מחנה השמאל-מרכז כמרקחה: העיתונאי בן כספית, אחד ממתנגדיו הרדיקלים ביותר של ראש הממשלה בתקשורת הישראלית שאף נגרר עמו לא פעם לבית משפט בגין פרסומים שונים פרסם בסוף השבוע בעיתון 'מעריב' תחקיר מקיף ומדאיג על עברו ומגבלותיו של מי שמסומן כיריב העיקרי של נתניהו בבחירות הללו, יו"ר 'חוסן לישראל', בני גנץ.

עיקר התחקיר מתמקד בתקופת כהונתו של גנץ כיו"ר חברת הסייבר 'המימד החמישי'. "בחודשים האחרונים שוחחתי עם רבים מעובדי החברה הזו, ביניהם לא מעט בכירים. הממצאים מעלים תמונה בעייתית, בלשון המעטה. המימד החמישי הייתה חברת סייבר מתוקשרת מאוד, שהצליחה לגייס לא מעט כסף ממשקיעים, ולמקם לא מעט "כוכבי" ביטחון ישראלים בחלון הראווה שלה. בין ראשיה אפשר למנות את בכירי המוסד לשעבר חיים תומר ורם בן־ברק (היום ביש עתיד). מייסדיה הם איש המוסד לשעבר דורון כהן ויזם בשם גיא כספי. היא נחשבה במשך תקופה ארוכה כ"תקווה הלבנה הגדולה" של עולם הסייבר וההייטק הישראלי. בין המשקיעים בה הייתה גם קרן השקעות של המיליארדר היהודי־רוסי ויקטור וקסלברג", מציין כספית בתחיל הדברים.

הוא מוסיף: "כל זה לא עזר: "המימד" נסגרה בדצמבר האחרון בקול ענות חלושה. ראשיה, וביניהם גנץ, טענו שהעובדה שהקרן של וקסלברג הוכנסה לרשימת הסנקציות של הממשל האמריקאי (באשר לקשריה עם המעורבות הרוסית בבחירות בארה"ב), היא שגרמה לקשיים שהובילו לסגירת החברה. במציאות, אין לטענה הזו אחיזה כלשהי. החברה נסגרה בגלל הניהול. האשמה מוטלת על שניים: המנכ"ל כהן ומי שנתן לו גיבוי גורף עד הסוף, גנץ.

קיימת מחלוקת באשר למוצר שפיתחה החברה. יש הטוענים שלא היה שם מוצר אמיתי. שזו הייתה פסאדה שלא החזיקה מים. רבים יותר סבורים שהמוצר היה אמיתי ובעל פוטנציאל גדול, אבל החברה כשלה בשיווקו ובאסטרטגיית הניסיון להחדירו לשוק. מאגר ה"כוכבים" שהוצבו בראשה (תומר פרש מזמן, גם בן־ברק לא היה פעיל באחרונה) סייע לה לגייס ממשקיעים שונים כמעט רבע מיליארד שקל. היא שרפה את הסכום האדיר הזה מבלי למכור את המוצר אפילו בדולר אחד. אפס מכירות, אבל הרבה רעש וצלצולים".

"את המסע בין עובדי "המימד" התחלתי לפני חודשים ארוכים, הרבה לפני שגנץ הקים את חוסן לישראל. לאף אחד מהם אין, למיטב ידיעתי, מוטיבציה פוליטית כלשהי. חלק מהם מודים שגנץ הוא "בחור טוב". כמעט כולם מספרים על יו"ר רופס, נרפה, נטול יכולת מנהיגותית, יוזמה או רצון עצמאי כלשהו. כמעט כולם מצביעים על העובדה שהפך במהירות למריונטה שהופעלה על ידי המנכ"ל הדומיננטי והעוצמתי, דורון כהן", הוא מדגיש.

כספית מוסיף להלום בגנץ: "העדויות על תפקודו של גנץ במהלך התקופה שבה היה יו"ר המימד החמישי יכולות למלא ספר, והן מדאיגות מאוד. היעדר מנהיגות כלשהי, היעדר יוזמה, רפיון כללי, רופסות מושלמת. בנוסף, על פי העדויות התמסר גנץ לאורח החיים הבזבזני והראוותני שסיגלו לעצמם מנהיגי החברה. טיסות במחלקות יוקרה, לינה במלונות פאר, שריפה מואצת של כספי המשקיעים וכל זה כשאין מכירות בכלל. אכול ושתה, כי מחר סוגרים את הבאסטה".

"לא הייתה בו שום בשורה. הוא היה נכנס לפגישה עם משקיעים ולא מותיר חותם, לא אומר שום דבר בעל ערך", כך לטענת עובד בחברה שצוטט בתחקיר. "גורם אחר שעבד איתו אומר ש"גנץ הוא פשוט בחור טוב, גם חרוץ, לא היסס לנסוע לקצה העולם בכל פעם שהיה צריך, אבל יש לו אפס יכולת ניהול ואפס מנהיגות. פשוט אפס. הכתובת הייתה על הקיר יותר משנה, היה ברור שזה מתרסק, והוא לא נקף אצבע להציל את החברה. אפשר היה להציל אותה"".

