מבזקים

בנק ישראל אופטימי מדי: "ידיו כבולות"

התחזית שסיפק בנק ישראל לגבי התוואי של הריבית בהמשך הפתיע את הכלכלנים בשוק • פסגות: "בתקופה בה הפד וה-ECB מתחילים בתהליך של הרחבה מוניטארית, לבנק ישראל יהיה מאוד קשה להעלות את הריבית בישראל"

כלכלי8.7.2019 | 20:10

יונתן זינדל, פלאש 90

בנק ישראל הצליח להפתיע את השוק. אמנם הריבית לחודש יולי נותרה ללא שינוי, אך התוואי להמשך השנה ולשנה הבאה שסיפק בנק ישראל היה אגרסיבי מהצפוי.

בניגוד לרמזים של הבנקים המרכזיים בעולם, בבנק ישראל צופים העלאת הריבית בפעם אחת השנה ובפעמיים נוספות בשנת 2020.

בנק ישראל שב והדגיש כי האינפלציה מתקרבת לאמצע היעד, ולראשונה מאז שנת 2013 הגיעה לרמה של 1.5%. עם זאת, בבנק ישראל מציינים גם בהודעה זו את שער החליפין כגורם שצפוי לעכב את הגעת האינפלציה למרכז היעד.

"באופן מפתיע, מוסיפים לצפות כלכלני בנק ישראל העלאת ריבית אחת השנה (ברבעון השלישי), ושתי העלאות נוספות ב-2020. אמנם, הנגיד חזר והדגיש בדבריו כי לא מדובר בתחזית של חברי הוועדה, אולם, בכל מקרה, מדובר בתחזית מפתיעה למדי", אמרה נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט. "עם זאת, סייג הנגיד ואמר, כי התחזית מתבססת על מספר רב של פרמטרים, שאי הודאות לגביהם גבוהה במיוחד בעת הזו. מנגד, ציין הנגיד את המדיניות המוניטרית העולמית, שמהווה פקטור, אולם, לא מתורגמת באופן ישיר למדיניות בישראל. נציין, כי שוק ההון מתמחר הסתברות נמוכה מאד להעלאת ריבית עד סוף השנה, וצופה ריבית של 0.35% בעוד שנה.

"באופן כללי, סוגיית אי הודאות הגלובלית והמקומית הודגשה מספר רב של פעמים בדברי הנגיד. וכתוצאה, לדבריו, ניתן יהיה להמשיך לקיים מדיניות מוניטרית מרחיבה למשך זמן יותר ממושך, על-מנת להשיג היעדים. אנו מתקשים למצוא הלימה בין התחזית ה"ניצית" של חטיבת המחקר לבין המסרים שעולים מדברי הנגיד. בנוסף, איננו רואים העלאת ריבית במהלך 2019, במיוחד על רקע ההתפתחויות בעולם", הוסיפה שמיר.

לדברי אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: "ההודעה הצליחה להפתיע במיוחד לאור הסביבה העולמית המתהווה. מצד אחד, בנק ישראל שם דגש על סביבת האינפלציה המקומית שנמצאת בעליה ומציין כי שוק העבודה ההדוק צפוי להמשיך ולתמוך בעליות שכר שבסופו של דבר גם יבואו לידי ביטוי בסביבת אינפלציה גבוהה יותר. בנוסף, מציין בנק ישראל כי המשק ממשיך לצמוח בקרבת הפוטנציאל שלו. מצד שני, בבנק ישראל מכירים בשינוי הכיוון של הבנקים המרכזיים בעולם על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית העולמית והירידה באינפלציה בעולם המפותח.

"לאור ההתמתנות בתמונת הפעילות העולמית, ציפינו כי התפתחות זו תבוא לידי ביטוי בתחזיות חטיבת המחקר במתווה עליית ריבית מתון יותר", המשיך גרינפלד. "להערכתנו, 44 וזאת למרות העלייה המסתמנת בסביבת האינפלציה. בנק ישראל נמצא בסיטואציה בעייתית - מצד אחד הסביבה המקומית תומכת בריבית גבוהה יותר אך ההתפתחויות העולמיות צפויות להכביד על הסביבה המקומית.

"בנק ישראל מציין בכל פעם כי הסיכון המרכזי להגעת האינפלציה אל היעד הוא ייסוף של השקל. בתרחיש בו בנק ישראל מעלה ריבית בזמן שבעולם מפחיתים ריבית, ההסתברות להתממשות סיכון זה היא מאוד גבוהה. לכן, נראה כי ידיו של בנק ישראל כבולות - הריבית תיוותר ללא שינוי בטווח הזמן הנראה לעין כאשר כלי העבודה המרכזי של הועדה המוניטארית בזמן הקרוב יהיה בעיקר דרך התערבות בשוק המט"ח במידת הצורך", אמר גרינפלד.

גלובס

שתף כתבה זו