אילוסטרציה צילום: pixabay

בית המשפט הצבאי ביהודה גזר אתמול (שני) על המחבל עודי עאטף מוחמד תעאמרה, שדקר את שחר סביליה בגוש עציון לפני כשלוש שנים, 17 שנות מאסר בלבד. מדובר בעונש מקל היות ובגין העבירה בה הורשע תעאמרה, ניסיון לגרימת מוות בכוונה, החוק מורה על עונש הנע בין 20 ל-25 שנות מאסר. עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המייצג את סביליה כנפגע עבירה הודיע על כוונתו לבקש מהתביעה הצבאית לערער על פסק הדין.

הפיגוע התרחש סמוך לצומת גוש עציון לפני כשלוש שנים. סביליה צעד לעבר היישוב אלון שבות, כשפגש בתעאמרה שירד ממונית בצומת הכניסה לאפרת, וצעד רגלית לעבר אלון שבות. בכניסה ליקב גוש עציון תעאמרה תקף את סביליה בסכין בעלת להב באורך 18 ס"מ, והאחרון ניסה להגן על עצמו באמצעות אקדחו. לאחר מאבק בין השניים, במהלכו נדקר סביליה בגבו ע"י תעאמרה, הצליח שחר לאחר מאבק עיקש לעצור את תעאמרה עד לבואם של כוחות הביטחון.

בהכרעת הדין הודה תעאמרה כי היתה בכוונתו "לפגוש מתנחל ולפגוע לו ביד". לדבריו, "רציתי להגיע לחברון והתנהגתי בלי לחשוב. לא יכולתי לשלוט בעצמי.. היינו בתקופת הרמדאן, הייתי בצום, הייתי לחוץ.. כן, יצאתי מהבית כדי לפגוע ביד של מישהו. פגיעה, לא להרוג. פציעה".

בנוסף, בהכרעת הדין ציינו השופטים כי המחבל אינו התחרט על מעשיו, אף שהיו לו מספר הזדמנויות לעשות כן. לדבריהם תעאמרה היה נחוש בדעתו לבצע את הפיגוע, ולא נרתע גם כאשר הבחין בנשקו של סביליה. לפי השופטים המחבל גרם לסביליה נזק רב, והעימות בניהם אף היה יכול להסתיים בצורה חמורה עוד יותר.

לבסוף הודה תעאמרה בכתב האישום, שכלל אישום בניסיון לגרימת מוות בכוונה - המקביל לאישום הודאה בניסיון לרצח. בכתב האישום אף פורטו פציעותיו של סביליה, הסובל עד היום מנכות. בנוסף, הואשם המחבל גם בהחזקת סכין שלא כחוק.

כאמור, אתמול גזרו שופטי בית המשפט הצבאי ביהודה, סא"ל צבי היילברון, סא"ל אתי אדר ורס"ן לידור דרכמן, על המחבל 17 שנות מאסר בלבד, תשלום קנס וכן פיצויים לטובת הנפגע.

שחר סביליה תיאר כי הוא "מאוכזב ומזועזע מגזר הדין המקל שניתן למחבל, שיצא באישון לילה מביתו וצעד קילומטרים רבים כדי לרצוח יהודים. לצערי בית המשפט מסתכל על מבחן התוצאה, כשברור לחלוטין שהפיגוע הזה יכל להסתיים כמו הטבח של משפחת סלומון - פיגוע שאירע שלושה שבועות לאחר מכן".

סביליה פירט את מהלך הפיגוע "המחבל הצטייד בסכין גדולה, והיה בדרכו לבצע טבח באלון שבות. סמוך לכניסה של אלון שבות הוא נתקל בי, וברוך ה' בגופי מנעתי ממנו לבצע את זממו, תוך כדי שאני הפכתי ליעד לרוצח הזה. עוד 14 שנה הוא ישתחרר, אחרי שקיבל כבוד, כסף, אוכל, חדר כושר וטלוויזיה על חשבון מדינת ישראל. לצערי בתי המשפט הצבאיים הפכו לחוכא ואטלולא כשהם מקלים מנימוקים הזויים בדינם של רוצחים שבאו לטבוח, ובכך נותנים רוח גבית למעשי הטרור הבאים....

אני בהחלט מצפה לערעור מצד הפרקליטות הצבאית על קולת העונש. החוק מאפשר לתת למחבלים שניסו לרצוח עד 25 שנה, אז בית המשפט צריך להחמיר איתם בכל חומרת הדין, למען יראו וייראו... ואין זה משנה אם המחבל מצליח או לא לבצע את זממו הרצחני. תחושתי ביום קשה שכזה, שבית המשפט איננו מבין את חומרת הדברים. אני חש כאילו מחזירים אותי לקרב הקשה שעברתי מול הטירוף הרצחני הזה".

עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המייצג את שחר כנפגע עבירה מחה על העונש הקל "קיבלנו בתדהמה רבה את פסיקת בית המשפט אשר מקילה בלא כל סיבה הגיונית או משפטית בעונשו של המחבל הנאלח. הקלה בעונש מזמינה את הרצח הבא. מדובר במחבל שבא לחדור לישוב, לבצע פיגוע ולרצוח כמה שיותר יהודים בשעה 4 לפנות בוקר ביום שבת קודש".

עו"ד בלייכר תיאר את מהלך הפיגוע "למרבה הנס המחבל נתקל בגיבור- שחר סביליה, אשר עבד כמאבטח באזור והיה בדרכו ליישוב למנוחה. המחבל ניסה בכל כוחו לרצוח את שחר, אולם שחר בידיים חשופות נאבק עמו זמן רב עד שהכניעו. כפי שהשופטים ציינו החוק בישראל מורה על בין 20 ל-25 שנה מאסר בניסיון לרצח טרוריסטי וכפי שהתביעה הצבאית דרשה בתיק.

כיצד השופטים הורו על שחרור המחבל תוך 17 שנים, בעת הגיעו לגיל 40, בציינם כשיקול לקולא את גילו הצעיר של המחבל שהיה כבן 23? פסק הדין מעדיף את חייו של המחבל, חזרתו למעגל הטרור ופגיעה בהרתעה על פניי חיי אזרחנו. אנו נדרוש מהתביעה הצבאית להמשיך במאבק ולערער על פסק הדין, בתקווה שבבית הדין לערעורים ישימו לנגד עיניהם את חיי אזרחנו והצורך בהרתעה ובמלחמה בטרור".

בחדרי חרדים