מבזקים

כתובת נדירה ועתיקה התגלתה בירושלים

בחפירות ארכאולוגיות שהתקיימו ליד בנייני האומה בירושלים נמצאה כתובת עתיקה ונדירה במיוחד עם הכיתוב בעברית "ירושלים". הכתובת מוצגת כעת במוזיאון ישראל

חדשות בארץ9.10.2018 | 12:39

צילום: דנית לוי, רשות העתיקות

כתובת אבן יחידה במינה מתקופת בית המקדש השני, המציינת את שמה של ירושלים באותיות עבריות בכתיב מלא, כפי שהוא מוכר בימינו, נחשפה במהלך חפירות ארכיאולוגיות בירושלים. האבן הוצגה לראשונה הבוקר (שלישי) במסיבת עיתונאים של רשות העתיקות ומוזיאון ישראל.

הכתובת נחשפה בחורף האחרון ליד בנייני האומה בירושלים, בחפירה שניהלה ארכאולוגית רשות העתיקות דנית לוי לפני סלילת כביש חדש, ביוזמת מוריה -החברה לפיתוח ירושלים, ובמימונה. במהלך החפירה נחשפו יסודות מבנה מהתקופה הרומית שנתמך בחוליות עמודים.

גולת הכותרת הייתה חוליית עמוד אבן עגולה, ששולבה במבנה הרומי בשימוש חוזר, ועליה כתובת ארמית באותיות עבריות, האופייניות על פי צורתן לימי הבית השני, סביב ימי שלטונו של הורדוס. וזו לשון הכתובת: "חנניה בר דודלוס מירושלים".

החפירה ליד בנייני האומה, צילום: יולי שוורץ רשות העתיקות

ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, ד"ר יובל ברוך, ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, שקראו וחקרו את הכתובת, מציינים כי "כתובות מימי הבית הראשון והשני המציינות את השם ירושלם / ירושלים נדירות ביותר". לדבריהם, "נדיר אף יותר הוא ציון השם ירושלים בכתיב המלא כפי שמקובל לכתוב בימינו, ולמעשה, זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת הבית השני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא. מופע כזה מוכר פעם אחת בלבד בתקופת בית שני, על מטבע מימי המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה). החוקרים מציינים כי נדירות השם בכתיב המלא עולה גם מן המקרא, ששם העיר מופיע בו 660 פעם, ורק ב-5 מקרים, מאוחרים יחסית, הכתיב מלא (ירמיהו כו:יח; אסתר ב:ו; דה"ב כה:א; דה"ב לב:ט; דה"ב כ"ה:א)".

באזור בנייני האומה, שם התגלה הממצא הייחודי, מתנהלות חפירות לאורך שנים ארוכות, בשנים האחרונות פועלות במקום דנית לוי ורון בארי - שחשפו, צעד אחר צעד, אתר שהתמחה בייצור כלי חרס המתוארך מימי הממלכה החשמונאית ועד לתקופה הרומית המאוחרת - במשך כ-300 שנה ברצף. לדברי דנית לוי, "זהו האתר העתיק הגדול ביותר לייצור מוצרי חרס באזור ירושלים".

בסוף תקופת הבית השני, ובמיוחד בימי שלטונו של הורדוס, התרכזו מפעליו בעיקר בייצור כלי בישול. מתקני הייצור נמצאו פזורים ברחבי האתר, והם אורגנו ביחידות ייצור שכללו כבשנים, בריכות להכנת טין, מאגרי מים מטויחים, מקוואות וחללים לעבודה לייבוש ולאחסון התוצרת. לצד השטח שבו פעלו מתקני הייצור, התפתח כפר קטן שפרנסתו התבססה על ייצור כלי החרס. התוצרת שווקה בכמות גדולה לאוכלוסייה בירושלים וסביבותיה ולבאים בשעריה, ואף לעולי הרגל היהודים שפקדו את העיר.

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, שב בית היוצר לפעילות מצומצמת ובראשית המאה ה-2 לספירה, הלגיון העשירי הרומי הקים במקום בית יוצר חדש לייצור המוני של מוצרי בנייה מחרס - רעפים, לבנים וצינורות וכלי מטבח, כלי שולחן וכלי אגירה האופייניים לצבא הרומי. כבשני הלגיון ומוצרי בית היוצר מוצגים במרתף מרכז הקונגרסים בבניני האומה ובמוזיאון ישראל.

כיכר השבת

שתף כתבה זו