אפליקציות התשלומים של הבנקים יוגבלו ולא יוכלו לפעול בתוך בתי עסק, אך זאת רק למשך שלוש שנים. כך קבע היום בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, במטרה ליצור "הגנת ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי - ובעיקר לשתיים שבעקבות רפורמת שטרום הפכו מוקדם יותר השנה לחברות עצמאיות שאינן בבעלות הפועלים ולאומי - ולגופים חוץ בנקאיים.

על פי הכרעת בנק ישראל, בשנים 2019 עד 2021 תוגבל הפעילות של כל אחד מהבנקים בתחום אפליקציות התשלום בקרב עסקים - כלומר רק לגבי הפעילות בבתי עסק ולא בקרב הציבור הרחב ובין אנשים פרטיים. הגבלה זו תהיה עד לסך של 2 מיליארד שקל במחזורי עסקאות מצרפיים בעסקאות תשלומים של בתי עסק בשנת 2019, כאשר ב-2020 הרף המקסימלי יועלה לרמה של 2.5 מיליארד שקל, כשב-2021 המגבלה הענפית תעמוד על 3 מיליארד שקל, בהתאמה.

לפיכך, הבנקים, שכיום מגלגלים באמצעות האפליקציות שלהם מחזור כולל של עסקאות שנאמד בכ-1.6 מיליארד שקל, יורשו להגדיל את הנתח שוק שלהם במידה ניכרת ביחס למצבם כיום, הגם שהבנקים עדיין לא יורשו לתרגם את כוחם המלא מול בתי העסק.

"מדובר בהיקף מצומצם מאוד ביחס לאמצעי התשלום הקיימים בשוק (לשם השוואה, מחזור הפעילות של חברות כרטיסי האשראי מסתכם בלמעלה מ-300 מיליארד שקל בשנה, מזה כ-20% בגין עסקים קטנים)", ציינו בבנק ישראל.

עם זאת בבנק המרכזי, שאחראי על מערכת התשלומים בישראל, ציינו כי ההגבלה מוגבלת בזמן מאחר והבנק המרכזי מעוניין "לתמוך בהגברת התחרות בתחום התשלומים והאשראי לעסקים קטנים בטווח הבינוני והארוך", כאשר מבחינתם "המתווה גם מבטיח המשך חדשנות בתחום התשלומים, לטובת הלקוחות והעסקים". לפיכך, החל משנת 2021 "מגבלת רף הפעילות לא תחול על עסקים שמתבצע בהם תשלום על בסיס תקן בינלאומי לביצוע עסקאות חכמות (תקן EMV)", כדברי החלטת בנק ישראל.

ההחלטה של בנק ישראל נוגעת לפנייה שנעשתה על ידי שלושת הבנקים שמפעילים אפליקציות שכאלו , שפנו בבקשה להרחיב את הפעילות של האפליקציות גם לתשלום בבתי עסק (P2B- person to business), "בקנה אחד עם המגמות בעולם", כדברי הבנק המרכזי.

ואולם, בבנק המרכזי קבעו כי עלה חשש שהאפליקציות הבנקאיות ישתלטו על שוק התשלומים בטווח הקצר", ועל כן, "לאחר בחינת הנושא תוך דיונים שנערכו בין בנק ישראל לבין אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות התחרות, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והשחקנים הרלוונטיים בשוק התשלומים", כמו גם "בראיה רחבה של כל עולם התשלומים העתידי והתשתיות הנדרשות לקידום עולם התשלומים", הוסכם שהבנקים יפעלו בתחום התשלומים בבתי עסק בצורה מוגבלת בשלוש השנים הקרובות.

בהקשר זה ציינו בבנק ישראל כי "חסימת האפשרות לבנקים לפעול בתחום התשלומים לבתי העסק, עלולה לפגוע בצרכנים ובבתי העסק, שכן עיכוב בקידום אמצעי תשלום חדשניים יגדיל את הפיגור של

המשק הישראלי בהשוואה לעולם בהכנסת אמצעי תשלום חדשניים, המשפרים את רווחת הצרכן, ועלול לפגוע בהוזלת העלויות לבתי העסק בטווח הקצר".

בכל מקרה, בבנק ישראל מדגישים כי "חברות כרטיסי האשראי יוכלו לפעול באפליקציות תשלום לבתי העסק, ככל שיפתחו אפליקציות כאמור או תוך שיתוף פעולה עם גופים חוץ בנקאיים, על בסיס כרטיסי האשראי ללא מגבלות על היקף הפעילות".

