בית המשפט המחוזי מרכז (השופט בורנשטין) קיבל את עמדת הפרקליטות ודחה את ערעור המס שהגיש נועם קופל נגד פקיד שומה רחובות ברשות המסים, שיוצג על ידי פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), וקבע כי רווחי המערער בביטקוין ימוסו במס רווח הון, כך שהמערער ישלם כ-3 מיליון ש"ח. כמו-כן חויב המערער בהוצאות בסך 30,000 ש"ח.

הערעור עסק באופן שבו יש לסווג את הביטקוין לצורכי מס- האם ניתן להגדיר את הביטקוין כ"מטבע" וכ"מטבע חוץ".

רשות המסים, באמצעות עורכות הדין גלית פואה ושירה ויזל-גלצור מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי),  טענה כי הביטקוין אינו מטבע וממילא אינו "מטבע חוץ" אלא יש לראותו כ"נכס", כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, ולפיכך הרווחים ממכירתו מהווים רווחי הון החייבים במס ריווח הון. לעמדת רשות המיסים, הביטקוין אינו "הילך חוקי" במדינה כלשהי וממילא לא ניתן להתייחס אליו כ"מטבע" או כ"מטבע חוץ" וזאת לאור הגדרת "מטבע חוץ" בחוק בנק ישראל. כן טענה רשות המיסים כי לא ניתן להתייחס אל הביטקוין כ"מטבע" מבחינה חשבונאית ואף מבחינה כלכלית.

המערער טען כי יש לסווג את הביטקוין כ"מטבע חוץ" וכי רווחיו הם בבחינת הפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק ולפיכך פטורים ממס. לטענת המערער אין בסיס לעמדת רשות המיסים כי הביטקוין אינו "הילך חוקי" ולפיכך אינו "מטבע חוץ" שכן הגדרה זו נוגעת רק למטבעות ושטרות ואינה רלוונטית למטבע המהווה רשומה דיגיטלית.

בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים לפיה יש לאמץ את הגדרת "מטבע" בחוק בנק ישראל לפיה נדרש כי יהיה למטבע ביטוי פיזי-מוחשי כלשהו.

בית המשפט קבע כי לא הוכח כי הביטקוין מהווה "הילך חוקי" במדינה כלשהי. העובדה שהביטקוין אינו "הילך חוקי" בשום מדינה אין פירושה כי הביטקוין נחשב כאמצעי תשלום בלתי חוקי והביטקוין אכן משמש ככזה במדינות רבות, לרבות בישראל. עם זאת, הביטקוין אינו מהווה אלטרנטיבה אמיתית לכסף, בין היתר, משום שהביטקוין מעמיד את הציבור בפני סיכונים רבים, כפי שעולה גם מעמדות שפורסמו על ידי גורמים רשמיים באירופה.

בית המשפט דחה גם את טענת המערער לפיה יש לבחון את השאלה מהו "מטבע" על פי ההגדרה בחוק בנק ישראל אלא לפי המשמעות המקובלת של מונח זה בחיי היום יום.

בית המשפט קבע כי הביטקוין אינו מטבע גם במובן הכלכלי, בראש ובראשונה משום שלמרות השימוש הנעשה בביטקוין, קשה מאד לומר כי הוא נהנה מהאמון שלו זוכים מטבעות המהווים הילך חוקי במדינות השונות. אמון הציבור מבוסס על קיומו של בנק מרכזי המתערב במסחר על מנת למנוע תנודתיות גבוהה מדי בשער החליפין באופן העלול להעמיד את הציבור בפני סיכון פיננסי משמעותי.

עוד קבע בית המשפט כי הביטקוין אינו ממלא איזו מהפונקציות המקובלות בעולם הכלכלה הנדרשות לצורך הגדרתו כ"כסף" או "מטבע". בין השאר לא הוכח כי הוא משמש כאמצעי חליפין להעברת ערך עבור סחורות, אינו משמש כאוגר ערך ואינו משמש כיחידת חישוב ערך.

המערער צירף רשימה הכוללת כ-200 עסקים בישראל המקבלים, לכאורה, ביטקוין כאמצעי תשלום. אולם במהלך ניהול ההליך התברר כי רשימה זו אינה משקפת את השימוש בפועל ומדובר בכמות זניחה. לא עלה בידי המערער להוכיח אף את נתוני השימוש בביטקוין ברחבי העולם.

לכך יש להוסיף את השימוש הנרחב הנעשה בביטקוין לצרכי הימורים כאשר הרוב המכריע של 100 הכתובות בהם נעשה עיקר השימוש בביטקוין שייכות לאתרי הימורים. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהשימוש המשמעותי הנעשה בביטקוין לצרכים עבריינים, ובכלל זאת ברשת ה-Darknet, בה נסחרים מוצרים בלתי חוקיים שונים, כמו נשק וסמים, לאור העובדה שהביטקוין מאפשר אנונימיות יחסית.

על כל האמור, הוסיף בית המשפט כי על פני הדברים הפטור ממס הקבוע בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה לא נועד לחול על רווחים הנובעים מעליית ערכו של הביטקוין.

בית המשפט מוסיף כי מסקנתו בפסק הדין הינה לעת הזו וכי לא מן הנמנע כי בבוא היום יחול מפנה שיביא לכך כי הביטקוין יהפוך ל'מטבע'.

ביזנעס