נתניהו תוקף: בית הדין בהאג הפך לנשק במלחמה נגדנו
רה"מ התייחס לדרישת התובעת מבית הדין הבינלאומי בהאג לחקור את ישראל על פשעי מלחמה והבהיר: "החלטה המנוגדת לאמת ההיסטורית, זה אבסורד שיהודים לא יכולים לגור במולדתם". נתניהו הבטיח: נמשיך עם ארה"ב להיאבק בחוסר הצדק ובשקר הזה"
מדיני 22.12.2019 | 11:46
בישראל נערכים לקרב המשפטי נגד החקירה בהאג: ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הבוקר (ראשון) להצהרת התובעת בבית הדין בהאג, שמבקשת לפתוח בחקירה בחשד לפשעי מלחמה בשטחים. "ההחלטה נוגדת את מהות בית הדין בהאג", הצהיר - והדגיש כי ארצות הברית נאבקת ב"שקר"
"כשבית הדין הוקם אחרי זוועות השואה, מטרתו הייתה לטפל ולהתערב במדינות בהן אין מערכת משפט תקינה", ציין נתניהו. "זה לא המקרה בישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
נתניהו הוסיף: "בעוד אנחנו הולכים קדימה, בית הדין בהאג הולך אחורה. וביום שישי הוא הפך לנשק במלחמה נגד מדינת ישראל. האבסורד זו האמת העכשווית, את מי הם מאשימים כאן? את האירנים? הסורים? לא, את ישראל. החלטת התובעת מנוגדת לאמת ההיסטורית, על כך שיהודים לא יכולים לגור במולדתם. זה אבסורד".
לדבריו, "מזכיר המדינה האמריקני והממשל נאבקים בחוסר הצדק ובשקר הזה". עוד התייחס למגעים במזרח התיכון ואמר: "אתמול ראינו את שר החוץ של איחוד האמירויות, הוא דיבר על ברית חדשה במזרח התיכון ברית ערבית ישראלית. וזה מראה את כוחנו העולה באזור ובעולם. אני לא יכול לפרט את כל המהלכים במהלך השנים, אבל אני יכול לומר שזו הבשלה של המאמצים במהלך השנים".
במהלך ישיבת הממשלה התחייב נתניהו גם לשפר את המיגון בנגב המערבי. "אביא תקציב נוסף למיגון מבנים בעוטף עזה", הוסיף. "שימו לב לנתון הזה, האוכלוסיה של העוטף גדלה ב15% מ-2005. זה הכי גבוה בכל הארץ. אנחנו נמשיך לפעול בכל המישורים ואנחנו מחויבים לעיר שנושקת לעזה, אשקלון, כדי להבטיח את השגשוג והביטחון של העיר".
כך נערכים בישראל לעימות המשפטי
אמש פורסם בחדשות סוף השבוע כיצד נערכים בישראל להתמודדות עם תביעות אפשריות בטענה לפשעי מלחמה - במה שמסתמן כאחד הקרבות המשפטיים המשמעותיים שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה. כיוון שבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג עוסק באחריות פלילית של יחידנים, קרי לא של מדינה אלא של מנהיגים, פוליטיקאים ואנשי צבא.
אלו בין היתר האנשים שייחשפו לתביעה אם אכן זו תהיה ההחלטה הסופית: ראש הממשלה נתניהו; שרי הביטחון ליברמן, יעלון ובנט; הרמטכ"לים: בני גנץ, גדי איזנקוט ואביב כוכבי וראשי השב"כ: יורם כהן לשעבר ונדב ארגמן המכהן
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתכוון לתגבר את הצוותים המשפטיים והמדיניים בקרב הזה, אבל הדאגה המשמעותית היא דווקא לקציני צה"ל בכירים וזוטרים ולחיילי צה"ל, שיהיו חשופים לתביעות בהאג, אם ההחלטה אכן תתקבל בסופו של דבר.
בישראל מבהירים: לא נשתף פעולה
כיוון שישראל לא תשתף פעולה עם בית הדין הבינלאומי בהאג אז החשש המרכזי בישראל הוא מפני צווי מעצר בינלאומיים שיוצאו לקצינים ולחיילים, החל ממפקדי גדודים וחטיבות, וכלה במפקדי חילות, מפקד חיל האוויר לדוגמא.
בנוגע לשיתוף הפעולה הישראלי, גורמים מדיניים אומרים לחדשות 12 הערב: "לא יהיה שיתוף פעולה עם בית הדין ב-120 הימים הבאים, קל וחומר אם יוחלט בסוף על פתיחה בחקירה". עם זאת, ייתכן שארגון פרטי, אולי "שורת הדין", ייצג את ישראל - אך צוותים ישראליים רשמיים לא יעשו זאת.
"סיפורי המסגרת" שבלב הבקשה לחקירה
אחרי שהתובעת הראשית בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג החליטה שיש בסיס לחקירה על הפעילות הישראלית בשנים האחרונות בשטחים ובגבול עם עזה - בתוך 120 הימים הקרובים יכריעו שופטי בית הדין בשאלה האם יש להם סמכות שיפוטית לדון בכך, שכן הרשות הפלסטינית איננה מדינה והשטחים המדוברים במחלוקת טריטוריאלית-מדינית.
עיון בהחלטת התובעת מלמד שהיא מבקשת לחקור 4 סיפורי מסגרת, 3 ישראלים ואחד פלסטיני:
א. לפחות 3 התקפות בלתי מידתיות שביצעה ישראל במבצע צוק איתן בשנת 2014.
ב. הבנייה בהתנחלויות החל מיוני 2014, אז התקבלה החלטה של מועצת הביטחון בדבר אי חוקיותה.
ג. ירי לעבר פלסטינים שהפגינו בגבול בעזה מאז חודש מרץ 2018.
ד. ירי מכוון של חמאס וארגונים אחרים לעבר אזרחים ישראליים ושימוש בפלסטינים כמגן אנושי במהלך המלחמה בעזה ב-2014
