ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי | צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90

דו"ח חריף נגד עיריית אשדוד והעומדים בראשה, משרד התחבורה ומשרד האוצר – עוסק בתכנית ארצית שהייתה אמורה להפוך מודל לחיקוי באמצעות שדרוג התחבורה הציבורית בעיר. התכנית זכתה לתקצובים רבים אך בפועל, התכניות לא בוצעו במלואן, או שבוצעו באופן שכלל הנראה מהדו"ח היה הנוח יותר לעירייה.

לפי תסקיר המבקר, בשנת 2011 פרסמו משרד התחבורה ומשרד האוצר קול קורא "לבחירת רשות מקומית שתשמש עיר מודל למערכת תחבורה בת-קיימא", ובו הן נדרשו להציג תוכנית שתציע ותיישם תפיסה כוללת לפיתוח תחבורתי בר קיימה. העיר שתוכניתה תיבחר תזכה למימון מהממשלה לביצוע העבודות הנדרשות ליישומה.

עיריית אשדוד נבחרה מבין 17 רשויות שנענו לקול קורא. מטרת התוכנית שהגישה עיריית אשדוד הייתה להביא לידי שיפור משמעותי בתשתיות התחבורה הציבורית בעיר, על ידי יצירת צירי העדפה לתחבורה ציבורית ותשתיות להולכי רגל, ושילובם של אמצעים נוספים, כמו אופניים ואופניים חשמליים, ופרויקטים נוספים לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית ותחבורה מקיימת ולצמצום השימוש ברכב פרטי.

בינואר 2014 חתמו משרד התחבורה, בשם ממשלת ישראל, ועיריית אשדוד על הסכם התקשרות לביצוע הפרויקט על פי הצעת העירייה. בהסכם נקבע כי ועדת המכרזים הבין-משרדית שבחנה את ההצעות שהוגשו במענה על הקול הקורא תמנה ועדת היגוי שתפקח על יישום הפרויקט ותסייע לקדמו.

ההצעה שעיריית אשדוד התחייבה עליה כללה ביצוע מרכיבים רבים בתקציב של כ-220 מיליון ש"ח שהממשלה הקצתה לטובת הפרויקט. בהמשך תפחה עלות הפרויקט לסכום של כ-291 מיליון ש"ח, ומרכיבים רבים ומרכזיים שנכללו בהצעה המקורית הוסרו.

לפי דברי המבקר, במועד סיום הביקורת טרם בוצעו מרכיבים רבים שנותרו בתוכנית לאחר צמצום הפרויקט, ולא היה בידי העירייה אומדן מפורט בנוגע ליתרת הכספים שהוצאתם נדרשת לביצוע יתרת מרכיבי הפרויקט שטרם בוצעו ולוחות זמנים עדכניים להשלמת ביצועם.

הביקורת בוצעה בחודשים מאי-אוקטובר 2018, בעיריית אשדוד ובמשרדי התחבורה והאוצר. "יודגש כי דוח זה הועבר להתייחסותו של משרד התחבורה כמקובל, אך למרות מספר תזכורות הוא לא העביר את התייחסותו עד מועד סיום הכנת הדוח".

בין הליקויים העיקריים מופיע כי תהליך קבלת ההחלטות בעירייה להגשת ההצעה, בוצע כך שהעירייה התקשרה בהסכם עם יועץ להכנת הצעה במענה על הקול הקורא וקבעה את מועד תחילתו כחודש לפני אישור מועצת העירייה להשתתף בקול הקורא. העירייה לא מסרה לעיונם של כל חברי מועצת העירייה את הצעת העירייה המפורטת, על כל מרכיביה, וחברי המועצה אישרו את ההצעה ברוב קולות מבלי שזו הוצגה להם באופן מפורט.

חברי המועצה שהצביעו בעד אישור ההצעה לא דרשו לקבל מידע בנושא, וממילא לא דנו בפרטי התוכנית ובהשלכותיה, כפי שנדרש לעשות בנוגע לתוכניות בהיקף שהוצע.

