כיבוי אש | צילום: pixabay

במסגרת דיון של וועדת הכלכלה בצו שנועד להסדיר להסדיר את אמות המידה שחייבו את הספקיות בטיפול באירועי גפ”מ, קרי: את הטיפול של חברות הגז באירועי בטיחות, בהם דליפת גז ביתי – התברר כי בעוד שמשרד האנרגיה דורש מספקיות הגז להפעיל מוקד 24/7 ולתת מענה תוך דקה, הרי ש”אין נתונים” שניתן להציג בפני הוועדה.

לנוכח העובדה כי לא הוצגו לוועדה נתונים התומכים בבקשה לאישור הצו, הודיע היו”ר, יעקב מרגי כי יקיים בשל כך דיון נוסף לאחר קבלת נתונים. “לא נקל ראש בבטיחות, אבל כדי לקבל החלטה נדרש להכין שיעורי בית”, אמר היו”ר מרגי, ובתום הדיון אמר כי הוועדה מבקשת ממשרד האנרגיה נתונים על המצב בעולם, סקירת אירועי הגז עם הרוגים, פירוט על השינויים המבוקשים וכן נתונים על מספר הפקחים ותפקידם ומידע על הטיפול בספקים הפיראטיים. הוועדה ביקשה נתונים גם מחברות הגז, באשר לניתוח הפניות למוקדים וזמן המענה והגעת הטכנאי.

בעת הדיון, הציגה נציגת משרד האנרגיה, עו”ד גל נוי אפרת, את הצו ואמרה כי המטרה היא הצלת חיי אדם, כשהדרישה מחברות הגז היא למוקד שפועל 24/7 ונותן מענה לאירוע גז תוך דקה, וחובה על החברות לשלוח טכנאי שיגיע לטיפול באירוע גז ללא דיחוי.

נציג אגף מבצעים של כבאות והצלה, דוד הויכמן, אמר כי בשנת 2019 התקבלו בכבאות והצלה 1394 קריאות (המספר מתייחס ככל הנראה לקריאות בנושאי אירועי גז. ל”א), מתוכן 373 קריאות שווא. הוא הוסיף כי לכל קריאה כזו מוזעק צוות תוך 60 שניות, עם ציוד בשווי שני מיליון שקל שכל מה שהוא עושה זה מייצב את המצב וממתין לטכנאי של חברת הגז לפעמים אפילו כמה שעות.

מנכ”ל אמישראגז, עידן בן ארי, אמר כי הצו קיצוני מאחר ועל כל סטייה הכי קנה העונש הוא פלילי. הוא הסביר כי קצת קשה לתת מענה ב”תוך דקה” ולא ברור כמה זמן נחשב כ”ללא דיחוי”. הוא הוסיף כי אם שירותי הכיבוי לא ענו תוך דקה ולא הגיעו במהירות לא ניתן להעמיד אותם לדין פלילי.

היו”ר מרגי ביקש לדעת מה הדין בטיפול בחומרים מסוכנים אחרים, ועו”ד אפרת השיבה כי אין לה את הנתונים. היא הוסיפה כי ברישיונות חברות הגז לא נקבע זמן המענה במוקד וזמן הגעת הטכנאי. מנהל מינהל הדלק, חן בר יוסף, אמר כי מדובר בצו בטיחותי שנועד לתת מענה לאירועי גז, וטען כי רק בשנה האחרונה היו 7 הרוגים באירועים כאלה ועוד עשרות מקרים של פיצוצים ללא נפגעים. עם זאת, בר יוסף לא ידע להגיד בכמה מקרים מדובר היה בחיבורים פיראטיים, אך אמר כי במשרד ישנם בסך הכל 15 פקחים שמטפלים בכל נושא הגפ”מ ובכלל זה תחנות התדלוק.

היו”ר מרגי הגיב לדברים שעלו בדיון ואמר כי לא ניתן לנהל דיון ללא נתונים. הוא הוסיף כי השאלה האם הצו יהיה מעשי ולא דרקוני מידי. “חברות הגז הם לא משטרה ולא יכולים להפעיל סירנה ולחצות צומת באור אדום. הכי קל כשהרגולטור מכסה את עצמו”, אמר. בר יוסף השיב כי אם יהיה פקק בדרך הטכנאי לא יעמוד בפני אישום פלילי. היו”ר מרגי הוסיף ושאל מדוע לא לחייב את חברות הגז להעביר הדרכה ללקוח, שידע היכן נמצא ברז הגז הראשי וכיצד לסגור אותו במקרה של דליפה.

ח”כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי משרד האנרגיה לא בוחר להסדיר את התחום, אלא להסיר מעליו אחריות לבטיחון הציבור. לדבריה, העיקרון בצו הוא נכון אך השאלה איך עושים זאת, והדבר החשוב ביותר הוא הטיפול בספקים הפיראטיים. ח”כ אנטאנס שחאדה אמר כי יש רצון לשמור על בטיחות הציבור, אך הצו לא עונה על הצרכים. לדבריו, “חברות פרטיות לא צריכות להחליף את המדינה בטיפול בסכנה לחיי אדם. צריך למצוא פתרון לפיצוי הכבאות”. ח”כ יבגני סובה אמר גם הוא כי לא ברור מדוע נדרש צו חדש. ח”כ מתן כהנא אמר כי חסרה לו טבלה מסודרת המציגה את המצב הקיים אל מול השינוי הנדרש.

היועץ המשפטי של נציבות כבאות והצלה, אילן זלמר, אמר כי יש אמנה, שאושרה בממשלה, לפיה כל מי שמחזיק בחומרים מסוכנים צריך להחזיק ציוד וכוח אדם מספיק למתן מענה מידי לטיפול בחומר. לטענתו, חברות הגז לא מקיימות את האמנה. בתגובה לכך אמר היו”ר מרגי כי מדובר בהפרת תנאי הרישיון והמשרד יכול לבצע אכיפה. בר יוסף הגיב ואמר, כי לא ניתן לנתק 300 אלף בתי אב מגז רק כי חברה כשלה, אך המשרד רוצה לתת לחברות כלי שיגרום להן להיות יותר להוטות ולחוצות לטפל באירועי גז.

כאמור, ח”כ מרגי סיכם ואמר כי לאחר שיתקבלו תשובות ממשרד האנרגיה וספקי הגז יחליטו חברי הוועדה כיצד לפעול, ואם לאשר את הצו. הוא דרש מנציגי משרד האנרגיה להגיש לוועדה נתונים מפורטים על אירועי הגז בהם נהרגו 7 בני אדם, ביחד עם טבלה המפרטת את המצב הקיים אל מול השינוי הנדרש וסקירה על הנהוג בעולם. עוד ביקש ח”כ מרגי נתונים על מספר המפקחים במשרד ותפקידם ומידע על טיפול בספקי הגז הפיראטיים. מחברות הגז הוא דרש נתונים באשר למספר הפניות למוקד, נושא הפנייה וזמן המענה.

ביזנעס