בחורי ישיבות בתקופת הקורונה צילום: שוקי לרר

באיחור משמעותי ובסימן שאלה גדול נפתחה השנה עונת הרישום כאשר לאף אחד לא ברור מה ילד יום ולאן זה הולך בצל נגיף הקורונה, עבודת הרישום התחילה אצל חלק מהישיבות בל"ג בעומר במתכונת מצומצמת שהתרחבה אט אט ורק אחרי שבועות התחילה העבודה באופן רשמי דבר שהוא חסר תקדים מבחינת עולם הרישום שנפתח מידי שנה בשנה בראש חודש אייר ובימים אלו הוא כבר נמצא רחוק מאחורינו, אך לא כן השנה שרוב הישיבות מסיימות את התהליך רק בימים האחרונים.

כל זה למעט שלוש הישיבות הגדולות פוניבז', חברון ותפרח, שנותנות את התשובות האחרונות מכולם.

הסיבה לאיחור בפתיחת הרישום משום שכל עוד שלא נפתחו הישיבות קטנות במתווים כאילו ואחרים לא היה אפשרות פיזית לפגוש את הבחורים פנים אל פנים ולכן נדחתה העונה עד לשבועות.

לאחר שנים רבות בהן ישנו גידול של כ-300 תלמידים בכל שנה, בשנה זו, על פי רשימות התלמידים המסתובבות אצל הרשמים, נראה כי אין גידול כלל וכלל. תופעה זו מוזרה ובלתי ניתנת להסבר, אך התשובה לכך מסתמנת בגידול החד המסתמן במחזור שיעור ג' של הישיבות הקטנות של השנה הבאה.

דבר זה מיתן במקצת את הלחץ שבו יצטרכו הרשמים בנוסף לעבודה שהתעכבה משמעותית, גם להגדיל את כמות הבחורים שעליהם לפגוש על מנת שיגיעו לישיבה, בנוסף לזה השנה כנראה יפתחו עוד שלוש ישיבות גדולות דבר שאף גורם לירידת מספרית בחלק מהישיבות.

מספר הבחורים שעולים בשנה הבאה לישיבות גדולות על פי נתוני משרד החינוך, הם בסדר גודל של אחד עשר אלף בחורים, כאשר הישיבות הליטאיות עם כ-4000 בחורים, בישיבות הספרדיות המספרים מדברים גם על 4000 בחורים ואילו לישיבות החסידיות הולכים כ-3000 בחורים, הבחורים הינם בני כיתות י"ב על פי נתוני משרד החינוך.

אחד השינויים שנרשמו בעולם הרישום השנה, שבשונה משנים עברו, השנה לא התקיימו שבתות המכונות 'שבתות פרגיות', שבהן בחורים מישיבות לצעירים מגיעים להתרשם מהישיבה וזאת בשל העובדה שכל הישיבות הגדולות נפתחו במתכונת כזאת או אחרת, כך שלא יכלה לאפשר לבחור שאינו מבני הישיבה להיכנס לשטח הישיבה וגם הורה או בחור שרצה לבוא אפילו במהלך השבוע להתרשם מהישיבה לא יכל לעשות זאת, דבר שהוביל לכך שעיקר הבירור על הישיבות נעשה באמצעות בירור של ההורים אצל מכרים וידידיהם שמכירים את הישיבה.

שינוי משמעותי ומבורך בלט השנה בכך שההורים היו מעורבים ביותר ברישום בנם לישיבה, ומטבע הדברים דעתם נשמעה יותר והייתה משמעותית יותר משנים עברו, בהן דעתם ניתנה יותר כזכות ווטו על החלטות בנם הנרשם, וזאת משום שהבחורים היו בבית, והתייעצו עם ההורים שסייעו לבנם לוודא שהישיבה המוצעת אכן מתאימה למידותיו.

השנה הייתה עבודה קלה יותר לרשמים מאחר ובשונה משנים עברו בעקבות הקורונה לבחורים היו מכשירי סלולרי עקב סדרי הישיבות בעת הקורונה שהתבצעו בעיקר דרך הטלפון, ומשכך, לא היה צורך ל"שלוף" אותם מהיכלי הישיבות הקטנות, בנוסף בחורים רבים לא יצאו מהבית וחלקם סירבו להיפגש ואכן הטלפון הוא זה שהציל את המצב.

למרות החשש של בחורים מסוימים שלא לפגוש את הרשמים בעקבות הקורונה הרשמים מסכמים כי לאחר חלק גדול של מסע הרישום שום רשם לא נדבק בעקבות שיחה עם בחור כזה או אחר.

