קבר ישי ורות צילום: wikipedia

ערב פרשת חיי שרה: בעתירת הוואקף של חברון, הורה הבוקר (שלישי) בג"ץ למפקד הצבאי ביו"ש לאפשר כניסת פלסטינים באופן מוסדר לקבר ישי, אביהם של דוד המלך ורות המואביה, שכן לדבריהם מדובר במסגד עתיק יומין.

מדובר בעתירה שהגיש הוואקף של חברון לבג"צ בשנת 2015, בעניין שטח המתפרש על פני 1,492 מ"ר על ראש גבעה בתל רומיידה בעיר חברון, בו נמצא מבנה עליו מוקמה עמדת תצפית ושמירה המאוישת על ידי צה"ל. לטענת הוואקף, המבנה משמש מסגד המכונה "משהד אלארבעין". בשנת 1994 הוצא למקרקעין צו תפיסה צבאית לצורך הקמת מוצב ולהצבת עמדות תצפית ושמירה המשמשים לצורך ביטחוני מובהק, וזה מחודש מעת לעת.

המקום מוכר גם כמקום קדוש המיוחס לציון קברם של רות המואביה ונכדה ישי, אביו של דוד המלך עליו השלום וישי. לאורך מאות בשנים ביקרו בו גם מבקרים יהודים, והוא אף מופיע בהסכם הביניים הישראלי-פלסטיני, בתוספת שכותרתה "אתרים ארכיאולוגים בעלי חשיבות לצד הישראלי".

מאז שנת 2002-2001, לא התאפשרה כניסת תושבים פלסטינים לאתר, שכן עמדת המפקד הצבאי היתה כי כניסה כאמור משמעותה כניסה לתחום המוצב ולעמדת התצפית. בעתירה התבקש ביטול צו התפיסה, הן בשל היעדר טעם ביטחוני, הן בשל "אוזלת היד של המשיבים להגן על המקרקעין מושא הצו מפני פולשים".

בשלהי 2018 בג"ץ העיר כי הצורך הביטחוני עומד בעינו. עם זאת הוסיף, כי יש קושי בכך ש"בחסות" הצו הצבאי, נמנעת כניסת מתפללים מוסלמים, על אף שמתאפשרת כניסת מתפללים יהודים. באפריל 2019 הודיעה המדינה כי לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, חובת המפקד הצבאי לאזן בין הזכויות והאינטרסים הנוגדים - צרכי הביטחון מול זכויות הפרט - חלה באופן שווה כלפי האוכלוסייה האזרחית בכללותה, בין אם מדובר בישראלים ובין אם מדובר בפלסטינים.

בעקבות עמדה זו, פנו הפרקליט הצבאי הראשי ויועמ"ש איו"ש למפקד כוחות צה"ל באיו"ש והציגו לו את הסיכום ואת המתחייב ממנו. על רקע האמור, קבע מפקד הפיקוד כי יש להוציא מהמתחם את כל הציוד האזרחי שהוצב בו, אך ניתן יהיה להותיר כיסאות וספסלים בחדר המצוי מתחת לעמדה הצבאית, וכן שתי ארוניות ניתנות לנעילה, בהן ניתן יהיה לאחסן ספרי תפילה של כלל המתפללים. עוד נקבע כי לא תותר הכנסת ציוד נוסף.

לפני כחודש הודיעה המדינה, בתמיכת אלוף נדב פדן, מפקד כוחות צה"ל ביו"ש, כי חטיבת יהודה מימשה את החלטת מפקד הפיקוד. בכניסה למתחם הוצב חייל והותקן מערך מצלמות כדי לפקח על המתחם ולקיים בקרה על הנכנסים אליו. הכניסה לכל אחת מהאוכלוסיות מותנית באישור מפקד צבאי, בכפוף לנהלים שנקבעו. בשל המורכבות הביטחונית במיקום האתר, כניסת פלסטינים תתאפשר בכפוף להערכת מצב ביטחונית, ולאחר תיאום ונקיטת אמצעי ביטחון שיאפשרו כניסה בטוחה של מבקרים פלסטינים, לרבות סגירת האתר למבקרים ישראלים וסידורי אבטחה מתאימים.

על רקע דברים אלה, טענה המדינה כי העתירה במתכונתה המקורית מיצתה עצמה ודינה להימחק, אולם הוואקף התנגד לכך וטען כי המדינה לא הציגה מתווה ברור שיאפשר כניסת מתפללים פלסטינים, והביע חשש כי אם העתירה תימחק, "לעולם לא תתאפשר כניסתם למקום".

הרכב שלושה שופטי בג"ץ, עוזי פוגלמן, דוד מינץ ויוסף אלרון, קיבלו את טענת המדינה כי העתירה אכן מוצתה בשלב זה, בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה שחובת המפקד צבאי לאזן בין צרכי הביטחון לזכויות הפרט באופן שווה כלפי האוכלוסייה האזרחית בכללותה, וצה"ל נערכו להתיר כניסתה של האוכלוסייה הפלסטינית.

"אכן, יש להעמיד הצהרות אלה במבחן המעשה. בהתאם למפורט בהודעת המשיבים, יוכלו התושבים הפלסטינים להגיש בקשות כניסה למתחם באמצעות מינהלת התיאום והקישור בעיר חברון. לפיכך, קשה להלום את חשש העותרים, כי על אף הצהרתו האמורה של מפקד כוחות צה"ל, לא תתאפשר כניסתם למתחם. מכל מקום, למותר לציין כי ככל שיתעוררו קשיים ביישום המעשי, יוכלו העותרים לפנות למשיבים ולאחר מיצוי הליכים וככל שתהיה עילה לכך, שערי בית משפט זה פתוחים".

ח"כ משה ארבל מסיעת ש"ס הגיב להחלטה ואמרה כי "החלטת בית המשפט העליון לחלל את קבר ישי ורות בחברון, בערב שבת חיי שרה, בטענה מגוחכת שהמקום מסגד קדום מצערת ביותר". לדבריו, "בכוונתי לפנות עוד היום לשר הביטחון נפתלי בנט ולדרוש שכניסת הפלסטינים בהוראת בג"ץ לקבר ישי ורות - לא תעלה על כמות כניסות היהודים לאולם יצחק". עוד הוסיף: "אם כבר צדק אז שיהיה גם שוויון".

בחדרי חרדים