נתונים שהגיעו ל'כלכליסט' על תוספות השכר של רופאי 'הדסה', שופכים אור על הסיבה האמיתית לשביתה בבית החולים הירושלמי.

רופאים בכירים בהדסה המשתייכים לסגל אקדמי מקבלים תוספת לשכר, הגדולה פי ארבעה ויותר לעומת כל שאר הרופאים בישראל הנמצאים בסגל אקדמי. עלות התוספת להדסה - 45 מיליון שקל בשנה.

הנתונים על תוספות השכר, שהוכנו לצורך מעקב אחר תוכנית ההבראה, ושהגיעו ל'כלכליסט' ממקור מוסמך, מציגים את הפערים הגדולים. כך למשל, רופא פרופסור מן המניין בהדסה מקבל יותר מ־16,400 שקל לחודש על השתייכותו לסגל אקדמי, לעומת 3,200 שקל שקיבל רופא באותה דרגה אקדמית ועם ותק זהה בבית חולים אחר.

גם בדרגות אקדמיות אחרות, הפער נשמר: רופא מהדסה מקבל תוספת שגדולה פי ארבעה לעומת מקבילו במערכת הבריאות.

המשא ומתן בין הנהלת הדסה לרופאים על הקטנת ההטבה הוא שהוביל לשביתה, ולא כפי שטענה ההסתדרות הרפואית במהלך השבוע האחרון. הסיבה: הסירוב של ההנהלה לקבל שבעה מתמחים חדשים לבית החולים. מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין טען כי אין לו מקור כספי כדי לשלם למתמחים ללא הקטנת ההטבות לרופאים הבכירים.

במסגרת תוכנית ההבראה שנחתמה מול המדינה ב־2014 ואפשרה את הצלת הדסה מסגירה, ההנהלה דורשת להקטין שליש מההטבות הייחודיות שמקבלים כ־220 רופאים בכירים בהדסה. לצורך כך התנהל משא ומתן ממושך שהגיע בימים אלה למבוי סתום עקב התנגדות ההסתדרות הרפואית לפגיעה בהסכמי השכר עם הרופאים.

הפערים המשמעותיים בין הרופאים נוצרו בהסכם קיבוצי שנחתם ב־1983, והעניק לרופאי הדסה העובדים - גם באקדמיה - תוספות מפליגות. ביטול חלקי של התוספות הללו, בהיקף של כ־13 מיליון שקל, כבר הוסכם בין ועד רופאי הדסה לבין רוטשטיין, אך ההסתדרות הרפואית סירבה לאשרו.

כפי שנחשף באתר 'כלכליסט', סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הפציר ביום שני השבוע ברופאים שלא לפתוח בשביתה, והבטיח כי בתמורה ידאג באופן אישי לכספים לצורך תשלום המשכורות של המתמחים. ההסתדרות הרפואית סירבה להצעה, והמשיכה להצביע על רוטשטיין כאשם בשביתה, שעלותה בכל יום מוערכת ב־4 מיליון שקל.

"ההסתדרות הרפואית לא מנהלת את בית החולים, יש מנהל בבית חולים שהולך בדרך הנכונה ושלא תתערב בנושאים לא שלה", אמר אתמול (רביעי) ליצמן בראיון ל'כלכליסט'.

בהסכם ההבראה שנחתם ב־2014, התחייב הדסה לצמצם את הגירעון השוטף ל־28 מיליון שקל בשנת 2019 ובשנה שלאחר מכן, ב־2020, להגיע לאיזון תקציבי. זאת אחרי שהגירעון עמד ב־2014 על יותר מ־300 מיליון שקל וירד ב־2018 לכ־42 מיליון שקל בלבד. כחלק מתוכנית ההבראה קיבל בית החולים 1.3 מיליארד שקל מהמדינה, אף שהוא בבעלות פרטית ולפיכך אינו זכאי לכספי ציבור. במקביל, ארגון נשות הדסה, בעל המוסד הרפואי, מסר למדינה נכסים שנאמדו ב־150 מיליון שקל. במסגרת תוכנית ההבראה פיטרה הנהלת הדסה כ־550 עובדים, יותר מ־%10 מהמועסקים.

רוטשטיין טען בפני 'כלכליסט' כי אם לא יצליח לעמוד ביעד הגירעון במועד שנקבע, "הדסה עלול להיסגר". בכיר במערכת הבריאות השמיע בפני 'כלכליסט' תחזית קשה יותר: "הדסה לא ייסגר. גרוע מזה, הוא עלול להפוך מאחד מבתי החולים הציבוריים הכי טובים בעולם לבית חולים בינוני - ויש לא מעט כאלו בישראל. זה יהיה פשע ובכייה לדורות".

כיכר השבת