עובד אחר סיפר: "רציתי לתת לו את הנתונים הנכונים, להראות לו שדורון מוביל אותנו לריסוק. אבל הוא לא רצה לשמוע". "באחת הפעמים סירב לפגוש שני סמנכ"לים שניסו לדבר איתו. בהזדמנות אחרת, כשנתקל באחד הסמנכ"לים באירוע חברתי, האזין לדבריו כמי שכפאו שד, והמשיך הלאה כרגיל. "לפרקים היה נדמה שכהן פשוט כישף אותו", אמר אחד הגורמים שנחשפו להתנהלות בחברה", כך בתחקיר.

נגמר? לא ממש. "מקומם במיוחד סיפור סגירתה של החברה, בדצמבר האחרון, כותב בן כספית, ומספר: ""קולומבוס נובה" היא קרן ההשקעות שבאמצעותה השקיע האוליגרך וקסלברג בחברה. ההשקעה הראשונית הייתה 5 מיליון דולר. כבר בשלב המוקדם ההוא נדמה היה לראשי הקרן שמשהו במימד החמישי חולה. "היו שם בעצם שתי חברות שונות, שנוהלו על ידי אותם אנשים", אומר גורם המקורב לנושא, "חוץ מהמימד הייתה חברה בשם דיפ אינסטינקט. גיא כספי היה מעורב בשתיהן. זה חסר תקדים. הפעלנו לחץ, ורק אחרי מאמץ גדול בוצעה הפרדה".

בעקבות ההפרדה עזב גיא כספי, אחד ממייסדי המימד החמישי, את החברה והתמקד בניהול החברה השנייה (דיפ אינסטינקט). כספי דווקא שמח לעזוב. למנכ"ל המימד החמישי מונה, זמנית, דורון כהן. המינוי הזה הפך במהירות מזמני לקבוע. יש הסבורים שהוא חרץ את גורל החברה. "קולומבוס נובה" הגדילה את ההשקעה ב"מימד" בעוד 10 מיליון דולר. סך הכל כבר 25 מיליון. אבל מכירות, לא הגיעו. הגבות החלו להתרומם. הכסף מתחיל לאזול. המשקיעים איבדו אמון והבינו שמדובר בבור ספיגה שאינו מניב דבר. נציג החברה ישב עם גנץ ב"ביסטרו גרינברג" באזורי חן וביקש להחליף מנכ"ל. במקביל, הוצגה תוכנית להזרמת 15 מיליון דולר נוספים, שיעניקו לחברה חיים חדשים ויאפשרו לה להגיע למכירות הראשונות. גנץ סירב".

עוד עדויות כפי שהובאו בתחקיר: ""בהתחלה הוא ביקש, אחר כך התחנן, אחר כך איים", סיפר אחד הבכירים על הבקשה להחליף את המנכ"ל, "אבל בני לא רצה לשמוע. זה כאילו דורון כהן שולט בו מרחוק". משקיע אחר מספר: "החברה שרפה מיליון דולר בחודש. הם לא הצליחו להביא הזמנות בדולר אחד. לא היה שם מי שיביא את ההזמנות. אנשי המכירות התרוצצו סביב עצמם. דורון לא סיפק את הסחורה. מי שהיה בישיבות שהתקיימו עם לקוחות פוטנציאליים, נחרד. בני היה אומר כמה מילים כלליות, ואז דורון היה מסביר שהוא בכלל מכרכור והוא בכלל איש מוסד, והוא לא מהעולם הטכנולוגי ובשלב הזה הוא היה מאבד את הלקוחות, כי בעולם הטכנולוגי מתעניינים בתכלס ומחפשים אנשים שמבינים ויודעים לספק סחורה"".

"קרן "קולומבוס נובה" מתנגשת בקיר ושמו בני גנץ. מוכנים להביא עוד 15 מיליון דולר (10 מיליון בהלוואה, 5 כהשקעה), בתנאי שימונה מנכ"ל מתאים, מתחום הטכנולוגיה, מישהו שחי את הענף ויודע לדבר עם לקוחות. יש גם מועמד, אחד הסמנכ"לים המכהנים של המימד החמישי. אבל דורון מתעקש, בעקבותיו בני מתעקש, העסקה מבוטלת, אין הלוואה, אין השקעה, המימד החמישי נסגרת אחרי ששרפה מאות מיליונים ולא מכרה שום דבר. "בני פשוט פחד מדורון", מסכם אחד האנשים שניהלו את המגעים, "תבין, מדובר בשני אנשים תמימים, שלא מבינים שום דבר ולא מבינים שהם לא מבינים שום דבר בנושא הטכנולוגי. גנץ לא הצליח לאסוף את עצמו ולייצר את האנרגיה כדי להשליט את מרותו כיו"ר ולהציל את החברה. זה חבל, כי היה לה פוטנציאל"", הוא מסכם.

