שקיות חלב של 'תנובה' | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הסכם פשרה של תביעה ייצוגית נגד תנובה יכול לחסוך כסף רב באלפי בתים בישראל. מוצרי חלב נתפשים כאחד מאבות המזון והם משמשים בסיס לארוחת ערב ובוקר. אולם לחלב ותוצרתו ישנה גם תכונה נוספת, הם נוטים להסתתר במקרר ולהתגלות בדיוק יום לאחר התאריך הנקוב עליהם, ולייצר דילמה: האם ניתן להשתמש כעת במוצר או שמא יש להשליכו מיד לפח האשפה הקרוב.

מפשרה בתביעה ייצוגית נגד 'תנובה', שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים עולה כי ייתכן ואין כל סיבה לזרוק את המוצר בלי לבדוק את טיבו. מהתביעה עולה – כך דיווח 'ממון' של 'ידיעות אחרונות' – כי 'תנובה' נותנת תוקף קצר מדי למוצריה היות והיא מסמנת אותם בסימון 'לשימוש עד' – המיועד לפי התקן לסימון מזון ארוז מראש למוצרים רגישים מאוד, במקום בסימון 'עדיף להשתמש לפני', המיועד למוצרים שאינם רגישים לקלקול. בכך היא גורמת לצרכנים להשליך מוצרי חלב בחלוף התאריך שסומן עליהם, מטעה אותם ומסיבה להם נזק כספי.

בהסכם הפשרה הכפוף לאישור ביהמ"ש וכן משרד הבריאות, התחייבה תנובה לשנות את הנוסח ברוב מוצרי החלב מתוצרתה – למעט גבינות מלוחות וחמאה, שבהן קיים תקן ספציפי – ל'עדיף להשתמש לפני', המקל יותר בהבנה כי אפשר לצרוך את המוצר גם לאחר התאריך הנקוב, במקום הנוסח המחמיר 'לשימוש עד' המתברר כמאיים יותר. 

בנוסף התחייבה תנובה להוסיף למשך שנה הסבר על קרטונים של ליטר חלב 3%, שבו יצוין: 'בדקו את עצמכם – מוצר חלב סגור המסומן 'עדיף להשתמש לפני' עשוי להיות ראוי לצריכה גם אחרי התאריך, אולם איכותו עלולה להיפגע'. ההסבר יופיע במשך 4 חודשים, ייעלם למשך 4 חודשים ויופיע שוב ל-4 נוספים.

ב'ידיעות', ניסו לעשות סדר בנוסחים השונים של סימון תאריכי תפוגה על מוצרים – כמו 'תאריך אחרון לשימוש', 'לשימוש עד' או 'עדיף להשתמש לפני' – המבלבלים את הצרכנים, ופנו למשרד הבריאות לקבלת הסברים נאותים, אולם שם בחרו שלא להגיב ובינתיים האזרחים מגיעים שוב ושוב למצב של השלכת מזון טוב לאכילה, או חשש מיותר מנזק בריאותי בעת צריכת מוצר שהתאריך הנקוב עליו עבר.

ממחקר שנערך על ידי לקט ישראל ו-BDO עולה, כי חצי מהמזון שמשפחות בישראל משליכות עדיין ראוי למאכל. בשנת 2018, משק בית ממוצע השליך לפח מזון בשווי כ-3,200 שקל מסיבות שונות, בהן תוקף המוצרים. עלות אובדן המזון הביתי בסיכום שנתי מגיע עד ל-7.9 מיליארד שקל, כ-0.6 מיליארד ממנו מגיעים מחלב ומוצריו.

בתנובה טענו להגנתם במשפט, כי מכיוון שהתקנים החלים על סוגים ספציפיים של מוצרי חלב מחייבים לסמן 'לשימוש עד', בנוסף לתחושות שעלולות להיגרם מצריכת מוצרי חלב שעברו קלקול מיקרוביאלי, הוחלט – מתוך זהירות ואחריות – לסמן על מוצרי החלב את הנוסח המחמיר 'לשימוש עד', ואין זו הפרה של תקן הסימון, או כוונה להגיע לרווח כספי כלשהו.

כעת הוחלט שתנובה תשנה כאמור את הנוסח, החל משנה אחרי שהפשרה תאושר, אולם השינוי לא יחול במוצרי חלב שעליהם חלים תקנים ספציפיים הקובעים הוראה אחרת לגבי נוסח הסימון, כולל גבינות מלוחות וחמאה. אם הפשרה תאושר, עשויות להיות לה השלכות לגבי מחלבות נוספות. באחת מהן הדגישו בפני 'ידיעות אחרונות': "אנחנו לא מסמנים תוקף קצר מדי כדי למכור יותר – להפך. הסיבה לכך שמעבירים את החלב פסטור ופסטור על, היא כדי להאריך את חיי המדף שלו".

בתנובה בחרו שלא להגיב ל'ידיעות' אך שם צוטט גורם במשרד הבריאות שאמר: "הנוסח המופיע לפני תאריך התוקף תלוי בסוג מוצר החלב, ולאיזה סעיף בתקן הוא מתאים. החברות הן שאחראיות על קביעת משך התוקף של המוצר, מהיבטים איכותיים ובטיחותיים. ברור שיום אחרי תאריך התוקף המוצר לא יהיה מקולקל, אבל היצרן לוקח שיקולי זהירות, שכן חלק מהמוצרים מושפעים משרשרת האספקה ותנאי האחסון בבית".

ביזנעס