רוני גמזו: "אסור לעשות אבחנה בין התקהלויות דתיות לחילוניות"

פרופ' רוני גמזו צילום: הדס פרוש, פלאש 90

טרם חלפה יממה מאז הוכרז סוף סוף, שמו של ה'פרוייקטור' שאמור לנהל (לתכלל) את משבר הקורונה, אך נראה שדעותיו ועמדתו של הפרוייקטור החדש, הפרופ' רוני גמזו, ידועות ושקופות לכל. מראיונות שמסר בתקופה האחרונה למספר כלי תקשורת, ניתן לקבוע כי יש לגמזו קו עקבי וברור ובעיקר משנה סדורה כיצד יש לנהל את המשבר ולהביא לדעיכתה של המגיפה.

בין היתר, מסר פרופ' גמזו לפני כשבועיים ראיון נרחב לעיתון 'יתד נאמן'. במהלך הראיון התייחס גמזו לנושא הבוער, סגירתם של בתי הכנסת בשל ההוראה שאין להתכנס בהם יותר מעשרה מתפללים, והוא הבהיר כי "אין לעשות אבחנה בין התקהלויות דתיות לבין התקהלויות חילוניות". לדבריו, "אסור למדוד את החשיבות של ההתקהלויות האלה. הכל צריך להיות לפי העניין ובהתאם למידת הסיכון".

גמזו הביע לא אחת את דעתו נגד הטלת סגר כללי, כשבניגוד לעמדה שהציג הפרופ' ברבש, מי שאמור היה לאייש את התפקיד והוא דווקא תמך בצעדים קשים, גמזו התבטא מספר פעמים נגד רעיון הסגר כשהוא קובע כי "מדובר בפטיש שאותו יש לשמור רק לשלב המאוחר, בלית ברירה". גם בראיון שמסר ל'יתד נאמן', הוא קובע ש"גם אם הסגר קיים בארגז הכלים", אך "אסור לסגור מדינה שלימה ולעצור את החיים אלא במקום שזה מסוכן ונדרש מבחינה בריאותית".

ולדעתו, הציבור לא אשם בהגברת התחלואה. מי שאשם זו המערכת. "הציבור לא אשם. זה קרה בגללנו, המערכת. אנחנו לא הכנו טוב את היציאה מהסגר. העלייה המחודשת אירעה בשל מספר גורמים, ביניהם התקהלויות וחוסר ציות. וכן, גם בשל התנהלות לקויה של מערכת הבריאות – שלא מפגינה יכולת שליטה על שרשרות ההדבקה. הפעילות של הרשויות בקטיעת השרשרות הללו לא מספיק טובה".

אז מה יש לעשות? כמה פעולות דחופות. "ראשית, צריך להקטין התקהלויות, והממשלה כבר החלה בכך. שנית, צריך ניהול יותר טוב, מרוכז ואפקטיבי של שרשרות ההדבקה, בכל מה שנוגע לאיתור, לבדיקה, לחקירה ולבידוד של כאלה הקשורים בתהליך הדבקה. כרגע הניהול הזה מפוצל מדי בין רשויות שונות ולא מנוהל בצורה מספיק מהודקת. שלישית, יש צורך בשיפור האכיפה – שהיא לא מספיק נשכנית. היא מדי 'ישראלית' ורכה. מעבר לכך, המרכיב הרביעי הוא אלמנט ההסברה – שצריך לשפר אותו. הציבור לא אוהב הפחדה. לאחר שהאיומים בתחילת המשבר לא התממשו, לאנשים נמאס והם מעוניינים שידברו אליהם בצורה מושכלת ועניינית".

על השאלה, האם יש בכלל מדיניות לממשלה, הוא עונה, על אף שאז לא נשא בכל תפקיד ציבורי, כי בהחלט שיש מדיניות: "יש מדיניות כללית. עם שחרור הסגר המדיניות הייתה להחזיר את החברה ואת הכלכלה לחיים. המדיניות הזו נבעה מגודל הנזק שהסגר וההגבלות יצרו, ובצדק. מצד שני, המדיניות היא גם הקטנת התחלואה. בדבר הזה לא הצלחנו בד בבד עם שחרור המשק. לא הצלחנו ביישום מספיק טוב של הכללים. אבל בהחלט יש מדיניות, גם אם יש מקום לשיפור".

הוא נשאל האם אפשר בכלל לעצור את כל הסיפור הזה, של העלייה התלולה בתחלואה, או שאיבדנו שליטה? ומשיב: "חד משמעית אפשר לעצור. תמיד מדברים על סגר בתחתית ארגז הכלים, כאופציה אחרונה – אם לא יעזרו כל האמצעים האחרים קודם לכן. אני חושב שאפשר לבלום את התחלואה גם ללא סגר, אם נשתפר בכל המרכיבים שציינתי. מאמץ עילאי של כולנו יצליח".

