בית חולים | צילום: דוד כהן, פלאש 90

שתהיו בריאים וחזקים. 101.2 מיליארד ₪ הוצאנו – ממשלת ישראל ואזרחי מדינת ישראל – על בריאות בשנת 2018. מדובר בעלייה של 4.3% לעומת שנת 2017, כאשר ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, עלתה ב-2.3%. זהו סכום השווה ל-7.6% מהתמ"ג.

בדו"ח ההוצאה הלאומית לבריאות של הלמ"ס, מציינים כי 24% מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו על ידי מס בריאות, ו-40% מומנו מתקציב המדינה. מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים. יתר הסכומים שולמו באופן פרטי על ידי ביטוחים משלימים, שר"פ וקליניקות.

בהשוואה למדינות OECD, אחוז המימון הציבורי בישראל מההוצאה (64%), נמוך מהממוצע שם העומד על 74%. אולם מדינת ישראל משתווה לשוויץ בנושא זה. לעומת זאת בנורבגיה אחוז המימון הציבורי הוא הגבוה ביותר ועומד על 86% מההוצאה השוטפת לבריאות.

השוואה נוספת למדינות ה-OECD מראה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל לשנת 2018 (7.4%) היה נמוך מאשר הממוצע ההוצאה השוטפת לבריאות במדינות ה-OECD העומד על 8.8%. ומול ארה"ב שהוציאה 16.9% מהתמ"ג שלה.

נתון זה אולי ישמח לכם את הארנק ועלול לגרום לכם להפסיק לחלום על אמריקה. בהתחשב בעובדה שהתמ"ג שם הרבה יותר גבוה מישראל, נציין במספרים מוחלטים לנפש. כך בעוד בישראל עלות ההוצאה הלאומית לנפש, עומדת על פחות מ-3,000 דולרים, בארה"ב מוציאים לנפש סך של כ-10,000 דולרים לשנה.

למרות זאת, מערכת הבריאות הציבורית בישראל, נחשבת הרבה יותר טובה מהאמריקאית במדדי האיכות. לטענת מומחי כלכלת בריאות, 'הומלס' בישראל מקבל שירותי בריאות, שבארה"ב יוכל להרשות לעצמו רק מי שמשתכר מעל 100 אלף דולרים בשנה.

יחד עם זאת, אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל, היה גבוה יותר מב-10 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקייה ובלוקסמבורג (5%-4%).

בשנת 2018 שילמנו על תרופות ושירותים רפואיים, כגון: רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים, סכום השווה ל-21% מההוצאה. 13% נוספים מההוצאה הלאומית לבריאות הם הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי – משקי בית ואחרים הסתכם ב-34% בשנת 2018.

מדוח הלמ"ס על הוצאות הבריאות, עולה כי אמון התושבים בביטוחים המשלימים של קופות החולים בירידה. ההוצאות על ביטוחים משלימים אלו ירדו בשנת 2018 ב-2.6%, זאת לצד עליה בהוצאות על ביטוחים פרטיים, שעלו ב-10.3%. בהקשר זה מציינים בלמ"ס כי ביטוחי הבריאות הפרטיים, כוללים ביטוחי הוצאות רפואיות, מחלות קשות, שיניים, עובדים זרים, ביטוח חו"ל ואחר. כמו כן, בביטוחים אלו נכללים הן ביטוחי פרט והן ביטוח קבוצתי.

אספקת שירותי הבריאות במדינת ישראל, מתחלקת בין קופות החולים שסיפקו 34% משירותי הבריאות; 'יצרני שוק' הכוללים בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים שסיפקו 56% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת  2018; מוסדות רפואיים ממשלתיים כדוגמת בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות, סיפקו רק 6% מההוצאה הלאומית לבריאות. יתר ארבעת האחוזים הנותרים סופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח כגון: מגן דוד אדום וארגוני ההצלה.

מסתקרנים על מה יצא הכסף? ההוצאה על שירותי בתי החולים ומחקר הסתכמה ב-35% מסך כל ההוצאה השוטפת לבריאות. עוד 44% יצאו על שירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת. רפואת שיניים 8%, רופאים פרטיים 5%. ואילו 4% בלבד הוצאנו אנחנו על תרופות וציוד רפואי בדומה לשנים הקודמות. בפעם הבאה שאתם מתלוננים על יוקר התרופות או המשחות בבית המרקחת, תזכרו שמדובר בסך הכל בארבעה אחוזים מכלל ההוצאה על הבריאות במדינת ישראל.

בלמ"ס מציינים כי החישוב במונחי שווי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. יחד עם זאת, בהשוואה הבין-לאומית, אין מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד'. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.

למען סבר את האוזן, נזכיר את עובדת היות מדינת ישראל, עדיין, מדינה צעירה הצורכת הרבה פחות מאוכלוסיות זקנות, שההוצאה עליהן בדרך כלל הרבה יותר גבוהה, כמות השירותים שאנו יכולים לרכוש עבור האוכלוסייה הצעירה שלנו בסכום הזה, גבוהה בהרבה מהמדינות המזדקנות.

סביר להניח שככל שהאוכלוסייה כאן תזדקן ותוחלת החיים תעלה, ניאלץ להגביה את סכום ההשקעה, או חלילה, לרדת באיכות.

ביזנעס