כרטיסי הרב קו שמלווים אותנו כבר 11 שנה ברציפות השתלטו כליל על חיי התחבורה הציבורית. נקודות הטענה נפרסות בכל רחוב שני בערים הגדולות והבינוניות וכבר קרב הזמן שבעלייה הבאה לאוטובוס הנהג יישב בתוך תא זכוכית אטום מוצף במוזיקה טובה וינהג כל הדרך בלי להוריד שתי ידיים מההגה.

והאזרחים? הם ימשיכו להוציא את העצבים שלהם על מכשיר תיקוף שלא מבדיל בין כרטיס חופשי יומי לבין ערך צבור, או שסתם פתאום נגמר הכסף בכרטיס והם מוצאים את עצמם יורדים מהאוטובוס להטעין את הכרטיס או חוטפים דו"ח מלא מפקח שהזדמן למקום.

עד כמה אנחנו לא מרוצים מכרטיס הרב קו הירוק שמעטר את ארנק הכרטיסים שלנו? על פי מחקר בינלאומי רחב היקף שערכה חברת Visa בשיתוף אוניברסיטת סטנפורד, שבחן בין השאר את הרגלי השימוש והביקוש בתחבורה ציבורית ופרטית, עולה כי מתוך כ-500 נשאלים מישראל, רק 20.8% מהנשאלים ענו שהם מרוצים מהשימוש בכרטיס הרב-קו.

במחקר הענק השתתפו יותר מ-19,000 אנשים מ-19 מדינות בהם: ארגנטינה (בואנוס איירס, קורדובה), אוסטרליה (סידני, מלבורן), ברזיל (ריו דה ז׳נירו, סאו פאולו), קנדה (טורונטו, מונטריאול), סין (שנחאי, בייג׳ינג), מצרים (קהיר, אלכסנדריה), צרפת (פריז, מרסיי), גרמניה (ברלין, המבורג), הודו (מומבאי, דלהי), יפן (טוקיו, אוסקה), מקסיקו (מקסיקו סיטי, גוודלחרה), פולין (ורשה, קרקוב), רוסיה (מוסקווה, סנקט פטרבורג), דרום אפריקה (קייפטאון, יוהנסבורג), שוודיה (שטוקהולם, גטבורג), דרום קוריאה (סיאול, בוסאן), איחוד האמירויות הערביות (דובאי, אבו דאבי), בריטניה (לונדון, בירמינגהם), ארה״ב (ניו יורק, לוס אנג׳לס).

בישראל, התמקדו שאלות הסקר, שנערך על ידי המכון לגיאוקרטוגרפיה, גם בתפיסת הציבור את יתרונות וחסרונות השימוש בכרטיס הרב-קו, כאמצעי התשלום היחיד בעולם התחבורה הציבורי בישראל.

מסקנות המחקר שבדק את התפקיד החשוב של תשלומים ותשתית דיגיטלית בקידום צמיחה בת קיימא בתחומי התחבורה העלו כי השימוש ברכב בישראל מעט גבוה ביחס לאירופה. עבור 71.5% מהנשאלים בישראל הייתה המכונית הפרטית אמצעי התחבורה המוביל הן עבור נסיעה לעבודה והן לנסיעות לצרכים אישיים לעומת כ-60% באירופה, ואילו השימוש בתחבורה ציבורית בישראל הוא גבוה מאוד כ-85% מהאוכלוסייה משתמשת בתחבורה ציבורית על בסיס שבועי (52% באוטובוס, 24.7% ברכבת ו-8.3% ברכבת קלה) למטרות הגעה לעבודה ולמטרות בידור, לעומת רק כ-54% מהאוכלוסייה האירופאית למטרות בידור ו-44% בלבד למטרות הגעה לעבודה.

המחקר שמומן כאמור בידי חברת ויזה בדק גם את אמצעי התשלום 47% מהנשאלים האירופאים ציינו, כי הצורך לרכוש כרטיסים נפרדים לאמצעי תחבורה שונים הוא בעייתי. לעומתם, בישראל למעלה מ-50% ציינו כי הצורך בהטענת אמצעי התשלום מראש (הרב קו) הוא הבעייתי יותר ורכישת כרטיסים נפרדים לאמצעי התחבורה השונים, הוא השני בחשיבותו (39.1%).