במענה לשאלה האם יש לסגור את המסעדות, הוא עונה: "אני חושב שמסעדות ושאר המקומות צריכים להמשיך לפעול. זה בסדר להגביל את כמות האנשים. זה יעזור להם להבין וגם ליישם את הכללים הנוקשים כפי שצריך. לא הייתי ממהר בזה. בכל מקרה, אותו כלל לגבי מסעדות וחדרי כושר צריך להיות תקף גם לגבי שאר מקומות מרובי אנשים כמו בתי כנסת, בהתאם לרמות הסיכון. "כפי שאמרתי, השיקול הוא רפואי בלבד ואסור להסתכל על התקהלויות דתיות וחילוניות באופן שונה. מבחינת הקורונה אי אפשר למדוד חשיבות של מקומות. יש כאלה המחשיבים תפילה יותר מכל דבר אחר, וכן הלאה. ההחלטות צריכות להתקבל באופן ענייני לחלוטין. צריך לקבל אותן באיזון ובשיקול דעת".

אגב, מגלה הפרופ' גמזו שחלק גדול מהמידע שזרם למערכת הבריאות, הגיע מיועצי הרפואה החרדיים. המידע הזה סייע למשרד הבריאות, שלפחות בימים הראשונים של המערכה, פעל בחשיכה ובלי מקורות של מידע. אחד מאלו שקיבלו מידע תועלתי מהציבור והוא העביר אותם למערכת הבריאות, כך חושף הפרופ' גמזו, היה היועץ הרפואי הנודע, הרב יוסף ארבליך, יו"ר 'למענכם'.

"בין היתר קיבלנו מספר גדול של פניות מהעסקן הרפואי הרב יוסף ערבליך, העומד בראש אגודת 'למענכם', שאנחנו עובדים אתו רבות. אנשים חיפשו כתובת לקבלת מענה. היות שמדובר בסוגיה רפואית חדשה שלא הוכרה קודם לכן, הם פנו לארגון והייתה לנו הזכות לשתף פעולה ולהעמיד את המידע הרפואי לרשותו ולרשות מאות הפונים שהתקשרו למוקדים שלנו מדי יום".

במהלך הראיון משרטט הפרופ' גמזו את גבולות הגזרה של מערכת הבריאות ואת נקודת המסה שבה העומס יכול להביא לפגיעה קריטית ("אני חושב שיהיה קשה מאוד להתמודד עם 1,000 חולים קשים"), והוא קובע כי מה שנדרש על כל אחד לעשות הוא פשוט להיזהר: "יש להקפיד על שלושה דברים. 1. מרחק, מסכה והימנעות מלחיצות ידיים. 2. התרחקות ממבוגרים ומחולים כרוניים ושמירה קפדנית ככל האפשר על בריאותם. 3. לנשוך שפתיים, להתאזר בסבלנות ולהבין שאנחנו נמצאים בתקופה קשה. יש למצוא את הדרך לחיות עם הקטנת הפרנסה ואיכות החיים. אנחנו חברה חסונה שמסוגלת לאתגרים, ונוכל לצלוח את משבר הקורונה".

לסיום, נשאל הפרופ' גמזו, בעבר מנכ"ל 'איכילוב', אודות הציוצים שאותם שיגר דובר בית החולים ואשר עוררו סערה, לאחר שהוא זלזל בחומרתה של המגיפה ("יש הגזמה בהגבלות ובהיסטריה סביב הקורונה"). גמזו התייחס לכך ואמר שלדעתו הדברים הוצאו מהקשרם:

"כשאתה בא לאזן מסרים, ואומר – מגיפה, מגיפה, אבל אל תהרגו את כולם ותתנו לחיות, לוקחים את זה לקצה. הדובר בסך הכל בא ואמר, יש לי חברים מובטלים, החברה מתפרקת, אל תסגרו לנו את החיים. ואני תומך בזה. אסור לסגור מדינה שלימה ולעצור את החיים אלא במקום שזה מסוכן ונדרש מבחינה בריאותית. חייבים לשמור על איזון. בסופו של דבר, הרבה יותר קל להגדיר שחור ולבן, מאשר אפור. זאת מציאות מורכבת ואנחנו צריכים להמשיך ולחיות ככל האפשר, תוך כדי הקפדה נחרצת על הכללים ושמירה על איזונים".

בחדרי חרדים