משרד החקלאות מוביל את גיבוש התכנית הלאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050, במטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר-השגה

במשרד החקלאות בדקו את השפעת ההחלטה על יבוא ויצוא תוצרת חקלאית טרייה: ** מתחילת שנת 2024 יבוא הירקות הטריים מטורקיה נמצא במגמת ירידה מתמדת ** בפירות טריים, היבוא מטורקיה כולל בעיקר אגסים ** לאחר הורדת המכס, בשמן זית, חלק משמעותי מהיבוא (כ-83%) מקורו בטורקיה ** בשלושה סוגי דגים היבוא מטורקיה משמעותי  **  מרבית היבוא מטורקיה של תוצרת טרייה ומעובדת ניתן לייבא ממדינות נוספות ** הפגיעה ביצוא תוצרת טרייה מוגבלת מאוד ומתמקדת בשני מוצרים: תמרים וזרעי ירקות

הפרסומים על הפסקת המסחר והיצוא לישראל מחדדת את הצורך בחיזוק החקלאות המקומית וביסוסה, אשר יהווה את הפתרון לביטחון המזון של אזרחי ישראל. בשנה האחרונה, המשרד מוביל מדיניות של חיזוק תוצרת חקלאית ישראלית לטובת ביטחון המזון של אזרחי המדינה. בתוך כך, מקדם המשרד את גיבוש התכנית הלאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050, במטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר-השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל. כל זאת, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים.

מאז קבלת הודעת טורקיה, במשרד החקלאות מקיימים הערכות מצב, ונערכים לחלופות יבוא, כדי להבטיח לציבור הישראלי אספקה סדירה של מוצרי חקלאות ברשתות השיווק, והמשך עידוד וחיזוק החקלאות הישראלית. נכון לרגע זה, לא צפוי מחסור במוצרי חקלאות. לפי נתוני משרד החקלאות, מתחילת שנת 2024, יבוא הירקות הטריים מטורקיה נמצא במגמת ירידה מתמדת. היבוא מטורקיה כולל: יבוא בצל, מלפפונים, פלפלים, קישואים ועגבניות. הכמויות, כאמור, מאז פרוץ המלחמה מינוריות ויורדות בהתמדה. נכון לחודש אפריל, יבוא הירקות הטריים מטורקיה הוא כמעט אפסי, יבוא של כ-70 טון עגבניות מתוך יבוא כולל בחודש אפריל בסך 3,000 טון.

בפירות טריים, היבוא מטורקיה כולל בעיקר אגסים, כאשר סך היבוא מטורקיה בארבעת החודשים האחרונים מהווה כ-34% מסך היבוא של אגסים. יחד עם זאת, בחודש אפריל הייתה ירידה בהיקף היבוא מטורקיה, שעמד על 18% בלבד.

בשמן זית, היבוא מטורקיה משמעותי מאוד ומהווה כ-83% מסך יבוא שמן הזית לישראל. בשל שינויי אקלים, פחת הייצור בספרד ואיטליה, וטורקיה הפכה בתקופה קצרה יחסית למקור יבוא עיקרי. ספרד מהווה 10% מסך היבוא, בשל מחירים גבוהים משמעותית בהשוואה למחירים בטורקיה, ואיטליה מהווה 3% מסך היבוא. עם זאת, במשרד החקלאות מציינים כי ביבוא שמן זית מטורקיה נצפו בעיות איכות משמעותיות.

בשמן חמניות, היבוא מטורקיה מהווה 13% מסך יבוא שמן חמניות למאכל לתעשייה. בחודש אפריל, לא היה כלל יבוא מטורקיה. לעומת זאת בבקבוקים, היבוא מטורקיה מהווה 45%. גם במוצר זה ניתן לראות ירידה. בחודש אפריל אחוז היבוא מטורקיה ירד ל-26%. 

בדגים, ישנם שלושה דגים שהיבוא מטורקיה משמעותי: לברק טרי (47% מסך היבוא מגיע מטורקיה), דניס טרי (40% מסך היבוא מטורקיה) וסוגי דגי פילה טרי אחרים (70% מסה"כ היבוא מטורקיה).

במשרד החקלאות מציינים בשנים האחרונות קידמו משרדי האוצר והכלכלה רפורמות שונות בשמנים (זית וחמניות) ובדגים ללא שיתוף פעולה מספק עם החקלאים, וללא השקעה מספקת בייצור המקומי. כך ייצור הדגים המקומי נמצא בשפל והענף בסכנת התרסקות אם הרפורמה המתוכננת בו תמשיך ללא שינוי. בשנים 2022 ו-2023, נעקרו כ-250 אלף עצי זית, והמפעל היחיד שעדיין נותר בארץ ומייצר שמן סויה (התחליפי לשמן חמניות) בסכנת סגירה. במקביל, לא נצפתה ירידת מחירים משמעותית לצרכנים במוצרים אלה.

בענף הדיג, במסגרת הרפורמה בענף, במוצרים רבים המכס ירד ל-0 ובחלקם הייתה הפחתה משמעותית. בינואר האחרון (2024) נכנסה פעימה נוספת לתוקף, ומגדלים רבים התריעו שלא יוכלו לעמוד מול היבוא, לנוכח הפגיעה הקשה שחווים, ויינטשו את הענף אם הפעימה הבאה תיכנס לתוקפה כמתוכנן בינואר 2025.

למרות זאת, מציינים במשרד החקלאות כי את מרבית היבוא מטורקיה של תוצרת טרייה ומעובדת ניתן לייבא ממדינות נוספות.

נתוני היבוא מטורקיה בשנת 2023 (מדינות היבוא הן המדינות מהן יש יבוא בפועל כיום. למוצרים הללו יש מקורות יבוא מאושרים נוספים):

סיכום נתוני היבוא מטורקיה של רבעון ראשון של 2024 – אומדן:

*ייצור מקומי 2024- אומדן מחושב על בסיס נתוני 2023

לעניין היצוא מישראל לטורקיה, הפגיעה ביצוא תוצרת טרייה מוגבלת מאוד ומתמקדת בשני מוצרים: תמרים (היקף של 16 מיליון דולר בשנה), וזרעי ירקות (יצוא בהיקף של 11 מיליון דולר בשנה).

בחדרי חרדים