נועם רבקין פנטון, פלאש 90

הממשלה אמורה לדון מחר בישיבתה השבועית בהצעתו של שר האוצר ישראל כ"ץ למתווה המענקים להחזרת עובדים מחופשה ללא תשלום. המודל בו בחר כ"ץ היה שונה מהותית מזה שהציגו לו הדרגים המקצועיים עם כניסתו לתפקיד. מדוע פסל כ"ץ את המודל שהוצג לו, ולמה מתעכב נושא המענקים מאז סוף חודש מרץ ואיך כל זה קשור ליועץ המשפטי לממשלה - להלן ההסברים.

ההצעה לשלם למעסיקים 7,500 שקל על כל עובד שגוייס מה-1 ביוני ו-3,500 שקלים לכל עובד שגוייס בין ה-1 במאי ל-1 ביוני עוררה כצפוי גל של ביקורת. בהתאחדות התעשיינים, למשל, מחו בשם מעסיקים גדולים שלא שלחו עובדים לחל"ת ויאבדו בשל כך את זכאותם לפיצוי.

בארגוני העצמאים זעקו בשם בעלי עסקים קטנים שמיהרו לפתוח את עסקיהם כבר בסוף חודש אפריל - ואיבדו בשל כך את הזכות לקבל פיצוי. כלכלני מאקרו מתחו ביקורת על המתווה בגלל שהוא יוצר תמריץ למעסיקים לשלוח עובדים הביתה לחל"ת במקרה של משבר חוזר.

מה היה המודל החלופי שהוצג לכ"ץ ונפסל על ידו?

אלא שכאמור, כשכ"ץ נכנס לתפקיד, הוצג לו מודל אחר. הרעיון הבסיסי של המודל שנגנז היה שכ-70% מהעובדים במגזר העסקי יחזרו במילא לעבוד בעסק - ומשום כך, אין סיבה לתת לבעלי העסקים מענקים "החל מהעובד הראשון" (כפי שקובע המודל שבחר כ"ץ) ועדיף למקד את התמיכה הממשלתית בהחזרת עובדים מעבר לאותם 70%, ממספר העובדים בעסק ערב המשבר.

מעבר לכך, המודל שנגנז הציע לתת סיוע גדול יותר יחסית לעסקים קטנים. לפי אותו מודל, עסק קטן שבו הועסקו ערב משבר הקורונה עד 250 עובדים ומחזור המכירות שלו ירד בחודשים מרץ ואפריל ב-25% ויותר (לעומת מרץ-אפריל 2019), היה אמור לקבל פיצוי על כל עובד מעבר ל-50%. למשל, בעל עסק שהעסיק לפני הקורונה 200 עובדים, ובתאריך הקובע אחרי המשבר עבדו בו 150 עובדים - היה מקבל פיצוי על 60 עובדים, ללא קשר לשאלה האם הוציא אותם לחל"ת או לא.

בעסק גדול שמעסיק מעל אלף עובדים מכסת העובדים שמעבר לה יתחילו לשלם מענקים הייתה אמורה להיות גבוהה יותר - 85% במקום 50%. הסיבה לכך היא שחברות גדולות נתפסות כעמידות יותר למשברים בשל כריות הון גדולות יותר ונגישות רבה יותר לאשראי מהמערכת הבנקאית.

מדוע העדיף כ"ץ מודל אחר? בסביבתו מסבירים כי המודל שנבחר הוא השיטה הנכונה ביותר להשגת המטרה שהוגדרה - החזרת עובדים רבים מהר ככל הניתן לשוק העבודה מתוך מיליון מחוסרי העבודה. יתרון נוסף, אומרים בסביבתו של כ"ץ, הוא שהשיטה ניתנת ליישום מהיר, בניגוד לשיטות האחרות.

אותם גורמים מוסיפים גם כי השיטה החדשה גובשה בתיאום הדרגים המקצועיים באוצר וזוכה לתמיכתו של נגיד בנק ישראל וכי שנתן את תמיכתו בשל היכולת ליישם במהירות וביעילות. גורמים שהיו שותפים לניסוח המודל סיפקו ל"גלובס" הסבר אחר: שר האוצר פסל את המודל מתוך תפיסה שנועדה להראות שיש בעל בית חדש במשרד האוצר. "שר האוצר הפך את כל המודל. הוא רצה להחליט ולהראות שהוא בעל הבית" אמרו אותם גורמים.

למה לקח כל-כך הרבה זמן להחליט על מודל?

נזכיר כי כבר בסוף מרץ הוחלט לתת מענקים לעידוד החזרת עובדים בהיקף כולל של 5 מיליארד שקלים. בתחילת אפריל חשף בעלי רשת פוקס הראל ויזל את התוכנית לתשלום 10 אלפים שקל לכל עובד שיוחזר מחל"ת - תוכנית שהוא וחבריו בעלי רשתות הקמעונאות תמכו בה מסיבות ברורות. רשת פוקס, צומת ספרים, המשביר ורשתות קמעונאיות גדולות אחרות מעסיקות לפי הערכות עד 100 אלף עובדים והיו אמורות לקבל כמיליארד שקל לפי ההצעה המקורית (או 750 מיליון שקל לפי המודל של כ"ץ).

אלא שבמשרדים הכלכליים בירושלים היו ערים לביקורת על המודל וחשבו שהוא אכן מייצר תמריץ שלילי למעסיקים לשלוח הביתה עובדים על-חשבון הקופה הציבורית. כפי שדווח ב"גלובס", הרעיון של תשלום לפי שיעור העובדים עלה כבר בחודש אפריל, במסגרת מודל שהציג ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל. אבל באגף התקציבים טענו שהמודל לא אפוי מספיק. מעבר לכך באוצר חשבו שצריך להמתין עם המענקים עד לפתיחת המשק, ושבכל מקרה רשות המסים לא תוכל לטפל בבקשות למענקים לפני אמצע חודש מאי כשתקבל את הדיווחים לחודש אפריל.

לפני כשבועיים הושגו ההסכמות על המודל במתכונתו הסופית אלא שאז צצה בעיה חדשה. הכסף לתוכנית המענקים לא היה בתוך תוכנית החילוץ למשק שאושרה בממשלה ובכנסת בתחילת אפריל (תוכנית ה-80 מיליארד שקל). כדי להשיג תקציב נוסף, נדרשה הממשלה להעביר בכנסת שינוי בחוק יסוד משק המדינה.

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט חשב שלא ראוי ששינוי כזה ייעשה על-ידי ממשלת מעבר ודרש להמתין לכינונה של ממשלה חדשה. במבט לאחור נראה שהאוצר שגה כשלא אפשר לתוכנית לצאת לדרך כבר לפני חודש. גם אם המודל המקורי לא היה מושלם, הוא כנראה היה עדיף על המודל שנבחר בסוף, "משיקולי יעילות ומהירות", כפי שהגדירו זאת בסביבתו של שר האוצר.

גלובס