מבזקים

ליצמן VS ברסי: במי מצדד פרופ' זאב רוטשטיין

פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל 'הדסה' התייחס בראיון לרדיו 103FM לעימות בין ליצמן לבר סימן טוב ופרש את משנתו | ועל היום שאחרי הנגיף הוא אומר: "אף אחד בישראל או מחוצה לה יכול להבטיח לך שלא תהיה יותר קורונה" • וגם: מה דעתו על משרד הבריאות?

בריאות20.5.2020 | 09:30

זאב רוטשטיין, יעקב ליצמן, משה בר סימן טוב צילום: פלאש 90

דרמה במערכת הבריאות: שר הבריאות היוצא יעקב ליצמן מתח ביקורת על התנהלותו של מנכ"ל משרד הבריאות היוצא משה בר סימן טוב ('ברסי') במהלך משבר הקורונה, ואף טען שראש הממשלה בנימין נתניהו הושפע מהחרדתיות של המנכ"ל. פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים הדסה בירושלים הביע את דעתו על המחלוקות והמתחים בין ליצמן ו'ברסי'.

פרופ' זאב רוטשטיין מעיד על עצמו שהוא אדם ביקורתי, ולכן טען כי "אם הייתה ביקורת - הייתה צריכה להיות בזמן אמיתי. ראיתי שליצמן מאוד לא מרוצה, למה לא התערב? למה בחר להיעלם?" לדבריו, "משרד הבריאות הפך ללא שקט בערך באותה תקופה, פתאום אנשים מתחילים לבוא בטענות למנכ"ל, תוך כדי התסיסה שקורית כנראה בתוך משרד הבריאות סביב החלטות שאנשים תפסו כהחלטות של איש אחד, כמין 'דיקטטורה'. מה שנתניהו קיבל ממשרד הבריאות באמצעות הצינור שנקרא 'ברסי' היה עמדה ברורה של משרד הבריאות והוא נוטה לכבד דעות מקצועיות שמועברות אליו בצורה מאוד מסודרת. לעיתים רחוקות הדעות הנוספות גרמו לו קצת יותר להתווכח אבל בשורה התחתונה את רוב ההמלצות של משרד הבריאות הוא אימץ".

הוא הוסיף ואמר כי במקום למתוח ביקורת על אנשים, הוא "מעדיף להעביר ביקורת על תהליכים כי אני חושב שזה יותר נכון ומלמד. 80% מהבעיה - בתהליך, 20% באנשים. גם אני נפלתי במלכודת של חוסר נתונים. עם סגירת הטיסות לסין, התבטאתי ואמרתי בציבור שמדובר במחלת שפעת, ושלא נהרוס את כל המשק בגללה. זה קרה עוד לפני שקרה המשבר העצום באיטליה, אבל תיקנתי את הטעות שלי. זה בניגוד לקונספציה שהשתלטה על משרד הבריאות. אנשים ישבו ובנו מודל, הם הכניסו מספרים בצד אחד, יצאו מספרים בצד שני ואז קיבלו מודל אימים של 5,000 מונשמים אלפים של חולים ואלפים של מתים".

על אף שנגיף קורונה פרץ בעולם בסוף שנת 2019 ובישראל פרץ במהלך חודש פברואר האחרון, אין נתונים חד משמעיים אודותיו ולכן קיים פער גדול בין גישות החוקרים והמומחים. מנהל בית החולים הדסה הסביר כי ישנם שני גורמים מרכזיים שמשפיעים על הוירוס - קווי רוחב שקובעים את האקלים ומבדילים באמת בין מצבים שונים של הקורונה והפרשי הגיל. אך לא זו בלבד, "לבידוד החברתי והכפפות יש חשיבות גדולה מאוד במניעת העברת הווירוס מאחד לשני, וזה תורם בוודאות להורדת מספר הנדבקים, אין ספק בנושא הזה", אמר.

מתקדמים קדימה עם הקורונה

מנגד, פרופ' רוטשטיין הביע ביקורת על הסגר הכללי שהוטל במדינה בתקופת שיא ההתפרצות של הנגיף וטען כי "הוכחתי שבאוכלוסייה הבריאה יש פחות מפרומיל, הם לא היו צריכים את כל הצעדים האלה. אני טוען שהאמת תמיד נמצאת איפשהו באמצע. מדינת ישראל שכחה להתנהג אנחנו נוגעים במרפקים. יש לזה השפעה גם על הווירוס, הוא לא ממש אוהב את זה ולא קופץ משמחה מאחד לשני במצבים כאלה". הוא אף הוסיף כי "נראה שהולך ודועך, יש התנהגות לווירוס די דומה בהרבה מאוד מדינות. בווהאן חיים רגיל. פינו מתים מהרחובות והם חיים רגיל וצפופים".

לדעתו, "עכשיו צריכים להפסיק להתווכח אם טוב היה הסגר או לא, פגענו במשק או לא, אנחנו צריכים לאחד את כל הכוחות אל מדיניות של לצאת החוצה ולהבריא את המשק. להיזהר ולהמשיך את הבידוד החברתי בצורה שתאפשר חיים, מסעדות, בתי ספר, עסקים, חנויות, קניונים. צריך לדגום סטטיסטית את המורים שעלולים להיות מדביקים וצריך לוודא שהמורים נוקטים בצעדי הזהירות שאנחנו רוצים שינקטו. בצורה כזאת, יד אחת מרסנת והשנייה פותחת, אנחנו נתקדם קדימה עם הקורונה כי אף אחד במדינת ישראל ובחוץ לא יכול להבטיח שאין יותר קורונה".

מנהל בית החולים הדסה סיפר כי לפני שלושה שבועות החלו לבדוק נוגנים, "עניין אותנו לייצר פלזמה רווית נוגדנים ממתנדבים שהחלימו מהמחלה, יש לנו למעלה מ-20 ליטר של פלזמה רווית נוגדנים שבדקנו אותה, הדרך מפה ליצור נוגדנים היא קצרה. אני רק צריך להתגבר על התנגדות משרד הבריאות ואני עושה את זה, גם אם המשרד יצעק עד השמיים לעם ישראל מגיע שיהיה לו נוגדנים מרוכזים, כי כשנותנים אותם לחולים הם פועלים כאילו היה לך אותם".

לסיום, פרופ' רוטשטיין ניסה לענות על שאלת המיליון – האם יהיה חיסון עוד השנה. "כולם רצים אחרי הפרס, להוציא חיסון שימנע את התפשטות הווירוס, שיחסן את האנשים כמו הנוגדנים הטבעיים, אבל ישר יתחבר לווירוס וימנע את החדירה שלו לתאים. המירוץ מקיף את כל העולם, מסין וארה"ב, וישראל משתדלת לקחת חלק. יהיה בוודאות, השאלה אם ייקח שנה או שנה וחצי וכמה זה רלוונטי להיום".

עריכה: עופרי גליכמן, רדיו 103FM

בחדרי חרדים

שתף כתבה זו