כספית מתייחס גם לתקופת כהונתו של גנץ כרמטכ"ל. "הממצאים האלה, שאני מפרסם חלק זעיר מהם, מדאיגים כי הם לא בחלל ריק. לאורך כל הדרך מפגין גנץ סוג של רפיון לא מוסבר. בצה"ל כינו אותו בני־חותא, ולא בכדי. הוא היה רמטכ"ל פושר מינוס. בליכוד ניסו להפיץ שהתמוטט בצוק איתן, אבל כרגע אין לזה ראיות. בכל אשר פנה, נשמעו נגדו טענות דומות: תמיד יש מי שמפעיל אותו, מי שמטיל עליו אימה, מי שהופך למושך בחוטים המחוברים לקצין יפה התואר והגבוה, שמצויד כנראה בעמוד שדרה חלש. יחד עם כל זאת, חובה לזכור שגנץ בילה 40 שנה בצה"ל והגיע (בצירוף נסיבות נדיר) לראש הפירמידה. גנץ הוא בחור טוב במובן החביב של המילה. האם זה מספיק כדי להיות ראש ממשלה? ענייני המימד החמישי הם רק חלק מהצרות שלו. לשכתו כמרקחה. גם כאן, הוא מושפע, אולי אפילו מופעל, בידי אנשיו. אחד מהם הוא הוד בצר, מי שהיה עוזרו כרמטכ"ל. גם בצר לא היה שוס גדול בצה"ל, ואחרי שהבוס שלו השתחרר לא נמצא לו תפקיד וגם הוא נפלט. אחרי שחרורו, פתח בצר פרופיל ברשת העסקית לינקדין. הוא תיאר את עצמו שם כמנכ"ל (CEO) של "קבוצת בצר" (THE BETZER GROUP) מ־1993 ועד היום. מוזר. בשנים האלה הוא לא ניהל שום קבוצה, אלא היה בצה"ל. התקשרתי אליו אז, והוא טען שזו הלצה. השתכנעתי. היום, ארבע שנים אחר כך, הבדיחה נראית מוחשית מתמיד".

מטעמו של בני גנץ נמסר: "המימד החמישי הוקמה וגייסה כספים לפני כניסת מר גנץ לחברה. במהלך כהונתו גויסו כספים נוספים ביוזמתו, הורחב משמעותית מעגל הקשרים והפעילויות הנוגעות לתמיכה בחברה. מר גנץ הוביל מהלך ארגון מחדש מקיף, לרבות חלוקת תפקידים חדשה בין השותפים וכו'. הוכנה תוכנית עבודה אסטרטגית ונקבעו יעדי שיווק וקהלי יעד. כל זה מתועד. הטענות על 'רופסות' שקריות וכוזבות, ואין ספק שבאות לשרת נרטיב שקרי מצד מתנגדיו הפוליטיים של מר גנץ המשתמשים באותה מטבע לשון כנגד מי שמאיים על השלטון הנוכחי ושותפיו בקבינט.

תחום ההייטק נחשב רב סיכון ולצערנו המימד החמישי הייתה חברה נוספת מתוך רבות שלא שרדה. מר גנץ הקפיד על אורח חיים צנוע ושמרני, בניגוד ליושבי ראש אחרים, שכרו הסתכם בין 15 ל־35 אלף שקל, ללא תוספת אשל, רכב, נהג או הוצאות. האם זו נהנתנות?".

כאמור, פרסום התחקיר – מעשה עיתונאי ראוי לכשעצמו – עורר לא מעט ביקורת ותמיהה במחנה השמאל מרכז, מאחר וזה נתפס כמי שעלול לפגוע ביריב החזק ביותר של נתניהו בזירה. כספית עצמו ניסה להסביר מה עומד מאחורי הפרסום, והדברים מובאים כאן ככתבתם וכלשונם.

"אני מניח שחלק ניכר מקוראי הטור הזה מקללים אותי עכשיו בסתר לבם, או במלוא גרונם. עד שבא מישהו עם סיכויים לנצח את נתניהו, ואני נטפל אליו. אני מבין את זה. לדעתי, צריך לראות את התמונה הגדולה והחשובה יותר: אלמלא עסקנו בגנץ והתאמתו לתפקיד ראש הממשלה, לא היה הבדל בינינו לבין הריקלינים המריירים סביב נתניהו. תקשורת צריכה לעשות את עבודתה במנותק לחלוטין מהשלכותיה. בלי זה, אפשר לסגור את העסק. בימים הטרופים הללו, כשכל זב ומצורע מקבל משבצת עיתונאית נחשקת והופך לאורים ותומים מבלי שעבד יום אחד במקצוע או אף על פי שהוא עובד בשירותו של מנהיג כזה או אחר, חשוב שבעתיים להמשיך בעבודה עיתונאית אמיתית, עניינית ומקצועית. עדיין, על אף פי כן ולמרות הכל, אם הברירה הייתה בין בני גנץ לבנימין נתניהו, הייתי נושא תפילה חרישית ומצביע גנץ, כי שום דבר לא דומה למה שנתניהו מעולל כאן, לדעתי, למדינה האהובה שלנו".

חדשות JDN