בנוסף לזה התנהלות הישיבות בעת הקורונה השפיעה הרבה על החלטות ההורים בקשר לישיבה המתאימה לבנם "הקורונה נתנה מדד להורים איזה ישיבות תפקדו ואיזה לא" אומר לנו אחד מבכירי הרשמים בשיחה ל'בחדרי חרדים', "לדוגמא שני ישיבות שמתמודדות על אותו קהל יעד של בחורים, ובתקופת הקורונה אחת הישיבות תפקדה מעל ומעבר, ומנגד הישיבה השנייה לא תפקדה ברמה מספקת ולא יצרה קשר עם הבחורים, ניכר כבר עכשיו שזאת שלא יצרה קשר נכשלה ברישום במובן מסוים וזאת משום שהיה זה זמן מבחן משמעותי להורים ליכולות הישיבה לגדל את בניה גם בעת משבר דבר זה היה אחד מהשיקולים החשובים של ההורים בשאלת התאמת הישיבה לבנם.

"אני אומר את זה חד משמעי, ואין הכוונה דווקא לישיבות שפתחו במתווה כזה או אחר של קפסולות, אלא הישיבות שניהלו קשר רציף עם הבחורים, המשגיחים התקשרו, הרמי"ם יצאו לקראת הבחורים הם אלו שהצליחו".

בנוסף בירושלים הרישום התעכב יותר כי ראשי הישיבות לצעירים לא סיימו את הרישום לישיבתם וזה בא לידי ביטוי בכך שהיו ראשי ישיבות שניהלו שני רישומים במקביל גם להכניס בחורים לישיבה קטנה וגם להוציא את הבחורים לישיבה גדולה. 

מבדיקת 'בחדרי חרדים' עולה כי בשל מצב אי הוודאות, ברוב עולם הישיבות ויתרו על המבחנים ועשו ראיונות בלבד שחוץ מבדיקת ההתאמה של הבחור לישיבה כללו גם התעניינות כללית על החומר הנלמד אך לא היה מבחן שמוקדש כולו לשאלות עמוקות בסוגיא שנשאלים הבחורים על ידי הראש ישיבה או על ידי אחד מאנשי הצוות, מה שגרם לבלבול גדול ולכך שבחורים נפלו בראיונות משום שהבחורים התכוננו למבחן ולא לראיון משום שלא הכינו אותם על אופן ההתנהלות בראיון וזאת בשל העודה שעד היום המבחן היה הגורם המשפיע לקבלת הבחור והראיון פחות.

 דבר זה העמיד את הרשמים במצב מאוד מורכב ,רשמים רבים מצאו את עצמם בוויכוח עם ראשי הישיבות על חלק מהבחורים שנפלו, כאשר ייתכן שבחור מצוין בלימוד אך בראיון הוא נכשל מאחר והיה בבית וקשה לעמוד על טיבו של בחור כאשר הוא מגיע ללא הכוונה מראש כיצד להתנהל בראיון וכאשר בוחנים אותו על סוגיות שלמד בבית ללא סדרים ושיעורים בישיבה.

בשל כך קרה השנה דבר מבורך שלא היה ניתן לראות בשנים עברו שאפשר לראות שבחורים ש'נפלו' בישיבות חשובות ובכל זאת הלכו לישיבה חשובה אחרת למרות שבשנים עברו ישיבה חשובה לא תיקח 'נפילה' מישיבה אחרת השנה השתנה הדבר הסיבה לכך לדברי הרשמים הן שני סיבות א. בגלל המורכבות של ה'קורונה' והמצב שבחורים היו בעיקר בבית רוב הבחורים לא ידעו לאיזה ישיבה חבר שלהם נרשם ולכן במידה והוא נפל גם כן לא נודע הדבר דבר שאפשר לו ללכת לישיבה מאותו קולגה. ב. הראיונות שהיו במקום מבחנים גרם לכך שבחורים ברמה גבוהה נכשלו בראיון וזאת בשל הסיבות שהוכרו לעיל ובמידה שישבה מסוימת התעקשה שלא לקבל את הבחור זכתה בו הישיבה השניה.

אז כיצד ראיינו ראשי הישיבה את הבחורים בצל הנגיף? בשל השתייכותם של מרבית המראיינים לקבוצת סיכון הבחורים שהגיעו לעבור ראיון היו צריכים לחבוש מסיכה כאשר ברוב המקרים גם נשמר מרחק של שני מטר בין המראיין לבחור אך זה דבר שהשתנה לפי רמת ההקפדה של המראיין.

בכמה מהישיבות אחד מרבני הישיבה שהיה כבר בעצמו חולה קורונה, בחן הוא את התלמידים ללא חשש מ'התקרבות יתר' בני ישיבות חוץ לארץ הנבחנים לישיבות בארץ ישראל נבחנו בעזרת ה'זום'. 

ישנם בוחנים אשר בקשו מהתלמידים הנבחנים להוריד את המסכה מעל פניהם ולו לרגע אחד על מנת שיכולו לחזות בזיו פניהם בשלמות, כפי שכבר נאמר 'חכמת אדם תאיר פניו'. 

בכתבה הבאה בעזרת השם נביא את המספרים המלאים ואת כל הפרטים העומדים מאחורי קבלת הבחורים בכל ישיבה וישיבה.

בחדרי חרדים