן הרה"ק מאפאלע זצ"ל שהיה בן זקוניו של הרבי הזקן מהרי"ד מאמשינוב, וחתנו של ה'שבט מיהודה' מלובלין. לימים אף ישתדכו צאצאיו של רבי ישראל יוסף עם בית כ"ק האדמו"ר מאמשינוב שליט"א, כענבי הגפן בענבי הגפן.

זה עשרות בשנים שדמותו כחסיד מהדור הקודם ידועה ומוערכת בפתח תקוה החרדית, כאשר בשנים האחרונות עבר להתגורר בקרית הבעש"ט בעיר. אברכים רבים שיחרו לפתחו להתבשם מהאוירה החסידית שינק ולקבל ממנו מאשר שמע, ראה וידע - ובמיוחד מאשר זכה לראות בקודש פנימה בימי ילדותו אצל הריי"צ. שכן, למרות שהיה אז ילד, זכרונות קודש אלו חיים ובוערים בנשמתו במשך כל השנים, וכעניין גירסא דינקותא המתקיימת ניתן היה להכיר בו שכשהוא מדבר על הריי"צ הרי הוא בבחינת ונפשו קשורה בנפשו.

הרב זלמנוב זצ"ל העניק ראיון מקיף וראשון מסוגו בשנה האחרונה לקראת י' בשבט השנה, תש"פ, לשכנו הקרוב הסופר ר' ישראל פלר ופורסם בעיתון 'משפחה' - בו האיר את דמותו של הרבי הריי"צ מליובאוויטש כפי שנשתמרה בזכרונו משך שנים ארוכות.

משפחת זלמנוב הייתה אפוא תדיר מהיושבות ראשונה במלכות בחצר חב"ד - ומחשובי משפחות החצר שהשתכנו בוורשה, שם היה ריכוז גדול של משפחות חב"ד החל משלהי שנות התר"נ. אז, בגזירת הצאר הרוסי הוגלו היהודים מהערים אל היישובים הקטנים, ומשפחות חב"דיות שראשי בית אבותם התפרנסו ממסחר, עקרו מעומק רוסיה לבירת פולין.

בהוראת האדמו"ר הרש"ב, סבו של ר' ישראל יוסף, רבי שרגא פייביש זלמנוב הקים את ישיבת תומכי תמימים בבירת פולין, שאותה ניהל לימים אביו, רבי שמואל. סב-סבו רבי יוז'ע, וכן סבו רבי שרגא פייביש היו בעלי האכסניה של האדמו"ר הרש"ב בעת שהותו בוורשה, וגם הריי"צ התאכסן לאחר מכן בבית ידיד נעוריו ר' פייבל כשביקר בוורשה.

אביו של ר' ישראל יוסף - הלא הוא רבי שמואל, היה מנהל ישיבת תומכי תמימים בוורשה, וערך בימים ההם את קובץ ה'תמים' שיצא לאור מטעמה. רבי שמואל היה מופלג בידענותו ובתורתו, ובמכתבי המלצה שניתנו לו - בדרך מנוסתו בווילנה - מהגאונים ר' חיים עוזר, ה'דבר אברהם' והגרי"ז מבריסק, הם מציינים זאת בביטויים מיוחדים.

על מסע הלוויה נמשיך ונעדכן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. 

בחדרי חרדים