מבזקים

עד 100 מיליארד: כספי הפנסיה שלכם יושקעו בתשתיות ישראליות

הממונה על רשות שוק ההון לוועדת הכספים: "מתכוונים לפתוח בפני חברות הביטוח השקעות אפשריות בסכומים של עד 100 מיליארד ₪ בתשתיות ישראליות" • על השקעות המוסדיים בחו"ל: "אם תהייה נפילה בחו"ל, ייתכן שהפנסיונרים יפגעו. אנחנו בסיכון ואיפה הרווח למשק הישראלי?" • הצהיר: בתוך חצי שנה יופחתו דמי הניהול המקסימליים על הצבירה של גמלאים בקרנות הפנסיה

כלכלי24.10.2019 | 08:40

משה ברקת, הממונה על שוק ההון | צילום: דוברות הכנסת

הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, דיווח אתמול (ד') בפני ועדת הכספים אודות תכנית העבודה של הרשות ומדיניותה ביחס לגופים תחת פיקוחה. הייתה זו הופעה ראשונה של ברקת בפני הוועדה מאז מונה לתפקידו הנוכחי.

ברקת פתח את דבריו וציין כי רשויות הפועלות באופן דומה לרשות שוק ההון, לדוגמה הרשות לפיקוח על הבנקים, זוכים לתקציב גדול משמעותית, "התקציב שלנו שליש מהתקציב של הפיקוח על הבנקים, תקציבי הפנסיה של האזרחים לא פחות חשובים מתחומים אחרים ויש לתת על זה את הדעת".

במהלך הדיון עלה כי הרשות מעסיקה 178 עובדים, ברקת ציין כי תקציבה עומד על כ-60 מיליון ₪, "בעוד התקציב של הגופים המקבילים הוא כ-200 מיליון".

הממונה על הרשות הציג כי הגופים המפוקחים ע"י הרשות מנהלים נכסים בגובה של 1.77 טריליון ₪, "שהגעתי לא הבנתי את העדר התקנים בתחום הזה, אחרי חצי שנה של עבודה מטורפת, אני מקווה שתהייה רגולציה ראויה. צריך להבין שקריסה של גוף מפוקח, זה קטסטרופה לכל הצדדים, למבוטחים, למדינה ולכלכלה. מעל הכל בראש מעייננו הדאגה לאזרחים".

ברקת ציין כי הרשות פועלת לקידום תחומי הסייבר בגופים שתחת פיקוחה, באמצעות רשות הסייבר הלאומית, וכי הרצון הוא לקדם ביטוחי סייבר, לא רק בגופים הגדולים, אלא גם בגופים קטנים, וכן לקדם פרויקטים כלכלים שמכניסים טכנולוגיה וגופים ישראלים מצטיינים בהם.

ברקת הציג יעדי על שעל שולחן הרשות, בהם: קידום התנהלות הוגנת ושקופה של השחקנים בשוק, הבטחת מוצרים הוגנים שקופים וזמינים כלפי הציבור, ופיתוח רשות עצמאית ומקצועית.

ברקת הוסיף כי בכוונת הרשות לקדם הבאת גופים בינ"ל לשוק המקומי, כדי להגביר את התחרות: "ברגע שתהייה תחרות, זה ישתרשר בעלויות ונדאג שזה ישתרשר גם ללקוח הסופי".

עוד ציין כי בכוונת הרשות לקדם השקעות מקומיות מצד גופי הביטוח דווקא בישראל: "הסכומים האלה הגדולים האלה, חלקם עוברים לחו"ל, צריך לראות איפה הם מושקעים, במה, צריך לראות מה הבקרה ומדוע הסכומים לא מושקעים בישראל. אם תהייה נפילה בחו"ל, ייתכן שהפנסיונרים יפגעו, אז אנחנו בסיכון ואיפה הרווח למשק הישראלי? לכן אנחנו הולכים לפתוח שוק של אפשרויות השקעה בתשתיות מקומיות, של סכומים של מעל 50 מיליארד אולי 100 מיליארד ש"ח, שיוכלו הגופים להשקיע בפרויקטים של תשתיות ישראלים. כספי החוסכים צריכים לקבל את התשואה הנאותה, אבל אין סתירה בין הדברים. זה לא יהיה על חשבון החוסכים. אנחנו יכול לדאוג לתשואות ובאותה נשימה לדאוג למשק הישראלי. אפשר לייצר מצבים של ווין ווין. ה-1.7 שייכים לאזרחי ישראל ולא לחברות הביטוח".