תהליך קבלת ההחלטות במשרדי התחבורה והאוצר: משרדי התחבורה והאוצר פעלו בניגוד לנהלים שהם עצמם קבעו ולא קיימו בדיקות מספיקות לבחינת סבירות עלות הפרויקט שהגישה העירייה ולבדיקת כדאיותו, בייחוד בדיקות היתכנות ובדיקות כלכליות. הם גם בחרו להעביר את ניהול הפרויקט וביצועו לעיריית אשדוד מבלי שבחנו את יכולותיה לנהל ולבצע הפרויקט שהציעה, זאת למרות שעיריית אשדוד אינה בעלת ניסיון בביצוע פרויקטים דומים.

כמו כן, מתחשיב שהכינה העירייה בנובמבר 2015 עלה, כי עלות הפרויקט שהיא הציעה, הייתה גבוהה יותר מפי שניים מסך התחשיב המקורי משנת 2012 בהצעה שהעירייה הגישה במענה על הקול הקורא – כ-525 מיליון ש"ח לעומת כ-227 מיליון ש"ח, ובפרמטרים מסוימים אף גבוהה מכך.

לדברי המבקר, הפער הניכר בהערכת עלות הפרויקט מצביע על כך שתחשיב העירייה לביסוס עלות הפרויקט שהגישה כמענה לקול קורא לא היה מבוסס דיו, ומשרדי התחבורה והאוצר וועדת המכרזים הבין-משרדית לא עמדו על החוסרים בתחשיב העירייה ולא דרשו ממנה הבהרות בנוגע לתחשיב זה, באופן הנדרש להיקף העבודה ומורכבותה. בהתנהלות משרדי התחבורה והאוצר נפלו פגמים מהותיים בכל הנוגע לבדיקת הצעתה של עיריית אשדוד ובחירתה בקול קורא.

חוסר תחשיב מראש

בין השיטין של הדו"ח עולה, כי בשל חוסר התקציב (למרות הגדלתו בנובמבר 2015 בכ-64 מיליון ש"ח (כלומר, לכ-291 מיליון ש"ח), נגרעו מהתכנית מרכיבים מרכזיים: כך למשל, הציר המזרחי (ציר העדפה לתחבורה ציבורית) שאורכו הוא חצי מאורך כל צירי ההעדפה לתחבורה ציבורית שנכללו בהצעת העירייה, ובו עוברת תחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית בהיקף נרחב (ונציין כי הציר המרחי הינו קרוב ביותר לשכונות החרדיות); שיקום מדרכות ברחבי העיר; מדיניות חניה בת קיימה; ופרויקט הגברת המודעות במפעלים, בעסקים ובמוסדות חינוך לשימוש בתחבורה ציבורית.

"משרדי התחבורה והאוצר, ועדת ההיגוי והעירייה לא ביצעו בדיקה מקיפה של התוכנית המצומצמת כדי להבטיח כי כספי הציבור ינוצלו באופן מיטבי, וכי הפרויקט במתכונתו המצומצמת עונה על מטרותיו. משרדי התחבורה והאוצר גם לא בדקו את האפשרות לבחון הצעות אחרות שהוגשו ועונות על דרישות הקול הקורא, אף שנודע להם, בטרם תחילת העבודות בפרויקט, כי הצעתה של עיריית אשדוד לקויה".

כן נכתב, כי, "…באופן זה, ספק אם ההצעה של עיריית אשדוד, במתכונתה הנוכחית, השונה באופן ניכר מההצעה המקורית שבגינה נבחרה העיר אשדוד, היא ההצעה הטובה ביותר ליישום פרויקט "עיר מודל לתחבורה בת קיימא" ", סוף ציטוט.

המלצות אישיות

נדלג על עוד אי סדרים רבים שהובאו בדו"ח, ונדגיש כי בדברי הסיכום כתבו במשרד המבקר, כי פרויקט התחבורה בת קיימה בעיר אשדוד נועד לשמש מודל לדוגמה לערים אחרות בארץ בכל הנוגע לבניית תשתיות תחבורתיות בנות קיימה ומודל לעירוניות מתחדשת בישראל. יעד העל של הפרויקט היה צמצום השימוש ברכב הפרטי בד בבד עם הגברת השימוש בתחבורה ציבורית ותחבורה מקיימת אחרת, כדי לשפר את רמת השירות לנוסעים ואת נגישות האוכלוסיות המוחלשות לתחבורה הציבורית, להקטין מפגעים סביבתיים ולשדרג את המרחב הציבורי. מימוש יעדי הפרויקט היה אמור להיעשות בין היתר באמצעות מתן עדיפות לתחבורה ציבורית, בניית תשתית שבילי אופניים, שדרוג התשתיות להולכי רגל והגברת השימוש בכלי תחבורה שאינם מזהמים.

