אילן כרמית, ממלא-מקום מנכ"ל מכון התקנים - הממתין בימים אלה להכרעת הפרקליטות האם להגיש נגדו כתב אישום בגין עדות שקר בפרשת "מחדל מצלמות המהירות" - הגיש הבוקר (ג') עתירה לבג"ץ נגד השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בגין קביעתו הנחרצת של הנציב לפיה כרמית אכן שיקר במסגרת עדותו במשפט.

העתירה מכוונת נגד החלטתו של רוזן מהחודש שעבר בעניין תלונתו של סנגור על התנהלותה של התביעה המשטרתית בתיק שהתנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו, בו עמדה על הפרק מהימנותה של המערכת לאכיפה אלקטרונית אוטומטית א3 במדינת ישראל.

ההחלטה התבססה, בין היתר, על קביעותיו של בית משפט השלום בעכו בפרשה שזכתה לכינוי "מחדל מצלמות המהירות". בספטמבר אשתקד זיכה בית המשפט 21 נהגים מעבירות תנועה, לאחר שנקבע כי לא הוכחה אמינותן של מצלמות המהירות מסוג א-3; במסגרת ההכרעה המזכה נקבע, בין היתר, כי ממלא-מקום מנכ"ל מכון התקנים, אילן כרמית, "לא אמר אמת בבית המשפט, עת העיד שהוא ואחרים מהמכון נכחו בניסויים שבוצעו בהולנד לצורך דיוק המדידה של המערכת. בהתאם, יש לתת לעדותו משקל נמוך, אם בכלל".

"הנציב חרג מסמכותו"

בהחלטת הנציב רוזן צוין, בין היתר, כי במסגרת ההליך העיד כרמית בבית המשפט כי נכח ב-10 ניסויים שנערכו בהולנד ביחס למערכת מצלמות המהירות שמפעילה המשטרה; ובכל יתר הניסויים, כ-490 במספר, נכח העוזר שלו. ניסויים אלה שימשו יסוד ועיקר בחוות-דעת שהוגשה מטעם התביעה לבית המשפט, כעוגן מרכזי בתשתית הראייתית של התביעה להוכחת כתב האישום.

על-פי החלטת רוזן, בהמשך הדרך התברר לתביעה המשטרתית כי כרמית שיקר בעדותו בבית המשפט, משלא נכח, לא הוא ולא אף גורם אחר ממכון התקנים בניסויים שנערכו כביכול בהולנד.

עוד כתב הנציב כי התברר כי כלל לא נערכו הניסויים בהולנד עליהם העיד. מההחלטה עלה כי התובעים המשטרתיים התייעצו עם פרקליטות המחוז לגבי המידע החדש, וזו הנחתה אותם למסור באופן מיידי את הראיות במלואן לידי ההגנה. ואולם על אף הנחייתה המפורשת של הפרקליטות, והעובדה שהתובעים בתיק סברו כי חלה עליהם החובה למסור את המידע החדש - הדבר לא נעשה. על-פי ההחלטה, החומר לא הועבר להגנה בהנחיית היועצת המשפטית של אגף התנועה במשטרת ישראל, שהורתה להסתיר מידע על אי-מהימנותן של מצלמות המהירות. הנציב המליץ בהחלטתו על הדחתה.

בעתירתו, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ושמחה אלבחרי ממשרד קוסטליץ ושות', טוען כרמית כי בקביעות שקבע נציב תלונות הציבור ביחס אליו במסגרת החלטתו - קביעות הנוגעות ליושרו ולמהימנותו - חרג הנציב מסמכותו לפי החוק. זאת, היות שמכון התקנים הישראלי אינו "מייצג המדינה בערכאות", ועל כן לא נתון לביקורת של הנציב.

עוד טוען כרמית כי גם בהנחה שהנציב רשאי - אגב קביעותיו לגבי מייצגי המדינה בערכאות - לקבוע קביעות ביחס אליו (שאינו מייצג המדינה בערכאות), "הרי שבהליך קבלת ההחלטה על-ידיו נפל פגם קשה היורד לשורשן של קביעות אלה, שעה שבהחלטתו קבע המשיב קביעות קשות ביחס לעותר, מבלי ליתן לו כל הזדמנות להשמיע את טענותיו ".

לטענת כרמית, הנציב לא טרח לפנות אליו לפני שקבע את קביעותיו, על-מנת לשמוע את טענותיו ולתת לו הזדמנות להגן על עצמו.

"חריצת דין בלי זכות להתגונן"

כרמית מציין בעתירתו כי תיקן את הטעות שנפלה בעדותו בבית המשפט לתעבורה כבר בחודש אוקטובר 2016, כאשר כתב למשטרת ישראל כי נציג של מכון התקנים לא נכח בבדיקות בהולנד.

עוד נטען בעתירה כי בזמן אמת, בחודש ינואר 2017, כתב היועץ המשפטי של מכון התקנים ליועץ המשפטי של משטרת ישראל כי בעדותו של כרמית נפלה טעות בתום-לב, שעה שנציג מכון התקנים נכח בבדיקות בהולנד ביחס למכשיר המולטינובה ולא ביחס ל-א3.

דברים אלה לא הובאו לידיעת הסנגורים באישומים שהתנהלו נגד נהגים, ובית המשפט בעכו מתח ביקורת על הסתרת המידע.

בהמשך לכך פנה אחד הסנגורים בתיק, עו"ד תומר גונן, לפרקליטות המדינה וביקש כי תיפתח חקירה פלילית בעניין האופן שבו אושרה המערכת לשימוש בישראל; ופרקליטות המדינה הורתה לפתוח בחקירה פלילית נגד כרמית בחשד למסירת עדות שקר.

לטענת כרמית, ככל הידוע לו, מכתבו של היועץ המשפטי של מכון התקנים ליועץ המשפטי של המשטרה, בו צוין כי טעה בתום-לב, לא היה בפני הפרקליטות בעת שהורתה על פתיחה בחקירה כאמור. כרמית ממתין להחלטת הפרקליטות האם יש מקום לזמנו לשימוע בפרשה.

במקביל הגיש עו"ד גונן גם את התלונה לרוזן בגין אותה פרשה, ואשר הסתיימה כאמור בהמלצה להדיח את הקצינה שהסתירה את המידע מהסנגורים, ובקביעות קשות בנוגע למהימנות של כרמית. רוזן קבע בין היתר כי כרמית מסר בעדותו "שקרים בוטים", כי העדות שנתן הייתה "עדות שקר", כי "עדותו של מר כרמית הייתה עדות שקרית שאין בינה לבין מה שהתרחש בפועל דבר וחצי דבר" ועוד.

לטענת כרמית בעתירה, משנפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד למסירת עדות שקר, קביעותיו של רוזן ביחס לסוגיה זו מהוות חריצת דין בהיעדר סמכות ומבלי לתת לו זכות טיעון. "קביעות אלה פוגעות פגיעה קשה בשמו הטוב של העותר ובכבוד האדם שלו, הן משליכות על עתידו המקצועי ומהוות חריצת דינו של העותר בלא סמכות ובטרם עת", נכתב בעתירה.

גלובס