מציאות חדשה ונוסקת, שהחלה רק ב-2016

שירותי התשלומים שהקימו הבנקים הפועלים ולאומי ושבנק דיסקונט רכש, מאפשרות לציבור הלקוחות הפרטיים (של כל הבנקים) לבצע תשלומים ביניהם באמצעות אפליקציות ה- bit של בנק הפועלים, ה- pepper PAY של בנק לאומי, וה- PayBox של בנק דיסקונט. עולם שירותי התשלום בין אנשים פרטיים (P2P, כלומר person to person) של הבנקים החל בשלהי 2016, אז בנק הפועלים הוציא לדרך את הביט. בתחילת השנה העוקבת, חודשים ספורים לאחר הפועלים, בנק לאומי הוציא את אפליקציית התשלומים שלו, הפפר פיי. האחרון שנכנס לתחום היה בנק דיסקונט, עדיין במהלך 2017, לאחר שרכש רישיון בלעדי להפעלת האפליקציה בישראל של הסטארט אפ PayBox שהוקם כשלוש שנים קודם.

שלוש האפליקציות עובדות באמצעות כרטיסי אשראי, כשכיום הן משמשות בעיקר את הציבור הרחב בעסקאות בין פרטיים. למעשה, המודל העסקי שהביא את הבנקים לפתח את האפליקציות התבסס על כך שבהמשך תתאפשר הרחבת אמצעי התשלום גם לתשלום לעסקים. כך, לאחרונה התקשרו הבנקים עם יותר ויותר חברות, למטרות ביצוע תשלומים ללקוחות הפרטיים, בציפייה שבנק ישראל ישחרר להם את הרסן. אגב, לא מן הנמנע שבעתיד הרחוק הבנקים יפעלו כך שהאפליקציות לא יצטרכו כרטיסי אשראי כשהעברת הכספים בהן תיעשה דרך סליקה בין בנקאית.

בכל אופן, מדובר עדיין בפעילות צעירה שמהווה שבריר של פחות מאחוז מסך הכספים שעוברים בעסקאות שנעשות באמצעות כרטיסי האשראי בישראל הגם שהן כבר הורדו למכשירי הסלולר של מיליוני ישראלים. בבנק ישראל מציינים בהקשר זה כי "השימוש באפליקציות הללו גדל במהירות וניכר שהלקוחות מרוצים מהחדשנות והנוחות שגלומות באפליקציות".

עם זאת, ישראל מציינים היום כי אם וככל ש"יחולו שינויים מהותיים בשוק, כגון, הטמעת תקן EMV במסופים בבתי העסק, הסדרת פעילותם של גופים חוץ בנקאיים בתחום שירותי יזום פעולות תשלום, מתן גישה לגופים חוץ בנקאיים למס"ב, לרבות לשירות תשלום מיידי, תבחן מחדש נחיצות המגבלות על פעילות האפליקציות הבנקאיות". נציין כי בעולם כבר נהוג השימוש בטכנולוגיות מתקדמות מכפי שנהוג בישראל, שעדיין מפגרת ביחס לעולם במערכות התשלומים של הציבור הרחב.

אולם, "כיום חברות כרטיסי האשראי מוגבלות מבחינת אפשרות הגישה שלהן למערכת התשלומים במס"ב או ישירות לחשבונות הלקוחות, בשונה מהבנקים", כפי שמציינים גם בבנק ישראל. על כן הבנק המרכזי אומר כי יפעל "על מנת שתתאפשר גישה למס"ב לגופים חוץ בנקאיים כך שיוכלו להתחרות בגופים הבנקאיים במתן שירותי התשלום", ושעד שדבר זה יקרה "האפליקציות הבנקאיות לתשלום בבתי עסק לא יפעלו על בסיס שירות תשלום מיידי".

על רקע זה מסר היום נגיד בנק ישראל ירון, כי "אנו רואים חשיבות רבה בהתפתחות שוק התשלומים בישראל, ופועלים בראיה רחבה כדי לוודא שהתשתיות של השוק (כגון תשתית ה- EMV, תשתית תשלומים מהירים לכלל השחקנים הפועלים בתחום) יפותחו ויאפשרו שוק חדשני ותחרותי, שבו יהיו מגוון רחב של שחקנים בין אם מקומיים ובין אם זרים".

עוד נמסר מטעמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כי "שוק התשלומים משתנה במהירות וימשיך להשתנות בשנים הקרובות, ויותר ויותר תשלומים יבוצעו באמצעות אפליקציות. מספר משקי הבית והעוסקים הזעירים שעושים שימוש באפליקציות התשלום השונות, תוך שביעות רצון גבוהה, הולך וגדל. הגבלת היקף השימוש באפליקציות עבור תשלום בבתי עסק בטווח הקצר תאפשר לחברות כרטיסי האשראי ולמתחרים נוספים בשוק, כולל שחקנים זרים שירצו בכך, להיערך ולהקים אפליקציות משלהן או ארנקים דיגיטליים, להיכנס לתחום האפליקציות ולפעול להגברת התחרות לטובת משקי הבית והעסקים הקטנים".

גלובס