אלא ש"הדו"ח מציג תמונה ולפיה הפרויקט במתכונתו הנוכחית אינו יכול לשמש מודל כפי שתכננו משרדי התחבורה והאוצר. הפרויקט שיצא לדרך לפני כשבע שנים לא הגיע לסיומו ואין צפי להשלמתו, תקציבו גדל ותכולתו שונתה וצומצמה באופן ניכר מבלי שנבחנה המשמעות של גריעת מרכיבים מרכזיים ממנו על השגת המטרות שעמדו בבסיסו.

"משרדי התחבורה והאוצר וועדת המכרזים הבין-משרדית בחרו בהצעת העיר אשדוד מבלי שביצעו בדיקות מספקות להצעה ולכדאיותה הכלכלית. נוסף על כך, משרדי התחבורה והאוצר וועדת ההיגוי קיבלו את החלטותיהם בכל הקשור לפרויקט מבלי שקיימו דיונים סדורים, מבלי שדנו בהשלכות השינויים על הפרויקט ועל השגת מטרותיו ובחינת חלופות להשלמתו ומבלי שניתנו נימוקים לקבלתן בחלק מהנושאים.

"החריגות הרבות בביצוע הפרויקט שנבעו גם מהתנהלות העירייה, הובילו לחריגה משמעותית בלוחות הזמנים ובתקציב, אך משרדי התחבורה והאוצר המשיכו להעביר לעירייה כספים, לא בחנו את אופן המשך ההתקשרות עמה ואופן השלמת הפרויקט ולא עשו שימוש בכלים שעמדו לרשותם להבאת הפרויקט למסלול תקין שיביא לסיומו תוך צמצום החריגות.

"התנהלותם של משרדי התחבורה והאוצר בקידום הפרויקט לא הלמה את חובתם לנהוג באחריות כמצופה מגופים המנהלים פרויקט בסדר גודל כספי של מאות מיליוני ש"ח.

"עיריית אשדוד שקיבלה את האחריות להקמת הפרויקט חרגה לאורך כל משך ביצועו מתנאי ההסכם עליו חתמה עם משרד התחבורה. העירייה נהגה בחוסר שקיפות, לא שיתפה פעולה באופן מלא עם משרד התחבורה וועדת ההיגוי, קיבלה החלטות חד צדדיות בנוגע לתכולת הפרויקט ובנוגע להקפאת ביצוע מרכיבים מרכזיים בו, הכל מבלי שקיימה הליכים סדורים לבחינת השינויים שעשתה והשלכותיהם ומבלי שקיימה דיונים במועצת העירייה".

וכאן מגיעות ההמלצות האישיות: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותם של ראש העירייה (יחיאל לסרי. ח"ב) ומנכ"ל העירייה (אילן בן עדי. ח"ב) בכל הנוגע לקידום הפרויקט, ובמיוחד בנושא עמידה בהתחייבויותיה על פי ההסכם עם משרד התחבורה, התנהלות שלא הייתה שקופה כלפי חברי המועצה, משרדי התחבורה והאוצר והציבור ועלולה לפגוע בתקציב העירייה, בעקרונות היעילות והחיסכון ובאמון הציבור במערכת השלטונית.

"על העירייה להקפיד ולקיים הליכי קבלת החלטות תקינים ושקופים ולפעול על פי החלטותיהם של ועדת ההיגוי ושל משרדי התחבורה והאוצר ובשיתוף פעולה מלא איתם כדי להביא לידי סיום הפרויקט והשגת מטרותיו. על העירייה ועל משרדי התחבורה והאוצר לתקן את הליקויים שפורטו בדוח וללמוד מהם לצורך ביצוע פרויקטים עתידיים. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שהפרויקט בעיר אשדוד נועד לשמש גם מודל לדוגמה לערים אחרות בארץ".

נציין כי במספר כלי תקשורת פורסמה טענת גורמים בעירייה כי לא ניתנה להם אפשרות להגיב לדו"ח באופן מסודר.

ביזנעס