מבזקים

הקרב על החיסונים: מיהם המתנגדים?

לא פחות מ-262 ישראלים נדבקו עד כה השנה בחצבת, עלייה של פי 33 בהשוואה ל-2016. משרד הבריאות מאשים את ההורים שמתנגדים לחיסונים ומסכנים לא רק את ילדיהם - אלא את כלל הילדים שבאים איתם במגע.

בריאות28.8.2018 | 23:51

חיסון, אילוסטרציה | חן ליאופולד, פלאש 90

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, במשרד הבריאות מזהירים שמחלת החצבת ממשיכה להתפשט: 262 ישראלים, רובם ילדים, כבר נדבקו השנה. לשם השוואה, בשנה שעברה כולה נרשמו 42 מקרים כאלה בארץ וב-2016 רק שמונה - עלייה של פי 33 תוך שנתיים בלבד. משרד הבריאות תולה את האשמה בהורים שמסרבים לחסן את ילדיהם, ומסכנים לא רק אותם - אלא את כלל הילדים שבאים איתם במגע.

חצבת היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד שכבר כמעט נעלמה מהעולם המערבי הודות לחיסון נגדה, אבל עכשיו היא חוזרת ובגדול. מי שנבדק סובל תחילה מחום גבוה, שיעול ופריחה על העור. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים שונים, כמו דלקת האוזן התיכונה ודלקת קרנית העין. בחלק מהמקרים אפשר לתת טיפול למניעת הדבקה ב-72 השעות הראשונות, אבל זה לא תמיד אפשרי. לא מדובר רק בילדים חולי סרטן שנמצאים בסכנת הידבקות, אלא גם ילדים בריאים, בעיקר תינוקות מתחת לגיל שנה שעדיין לא קיבלו את המנה הראשונה של החיסון המשולש MMR, נגד חצבת אדמת וחזרת.

לפני כשלושה שבועות הוריו של סער בן השלוש הוזעקו לבית החולים והרופאים חששו שהילד הקטן נדבק בחצבת. כל זה קרה בגלל ילד אחר באותו הגיל, שהגיע לבית החולים שניידר מאש קודש בשומרון, שככל הידוע חלק מתושביו אינם מחסנים את ילדיהם. באותו היום נחשפו לא פחות מ-80 ילדים לסכנת הדבקה, רבים מהם חולי סרטן שנמצאים בסיכון מוגבר להידבק עקב מערכת חיסונית חלשה. "קשה להאמין שיש הורים כאלה שלא מוכנים לחסן את הילדים שלהם", סיפר אביו של סהר.

אביתר, בן 10 מאריאל, עבר השתלת כבד ולאחר שהייתה התפרצות של חצבת בעירו לפני כחודשיים, הוא נאלץ להסתגר בביתו וללמוד שם, ורק שם, במשך חודש וחצי. "זה מרגיש כאילו אתה טרף קל - אם תצא החוצה אז תידבק".

החיסון נגד חצבת הוא יעיל וזה דבר מוכח, אבל יש לו מתנגדים. ד"ר חיים רוזנטל, רופא כללי והומאופת, הוא אחד המתנגדים הבולטים לחיסונים בכלל, וגם אחד המשפיעים ביותר. את לימודיו סיים לפני 40 שנה, אבל בניגוד למקובל הוא לא המשיך להתמחות במקצוע ספציפי אלא הפך למטפל הומאופתי. לטענתו, "אתה מזריק לתינוק מהיום הראשון חומרים משמרים, חומרים מייצבים, והטראומה הזאת עלולה לעורר איזושהי מחלה רדומה". 

מה שמניע את ד"ר רוזנטל - שעומד בתוקף על כך שחיסונים עלולים לגרום לאוטיזם - לייעץ להורים שלא לחסן את ילדיהם היא סוג של תחושת שליחות. "אני מציל את התינוק שלה מנזקים מיותרים", אמר. "מה הסיכוי שאם עמדת ליד מישהו שיש לו חצבת להידבק? אחד לאלף. צריך להכיר בעובדה שיש אחוז לא קטן מדי של נזקי חיסונים".

המקור של המיתוס שחיסונים עלולים לגרום לאוטיזם הוא מחקר שפרסם הרופא הבריטי ד"ר אנדרו וויקפילד לפני 20 שנה. לימים התברר שהמחקר היה מזויף ושאותו רופא קיבל כסף מעורך דין שתבע את חברות התרופות בשם ילדים שכביכול אובחנו כאוטיסטים.

"החיסון לחצבת-חזרת-אדמת גורם לחום ב-5% מהמקרים", דחה את הטענות פרופסור אפי בילבסקי, מומחה בכיר למחלות זיהומיות, במרכז שניידר לרופאת ילדים. "אחרי החיסון לילד יכול להיות קצת חום ואולי אפילו קצת פריחה 5-12 יום אחרי החיסון. אנחנו יודעים מה החיסונים לא עושים - והחיסון לחצבת לא עושה עלייה בשכיחות אוטיזם".

יש אמנם סיכון בחיסון לחצבת, הידבקות במחלה שנקראת "דלקת רקמת המוח" שגורמת לנזק נוירולוגי בלתי הפיך ולמוות, אבל הסיכוי לכך הוא רק אחד למיליון חיסונים. לעומת זאת, ההסתברות שילד שנדבק בחצבת יסבול מהסיבוך הקשה הזה הוא רק אחד ל-500, כלומר שהסיכוי של ילד למות מחצבת גבוה פי 2000 מהסיכוי למות מהחיסון נגד חצבת.

"אני מכיר את הסכנות, גם בחיסונים וגם במחלות וחיסנתי את ילדיי", סיכם פרופסור בילבסקי. "החיסונים אינם מסוכנים, חיסונים הם ההמצאה הטובה ביותר של מערכת הבריאות במאה השנים האחרונות". בסופו של דבר אין ספק שגם מתנגדי החיסונים מתנהלים מתוך דאגה לילדיהם, אבל על העובדות לא ניתן לחלוק: המצאת החיסונים שינתה את מערכת הבריאות במאה ה-20, אין תרופה או טכנולוגיה רפואית שהצילו חיים יותר מחיסונים - אפילו יותר מאנטיביוטיקה.

mako

שתף כתבה זו