בשנים האחרונות השיק משרד התחבורה מספר מסעות פרסום בכל הקשור לתעריפים וכרטיסים מוזלים בין מטרופולינים, אולם מסתבר שהאזרחים לא ממש מבינים כמה הם צריכים לשלם. מאידך, רק 33.6% מהנשאלים בישראל אמרו שהיעדר מידע ברור על גובה התשלום לנסיעה הוא בעייתי, לעומת 44% באירופה.

עמדות ההטענה הרבות ואפשרויות ההטענה באתר ובאפליקציות (וגם בנדרים/קהילות בבתי הכנסת) מאפשרים לנו להטעין את הרב קו באשראי ואילו הטענה אצל הנהג היא רק במזומן, (אם בכלל), לפיכך רק כ-26% מהנשאלים בישראל היו סבורים, ששירותי נסיעה המאפשרים תשלום במזומן בלבד הם מטרד, לעומת כ-41% מהאוכלוסייה האירופית.

חלק ממשתתפי הסקר שאינם יודעים כנראה על אפשרויות ההטענה הרבות הוסיפו כי התסכולים הללו מגבירים את הסיכוי שיעדיפו לנהוג ברכבם הפרטי על פני נסיעה בתחבורה הציבורית. ראוי לציין שהמספר הזה תואם את האחוז שאינו מחזיק כרטיס רב קו, 22.1% הצהירו כי הם אינם מחזיקים כלל בכרטיס מסוג זה.

הנתון המעניין ביותר טמון בשורה הבאה. 70.6% אמרו כי בעיית נוחות התשלום תיפטר באמצעות שימוש בכרטיס אשראי רגיל כאמצעי התשלום, במקום כרטיס הרב-קו. קלות השימוש בכרטיס האשראי הוא מפתה מאוד ואינו מצריך הטענה או בדיקה כמה נותר לנו בכרטיס, בכל עליה לתחבורה ציבורית נגהץ את הכרטיס וניסע לשלום, עם הזמן עוד יתכן שגם ימציאו כרטיסי אשראי שמיועדים רק לתחבורה ציבורית אותם נוכל להעניק לילדינו מבלי שנחשוש שמישהו ימצא אותם ויחליט לצאת למסע רכש.

מנכ"ל Visa בישראל ברק מלניק אמר: "תשלומים הם חלק מהותי מהשימוש בכל אמצעי התחבורה והם ימשיכו למלא תפקיד מרכזי עוד יותר עם התפתחות הערים החכמות. ערים חכמות אלה תעבורנה לשימוש בתשלום ללא מגע בתחבורה הציבורית, ותתמוכנה בתשלומים דיגיטליים עבור שירותי חנייה והשכרה של אופניים או קטנועים. על ישראל להיערך לכל אלה עם תשתיות תשלום מתקדמות שיאפשרו קבלת מידע אמין, חוויית תשלום טובה ומהירה. כל זאת על בסיס טכנולוגיות מוכחות ומתקדמות, המונעות סרבולים מיותרים.

"יתרה מזו, מעבר לתשלומים מתקדמים יאפשר לנוסעים מזדמנים (שלא משתמשים דרך קבע בתחבורה ציבורית) ולתיירים לנצל את שרותי התחבורה הציבורית ביתר קלות, ובכך להגדיל את האטרקטיביות של תחבורה זו ולהקל על העומסים התחבורתיים הקשים במטרופולינים הגדולים".

ועוד מילה אחת, בתקופה האחרונה עלה לדיון רעיון להשתמש במערכת זיהוי פנים ביומטרית אשר תזהה במהירות עלייה וירידה מאמצעי תחבורה ציבורית, הרעיון נתקל במחקר בהתנגדות רבה ביותר: 42% אינם מוצאים את הרעיון כאטרקטיבי כלל כאשר גם המסכימים העלו תמיהות כיצד הדבר יעבוד באמת.

ביזנעס