לשאלת חברי כנסת, ציין ברקת ציין כי בכוונת הרשות להפחית את דמי הניהול המקסימליים על הצבירה של גימלאים מכ-חצי אחוז כיום, וכי החלטה תתקבל בתוך חצי שנה.

ברקת ציין כי הרשות פועלת לשיפור מצב מימוש ביטוחי הבריאות והסיעוד, בדגש על אוכלוסיות חלשות, והפסקת טרטור האזרחים. ראש הרשות ציין כי בכוונת הרשות לפעול גם לעניין רציפות הפנסיה של צעירי ישראל במעבר בין עבודות, וכן לעניין הפרמיות הגבוהות שמשלמים נהגים צעירים על ביטוחי הרכב.

בהמשך הציג ברקת את פעילות הרשות השנה, וציין לעניין ביטוחי החיים 'ריסק', הפחיתה הרשות 30% וכן סיכמה עם הגופים על הנחה מינימלית על התעריף בגובה 15% נוספים, לתקופה של 6 שנים ומעלה.

לעניין סוכני הביטוח ציין ברקת כי הרשות מתכוונת לעגן בחקיקה את תפקידם, כך שיפעלו לטובת הציבור ולא למען תגמול כספי חד פעמי: "אנחנו רואים בסוכן לא כאיש מכירות, אלא כמי שצריך לסייע לצרכן לבחור מוצר. לכן הלכנו על מודל של סוכן אובייקטיבי שיעמוד לצד הצרכן, שלא יהיה מוטה בתקצוב שלו, ולא יונע על ידי תגמול של מכירת ביטוח אלא על תגמול שווה לאורך זמן, או על תגמול מהציבור".

הממונה הוסיף כי הרשות מגבשת טיוטת חוזר לעניין אובדן כושר עבודה: "נפסיק את החקירות האקטיביות מול מבוטחים, אנשים עם אובדן כושר יקבלו את המגיע להם".

לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין ברקת כי הרשות תעביר בהקדם את תקנות קופת הגמל להשקעה.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "קיימנו על זה דיונים בוועדה, ולא פעם אחת. אנחנו מעוניינים שהתקנות יאושרו. הייתה הצעת חוק בנושא, אני מבקש שתביאו את זה בהקדם ונצביע על זה".

ברקת סיכם את דבריו: "אני לוקח אחריות על הכול, כי בידי הכוח לשנות. אך למען השירות לציבור, אני מבקש שתיתנו לגוף הזה את הכלים לעשות את עבדותו, אין שום סיבה שלא תהייה לו גופים תפקודיים כמו שיש לפיקוח על הבנקים ולרשות לניירות ערך. התקציב שלי הוא שליש מתקציב הפיקוח על הבנקים. סייעו לי למען הציבור".

לסיום נציין כי יו"ר הוועדה התייחס בפתח הדיון למצב הכלכלי במדינה בהעדר ממשלה: "ככל הנראה נשיא המדינה יטיל על בני גנץ להקים ממשלה הערב, יצליח או לא, אני לא יודע. זה גם מטיל עליו אחריות. יש העברות על השולחן, אין כסף לסייבר, יש נושאים חיוניים כמו חינוך תחבורה ציבורית ואחרים – צריך לקבל החלטה, בעד קיצוץ כדי להעביר את הכסף לתחבורה הציבורית, כן או לא?"

"אמרתי שכל הוועדה מוכנה לקיצוץ רוחבי כדי להעביר כסף לחינוך המיוחד, האוצר לא מוכן. בידי אגף התקציבים להביא או לא להביא העברות. אני מבקש שיביאו את כל מה שהיה בכנסת הקודמת, אני לא יכול מבחינה חוקית להתנהל על סמך העברות שהועברו בכנסת הקודמת. אגף תקציבים לא מביא את הדברים. אם הם רוצים לעשות פוליטיקה ולהעביר חלק, נבחן כל העברה שתגיע".

גפני התייחס גם לפגיעה בתקצוב בתי הספר של חנוכה, שהעלתה ח"כ אורלי פרומן, וציין כי מדובר בעוד סוגיה הנובעת מהעדר ממשלה וסדר תקציבי, וציין כי יפעל בסוגי: "אין כתובת לכל הנושאים האלה במצב במדינה, אגף התקציבים עושה כרצונו, הבוקר התבשרתי שהעברות היחידות שהגיעו הן שלושה קיצוצים".

ביזנעס

שתף כתבה זו